אלוהים בוחן אותנו
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלֶנּוּ וְכִי תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּךָ. וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים; לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ. (איוב ז׳ 18-17)
זו התגלות מדהימה. אלוהים מבקר אותנו בכל בוקר ובוחן אותנו בכל רגע. כאשר נודע לי אודות הפסוק הזה לראשונה, נאלצתי לשאול את עצמי: האם אני מוכן לקבל ביקור מאלוהים בכל בוקר? האם אני מתעורר עם הציפייה הזו?
לאחר מכן, שאלתי את עצמי: מדוע אלוהים בוחן אותנו? מה המטרה שלו בכך?
המילון החדש של אבן שושן מציע את ההגדרה הזו לערך בחינה:
בדיקה, חקירה של דבר כדי לעמוד על מצבו.
אלוהים אינו בוחן אותנו מפני שהוא כועס עלינו או מבקש להעניש אותנו; להפך. בחינה מאת אלוהים דווקא מעידה על מצב שבו מצאנו חן בעיניו. כפי שצורף יבחין בהבדלים שבין זהב לכסף, דווקא בגלל ערכם היקר. הוא בכלל לא טורח לבחון מתכות בסיסיות יותר כגון ברזל או אלומיניום. פטרוס השווה את אמונתנו לזהב; שניהם נבחנים באש .(ר׳ האיגרת הראשונה לפטרוס א׳ 7.)
בימי האבות, היה איש בודד שהפגין צדקה יוצאת דופן ונבחן רבות. הספר המכונה על שמו נפתח עם התייחסות לליבו ;לב שמעיד על אופי נכון שהיינו כולנו רוצים לאמץ בחיים שלנו. מדובר באיוב. אלוהים התגאה באיוב, גם באזני השטן:
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב; כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. (איוב א׳ 8)
כרגיל, השטן ייחס לאיוב מניעים אנוכיים:
וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר; הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים. (איוב א׳ 9)
תשובת אלוהים לשטן היתה לבחון את איוב. ראשית, הוא אפשר לשטן להחריב את כל היקר לו: רכושו, עבדיו וילדיו. לאחר מכן, אלוהים אף אפשר לשטן לגעת בגופו של איוב. הוא הכה את גופו בשחין, אולם השטן היה מנוע מלקחת את חייו.
איוב הבין שאלוהים בוחן אותו
כִּי יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי; בְּחָנַנִי, כַּזָּהָב אֵצֵא. (איוב כ״ג 10)
כלומר, זהב שנבחן באמצעות אש. ההבנה הזו נתנה לו כוח לשאת בסבלות שונים בחיי האישיים. איוב זעק בייסורים מעומק נפשו, אולם הוא מעולם לא התייאש.
חבריהם הדתיים של איוב, אליפז ושניים נוספים, הסיקו שייסוריו של איוב נגרמו מן הסתם כתוצאה מחטאיו. החבורה הטיחה בו האשמות קשות. בסופו של דבר, אלוהים הצדיק את איוב וגער בחבריו.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי, חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ, כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב. (איוב ל״ב 7)
אברהם אבינו, בעל הלב המושלם בעיני אלוהים, היה צדיק אשר נבחן בבחינות מחמירות ביותר, עד שאלוהים דרש ממנו להקריב את בנו על מזבח. אברהם נבחן בחומרה רבה מפני שאלוהים יעד לו גורל ייחודי: להיות אב לעם נבחר, יהודים ונוצרים האוהבים את אלוהים ומאמינים בו. אלוהים בוחן אנשים ייחודיים בבחינות מתאימות.
הברית החדשה מזהירה אותנו באופן ברור מפני בחינות שיבואו בוודאות. על פי דברי יעקב, עלינו להגיב לבחינות בשמחה.
אַךְ לְשִׂמְחָה חִשְׁבוּ לָכֶם אֶחָי כַּאֲשֶׁר תָּבֹאוּ בְּנִסְיֹנוֹת שׁוֹנִים, מִפְּנֵי שֶׁיֹּדְעִים אַתֶּם כִּי בֹחַן אֱמוּנַתְכֶם מֵבִיא לִידֵי סַבְלָנוּת, וְהַסַּבְלָנוּת שְׁלֵמָה תִּהְיֶה בְּפָעֳלָהּ לְמַעַן תִּהְיוּ שְׁלֵמִים וּתְמִימִים וְלֹא תַחְסְרוּ כָּל דָּבָר. (יעקב א׳ 2-4)
מספר פעמים, רות ואני שבנו וביקשנו סליחה מאלוהים, לאחר שלא הגבנו כראוי לחלק מהבחינות בחיינו. לא חשבנו את כולן לשמחה!
יעקב מרחיב את הבנתנו בעניין הבחינות בהתייחסו לחיי איוב:
הִנֵּה מְאַשְּׁרִים אֲנַחְנוּ אֶת הַסֹּבְלִים שְׁמַעְתֶּם סַבְלָנוּת אִיּוֹב וְאֶת אַחֲרִית הָאָדוֹן רְאִיתֶם כִּי רַחוּם וְחַנּוּן יְהוָֹה. (יעקב ה׳ 11)
עתות בחינה, אם כן, הינן עיתות של שמחה למאמין, המהוות הזדמנות לבניית אופי נכון, דרכו יכירו בחמלתו ובחסדו של אלוהים.
ומה לגבי תוכחה? המשיכו לחלק ב׳ כדי ללמוד על תוכחת אלוהים.