הצום מכין אותנו לקראת הגשם האחרון של אלוהים



צליחת רוח הקודש באחרית הימים

שיעור‭ ‬זה‭ ‬מתייחס‭ ‬בעיקר‭ ‬לצליחת‭ ‬רוח‭ ‬הקודש‭ ‬באחרית‭ ‬הימים,‭ ‬שכעת‭ ‬גוברת‭ ‬השפעתה‭ ‬יותר‭ ‬מאי‭ ‬פעם, ‬בכל‭ ‬תחום‭ ‬בעולם‭ ‬הנוצרי, ובעולם‭ ‬בכלל. באמצעות‭ ‬יואל. ‬הנביא‭ ‬הגדול‭ ‬של‭ ‬הצליחה‭ ‬הזו, מגלה‭ ‬אלוהים‭ ‬את‭ ‬מטרתו‭ ‬הריבונית‭ ‬לשלוח‭ ‬את‭ ‬הרוח‭ ‬שלו‭ ‬אל‭ ‬כל‭ ‬האנושות‭:‬

יואל ג, 1: וְהָיָה‭ ‬אַחֲרֵי‭ ‬כֵן‭ ‬אֶשְׁפּוֹךְ‭ ‬אֶת‭ ‬רוּחִי‭ ‬עַל‭ ‬כָּל‭ ‬בָּשָׂר‭ ‬וְנִבְּאוּ‭ ‬בְּנֵיכֶם‭ ‬וּבְנוֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם‭ ‬חֲלֹמוֹת‭ ‬יַחֲלֹמוּן‭ ‬בַּחוּרֵיכֶם‭ ‬חֶזְיֹנוֹת‭ ‬יִרְאוּ.

נקודת ההתחלה של אחרית הימים

בחג‭ ‬השבועות, כשרוח‭ ‬הקודש‭ ‬נשפך‭ ‬לראשונה‭ ‬צוטט‭ ‬פסוק‭ ‬זה‭ ‬של‭ ‬יואל‭ ‬על‮-‬ידי‭ ‬פטרוס‭:‬

מעשי‭ ‬השליחים‭ ‬ב, 16-17: ‬וְהוּא‭ ‬הָאָמוּר‭ ‬עַל-יְדֵי‭ ‬יוֹאֵל‭ ‬הַנָּבִיא; ‬וְהָיָה‭ ‬בָּאַחֲרִית‭ ‬הַיָּמִים‭ ‬נְאֻם‭ ‬אֱלֹהִים‭ ‬אֶשְׁפֹּךְ‭ ‬אֶת‭ ‬רוּחִי‭ ‬עַל‭ ‬כָּל‭ ‬בָּשָׂר‭ ‬וְנִבְּאוּ‭ ‬בְּנֵיכֶם‭ ‬וּבְנֹתֵיכֶם‭ ‬וּבַחוּרֵיכֶם‭ ‬חֶזְיֹנוֹת‭ ‬יִרְאוּ‭ ‬וְזִקְנֵיכֶם‭ ‬חֲלֹמוֹת‭ ‬יַחֲלֹמוּן‭.‬

בין‭ ‬הקטע‭ ‬המופיע‭ ‬ביואל‭ ‬לבין‭ ‬זה‭ ‬שבמעשי‭ ‬השליחים‭ ‬קיים‭ ‬הבדל‭ ‬משמעותי‭ ‬אחד. ‬היכן‭ ‬שיואל‭ ‬אומר ״וְהָיָה‭ ‬אַחֲרֵי‭ ‬כֵן" שמעון‭ ‬אומר ״וְהָיָה‭ ‬בָּאַחֲרִית‭ ‬הַיָּמִים״. שמעון‭ ‬ייחס‭ ‬מילים‭ ‬אלה‭ ‬לאירועים‭ ‬שהתחוללו‭ ‬אז. ניתן‭ ‬להסיק‭ ‬מכאן‭ ‬כי‭ ‬חג‭ ‬השבועות‭ ‬סימן‭ ‬את‭ ‬תחילתה‭ ‬של‭ ‬תקופה‭ ‬המוגדרת‭ ‬בכתובים‭ ‬כ‭"‬אַחֲרִית‭ ‬הַיָּמִים.״ תקופה‭ ‬זו‭ ‬של‭ ‬אחרית‭ ‬הימים‭ ‬עודנה‭ ‬נמשכת, ‬ועוד‭ ‬תמשיך‭ ‬עד‭ ‬לתום‭ ‬העידן‭ ‬הנוכחי. כך‭ ‬דבריו‭ ‬של‭ ‬שמעון‭ ‬נותנים‭ ‬לנו‭ ‬נקודת‭ ‬מוצא‭ ‬מהכתובים ל‭"‬אַחֲרִית‭ ‬הַיָּמִים‭."‬

