בחינה או תוכחה – חלק ג'



בחינה או תוכחה? אני עדיין לא בטוח

כמאמינים, כולנו נעבור בחינות ותוכחות. ייתכן שנחווה אותם בצורות שונות: משבר בריאותי או כלכלי; משבר במערכת יחסים; דחייה או רדיפה בעקבות אמונתנו; מנהרה ארוכה וחשוכה בלי אור בקצה. לפעמים נבין כיצד יד אלוהים פועלת ולפעמים לא נהיה בטוחים מה בדיוק קורה איתנו. במקרה כזה, ליתר ביטחון, אני מוצא שכדאי להתייחס לכלל האפשרויות. להלן רשימה קצרה של מספר צעדים שניתן לנקוט:

1. תשובה לאלוהים

תשובה לאלוהים הינה העקרון הבסיסי ביותר באמונה במשיח שמטיפים במרבית הזמן מדלגים עליו. המילים "רק תאמינו" נשמעים נחמד, אולם אין עקרון כזה בכתובים. הברית החדשה לכל אורכה נושאת את המסר הזה: קודם תשובו לאלוהים, אחר כך תאמינו. עלינו לבקש מאלוהים לחשוף כל חטא שנוכח בחיינו. אם אנו רגישים להדרכתו, הוא יאיר את דרכנו. כל אמונה אחרת שאינה נובעת מתשובה לאלוהים תחשב לתרמית אנושית. היא אינה מניבה את התוצאות שנובעות מאמונה טהורה.

תשובה כנה דומה לרכב שמבצע פרסה. אתה מבין שלא חיית כמו שצריך. אתה עוצר את הכל ועושה פרסה. אם בסופו של דבר אתה לא נוסע בכיוון ההפוך, לא באמת שבת לאלוהים.

2. מחוייבות

על-פי האיגרת אל הרומים י, 9 קיימים שני תנאים בסיסיים לישועה: להאמים שאלוהים הקים את ישוע מהמתים; להודות בפינו שישוע אדון.
כאשר אנו מודים שישוע הוא אדון, אנו מעניקים לו שליטה בלתי מוגבלת בחיינו — זמננו, כספנו, כישורנו, סדרי העדיפויות שלנו ומערכות היחסים שלנו. אסור לנו לשמור לעצמנו כלום. אם ישוע אינו אדון על הכל, מישהו פעם אמר, אז הוא אינו אדון בכלל.

3. גישה נכונה לכתובים

השטן הצליח להפיל את אבותינו הקדומים עם השאלה, "אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים…." כלומר, הוא הטיל ספק בדבר של אלוהים. (ר' בראשית ג, 1.) ישוע קבע את הסמכות העליונה של הכתובים כאשר הוא קרא להם "דְּבַר הָאֱלֹהִים" והוסיף "וְהַכָּתוּב לֹא־יוּפָר…" (יוחנן י, 35). גם שאול קבע "כִּי כָל־הַכָּתוּב נִכְתָּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים…" (2 לטימותיאוס ג, 16) אף אחד מאיתנו אינו יכול להרשות לעצמו להטיל ספק בדבר אלוהים. זוהי דרך בטוחה לאבדון בימינו, כפי שקרה גם לאדם וחוה.

4. מערכות יחסים טובים

הבנה נכונה של הכתובים מהווה בסיס לאמונה במשיח. ההבנה הזו תניב מערכות יחסים טובים. מערכות היחסים שלנו בהכרח ישקפו את האמונה שאנו מצהירים. ישוע שם דגש מיוחד על הצורך בניהול מערכות יחסים טובות. הוא נתן הוראות מפורשות כיצד לנהוג עם מאמין אחר שחוטא לנו. (ר' מתי יח, 15-17.) בדרשה על ההר, הוא הזהיר:

מַהֵר הִתְרַצֵּה לְאִישׁ רִיבְךָ בְּעוֹדְךָ בַדֶּרֶךְ אִתּו…

הוא אף חתם את התפילה לדוגמה שלו באזהרה חמורה:

וְאִם לֹא תִמְחֲלוּ לִבְנֵי אָדָם גַּם־אֲבִיכֶם לֹא־יִמְחַל לְחַטֹּאתֵיכֶם. (מתי ו, 15)

לנוכח בחינה או תוכחה, חשוב שנבדוק את מערכות היחסים שלנו לוודא שאיננו מחזיקים במרירות או בטינה או חוסר סליחה בליבנו. כמו כן, חשוב לזכור כי לעולם לא נוכל לקיים מערכות יחסים טובים עם האנשים הלא נכונים. שאול דיבר על זה באיגרת הראשונה לקורינתים טו, 33:

אַל־נָא תַּתְעוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם חֶבְרַת אֲנָשִׁים רָעִים תַּשְׁחִית מִדּוֹת טֹבוֹת.

לא נוכל לחיות חיים קדושים בעת שאנו בוחרים להקיף את עצמנו באנשים שאינם קדושים. עלינו להתיר לאלוהים לקטוע מערכות יחסים כאלה עם חרב הרוח שלו, הדבר הכתוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>