דרק פרינס (1915-2003) נולד בבאנגאלור שבהודו, למשפחה צבאית בריטית. בילדותו חי בעולם אקזוטי, אלים ומנוגד על נקודת המפגש שבין המזרח והמערב. בעשורים הראשונים לחייו היה דרק קרוע בין תרבויות אנגליה והודו.

בהיותו בן חמש נשלח דרק בחזרה לאנגליה, שם למד והתחנך בפנימיות היוקרתיות ביותר, ביניהן אטון, ולאחר מכן מכללת קיימברידג', והצטיין בלימודיו לאורך השנים.

שנותיו של דרק בקיימברידג' הפגישו אותו עם כמה מהאישים הדגולים של אותו זמן. בחיפושו אחר האמת התמסר ללימודי פילוסופיה, והיה תלמידו של לודוויג ויטגנשטיין.

משהבין כי אין ביכולתה של הפילוסופיה לספק תשובה ברורה או חיובית, פנה לתורות מזרחיות — יוגה, תיאוסופיה ווּדו. ואולם שוב נחל אכזבה. הוא חווה התנסות רוחנית, אך הדבר לא הסב לו אושר. למעשה, הוא חש שדיכאון מַשמים אופף אותו.

אף־על־פי־כן, על־פי קני המידה של העולם שבו חי באותם ימים, נחל הצלחה. הוא היה בעל מוניטין מבוססים בתחומו, וכתב דוקטורט שזכה לשבחים. ועם זאת הוא היה נבוך ומתוסכל מן העולם הזה, וכָּמַהּ ל"משהו אמיתי".

בשנת 1940, מעט לפני שהפצצה הגרמנית הראשונה נפלה באנגליה, זומן דרק להופיע לפני בית־משפט צבאי ולהכריז על הסכמתו לשאת נשק. הוא החליט שאינו יכול. זמן קצר לאחר מכן גוייס לצבא הממלכתי, לשרת כחייל לא קרבי. כשהתכונן למסע הבין דרק שלא יוכל לשאת עמו ספרים רבים. יהיה עליו לבחור ספר אחד בלבד, ספר גדול ושובה לב, מוטב מתחום הפילוסופיה, שטרם קרא. ספר שקריאתו תארך חודשים, ואף יהיה יאה לקריאה שנייה, ספר שקריאתו תעשה אותו פילוסוף טוב יותר. הוא החליט שיסתפק בספר הכתובים (התנ"ך והברית החדשה) ורכש לעצמו ספר כתובים שחור גדול בגרסת קינג ג'יימס — הראשון שהיה ברשותו.

במהלך הטירונות החל לקרוא בכתובים מבראשית. כשהגיע לספר איוב, עמד לפטור את כל שאלת הדת כתוצר של מצב פסיכולוגי ומעמד חברתי — השקפה שהייתה מקובלת באותו זמן בקיימברידג'. ועם זאת, כשהביט על חייו שלו, ידע שהוא אכן זקוק נואשות לאלוהים.

לילה אחד, בשעה שכל החיילים בחדר המגורים הצבאי ישנו, הניח דרק שרפרף לנגד החלון שצפה לים. הוא היה נחוש בדעתו להתפלל "עד שמשהו יקרה". ואולם מאחר שלא התפלל מעולם, לא ידע מה לומר ולמי להתפלל. בעודו מהרהר בכך, נגלה לו ישוע באופן דרמטי. בעקבות המפגש הזה השתנה דרק לחלוטין.

"מאותו יום ואילך לא הטלתי ספק בכך שישוע חי. גיליתי את מה שהתקשיתי להבין תקופה ארוכה — שהאמת איננה רק דבר מופשט, דת או תורה. לאמיתו של דבר, האמת היא נפש חיה. בישוע, סוף־סוף פתרתי את הקונפליקט הנורא שטרד את מנוחתי שנים רבות. חיי ישוע, דבריו, הלימוד שלו, אך מעל לכול נפשו ואישיותו — היו התשובה לתשוקה הבלתי מסופקת הזאת שהניעה אותי שנים רבות."