יורה ומלקוש

בהקשר‭ ‬זה, ‬חשוב‭ ‬עוד‭ ‬לציין‭ ‬כי‭ ‬את‭ ‬בואו של ‬רוח‭ ‬הקודש‭ ‬המנובא‭ ‬על‮-‬ידי‭ ‬יואל יש‭ ‬לחלק‭ ‬לשני‭ ‬שלבים: ״גֶּשֶׁם‭ ‬מוֹרֶה״ ‬ו‭"‬מַלְקוֹשׁ״. זה‭ ‬מופיע‭ ‬ביואל ב, 23 "‬‭‬וַיּוֹרֶד‭ ‬לָכֶם‭ ‬גֶּשֶׁם‭ ‬מוֹרֶה‭ ‬וּמַלְקוֹשׁ‭ ‬בָּרִאשׁוֹן‭."‬‭‬ הגשם‭ ‬משמש‭ ‬דימוי‭ ‬לשם‭ ‬המחשה‭ ‬לרוח‭ ‬הקודש‭ ‬הנשפך. על‮-‬פי‭ ‬דפוס‭ ‬האקלים‭ ‬של‭ ‬ישראל‭, ‬היורה‭ ‬יורד‭ ‬בתחילת‭ ‬החורף‭‬ (בערך ב‬נובמבר)‭‬, והמלקוש‭ ‬יורד‭ ‬בסוף‭ ‬החורף‭ ‬(בערך במרץ‭ ‬או‭ ‬אפריל)‭‬, כך‭ ‬שזמן‭ ‬המלקוש‭ ‬פחות‭ ‬או‭ ‬יותר‭ ‬חופף‭ ‬לפסח,‭ ‬שעל‮–‬פי‭ ‬לוח‭ ‬השנה‭ ‬העברי התנ"כי‭ ‬מופיע‭ ‬באמצע‭ ‬החודש‭ ‬ה‭"‬רִאשׁוֹן‭".‬ (ר‭' ‬שמות י״ב 12-1)

משפרשנו‭ ‬את‭ ‬הדימוי, ‬נוכל‭ ‬להגיע‭ ‬למסקנה: ‬היורה‭ ‬של‭ ‬רוח‭ ‬הקודש‭ ‬מורה‭ ‬על‭ ‬תחילת‭ ‬אחרית‭ ‬הימים, ‬שעה‭ ‬שהמלקוש‭ ‬של‭ ‬רוח‭ ‬הקודש‭ ‬מורה‭ ‬על‭ ‬תום‭ ‬אחרית‭ ‬הימים. ‬אלוהים‭ ‬מתחיל‭ ‬ומסיים‭ ‬את‭ ‬פועלו‭ ‬עם‭ ‬הקהילה‭ ‬בארץ‭ ‬על‮–‬ידי‭ ‬בואו של רוח הקודש ברחבי העולם. ‬היורה‭ ‬של‭ ‬רוח‭ ‬הקודש‭ ‬ירד‭ ‬על‭ ‬הקהילה‭ ‬הראשונה. ‬המלקוש‭ ‬של‭ ‬רוח‭ ‬הקודש‭ ‬יורד‭ ‬עתה‭ ‬על‭ ‬הקהילה‭ ‬העולמית‭ ‬בימינו. ‬זו‭ ‬המשמעות‭ ‬היוצאת‭ ‬מהביטוי‭ ‬שמשתמש‭ ‬בו‭ ‬פטרוס, "‬אַחֲרִית‭ ‬הַיָּמִים‭."‬