זמן קצר לאחר מכן הועבר דרק מבסיס האימונים באנגליה לתפקידו החדש במדבריות צפון אפריקה, ושם שירת לאורך מלחמת העולם השנייה.

את לידיה פגש דרק בפלשתינה במהלך חופשה שקיבל מהצבא. "היא הקרינה אמונה עזה ואהבה עזה לישוע. זה מה שמשך אותי לראשונה ללידיה." בהמשך הועבר דרק מתפקידו בסודן לפלשתינה, מה שאיפשר לו לבלות זמן רב יותר עם לידיה. באותו זמן גילה לו אלוהים את תוכניתו שלו עבור חייו. "קראתי לך להיות מורה לכתובים, באמת, באמונה ובאהבה, שהנם בישוע המשיח — לרבים."

את חופשותיו בפלשתינה בילה דרק בראמאללה, בבית הילדים של לידיה. הם נישאו, ודרק הפך לאביהן של שמונה בנותיה המאומצות של לידיה. המלחמה הסתיימה, ודרק שוחרר משירותו הצבאי.
בתום מלחמת העולם השנייה, עוד לפני שהעולם הספיק להתאושש, דרק חש שמשהו עצום עומד להתרחש. הוא החל לדרוש מאלוהים מה טומן בחובו העתיד הקרוב.

"העיר העתיקה [ירושלים] נפרשה לפני. חשתי עד כמה אני אוהב את העיר הזאת. מחשבותי על ההיסטוריה ועל זמננו הנוכחי כמו התמוססו לתוך הגיאוגרפיה שנפרשה לפני. פסוקים מהכתובים על ישראל והיבטיה היחודיים של ירושלים החלו להציף את תודעתי.

פסקה אחר פסקה לא הייתה עוד תיאור של ארץ קדומה אלא מציאות קיימת, כאילו קראתי מדריך למטייל בישראל המודרנית מתוך דפי הכתובים. בתוך תוכי חשתי שתולדות העולם וחיי שלי קשורים יחדיו בגיאוגרפיה הפרושה לפני. אינני יודע אם אוכל להסביר זאת. היה זה כאילו ניסיתי לחשוב על העתיד, ורוחי אמרה לי שהעתיד נמצא כאן, במקום הזה. נדמה היה שהכתובים, ההיסטוריה ומהלך חיי יחדיו נחו על הגיאוגרפיה של ישראל, שהם נעשו לאחד. ידעתי אז שחיי שזורים בישראל ושישראל, במובן מסוים, קבעה את מהלך ההיסטוריה של העולם.

אני זוכר שחשתי שיהיו אשר יהיו הדברים הצפויים לעולם, האומות ייאלצו להתמודד בדרך זו או אחרת עם ארץ־ישראל. ואני זוכר כמה אסיר תודה הייתי על כך שהייתי שם, בשעה של התגשמות נבואה תנ"כית, במוקד כל הזמנים. הבנתי כי ההבטחות שהבטיח לי אלוהים לחיי שלי אין בהן חשיבות כשלעצמן, ורק בהקשר לארץ הזאת הן יתגשמו. ידעתי שגורלי כרוך בגורל ישראל."

אף שדרק ולידיה עזבו את ישראל עם שמונה בנותיהם עם פרוץ מלחמת העצמאות, לכל אורך חייהם, כאשר לימדו את הכתובים ברחבי העולם, לא חדלו ללמד על אהבת אלוהים לישראל ולעמו, ועל חשיבותה של הארץ בתוכנית האלוהית לעולם.

יחד עם לידיה, ולאחר מותה, בחברת אשתו השנייה, רות, המשיך דרק במסעותיו ברחבי העולם, מסביר ומלמד את הכתובים בפשטות ובבהירות.

דרק פרינס כתב יותר מארבעים ספרים, שתורגמו לעשרות שפות, וישנם מאות הקלטות וסרטי וידיאו המכילים את הוראתו.