כעת‭ ‬נשוב‭ ‬אל‭ ‬הגרסא‭ ‬המקורית‭ ‬של‭ ‬הנבואה‭, ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬מופיעה‭ ‬ביואל ג, 1, "‬וְהָיָה‭ ‬אַחֲרֵי‭ ‬כֵן‭ ‬אֶשְׁפּוֹךְ‭ ‬אֶת‭ ‬רוּחִי‭ ‬עַל‭ ‬כָּל‭ ‬בָּשָׂר". ‬היכן‭ ‬שפטרוס‭ ‬אומר "‬בָּאַחֲרִית‭ ‬הַיָּמִים"‬,‭ ‬אומר‭ ‬יואל ‬‭"‬אַחֲרֵי‭ ‬כֵן."‬‭ ‬על–מנת‭ ‬להבין‭ ‬את‭ ‬מלוא‭ ‬המסר‭ ‬של‭ ‬יואל, ‬עלינו‭ ‬לפרש‭ ‬נכונה‭ ‬את‭ ‬הצרוף ‬‭"‬אַחֲרֵי‭ ‬כֵן."‬‭ ‬למה‭ ‬יואל‭ ‬התכוון? ‬אחרי‭ ‬מה? ‬הוא‭ ‬ודאי‭ ‬התייחס‭ ‬למשהו, ‬שהוא‭ ‬אמר‭ ‬מוקדם‭ ‬יותר‭ ‬בנבואתו. ‬

צום מאוחד

אם‭ ‬נפנה‭ ‬לאחור‭ ‬לתחילתה ‬של‭ ‬נבואת‭ ‬יואל, ‬נתקל‭ ‬בסצנה‭ ‬של‭ ‬מצוקה‭ ‬וחורבן‭ ‬כללי. ‬כל‭ ‬חלק‭ ‬בנחלה‭ ‬של‭ ‬עם‮–‬האלוהים‭ ‬נגוע. ‬הכל‭ ‬קמל; ‬דבר‭ ‬אינו‭ ‬פורה. ‬אין‭ ‬שביב‭ ‬תקווה, ‬אין‭ ‬פתרון‭ ‬אנושי. ‬מה‭ ‬אומר‭ ‬אלוהים‭ ‬לעמו‭ ‬לעשות? ‬המרשם‭ ‬שאלוהים‭ ‬נותן‭ ‬כאן‭ ‬הינו‭ ‬צום‭ ‬מאוחד‭:‬

קַדְּשׁוּ‭ ‬צוֹם‭ ‬קִרְאוּ‭ ‬עֲצָרָה‭ ‬אִסְפוּ‭ ‬זְקֵנִים‭ ‬כֹּל‭ ‬יֹשְׁבֵי‭ ‬הָאָרֶץ‭ ‬בֵּית‭ ‬יְהוָה‭ ‬אֱלֹהֵיכֶם; ‬וְזַעֲקוּ‭ ‬אֶל‭ ‬יְהוָה‭.‬ (‬יואל‭ ‬א, 14)‬

‭"‬קַדְּשׁוּ" ‬משמעו‭ ‬כאן‭ ‬להפריד. ‬לקריאת‭ ‬האלוהים‭ ‬לצום, ‬חייבת‭ ‬להיות‭ ‬עדיפות‭ ‬מוחלטת. ‬כל‭ ‬פעילות‭ ‬אחרת, ‬דתית‭ ‬או‭ ‬חילונית, ‬צריכה‭ ‬לזכות‭ ‬במקום‭ ‬משני. ‬קיימת‭ ‬הדגשה‭ ‬יתרה‭ ‬על‭ ‬זקני‭ ‬העדה. ‬במובן‭ ‬זה‭ ‬נושאים‭ ‬מנהיגי‭ ‬עם–האלוהים‭ ‬באחריות‭ ‬מיוחדת. ‬מכל‭ ‬מקום, ‬כל‭ ‬יושבי‭ ‬הארץ‭ ‬כלולים. ‬אין‭ ‬חריגים. ‬עם–האלוהים‭ ‬נדרשים‭ ‬להתאחד‭ ‬נוכח‭ ‬הצורך‭ ‬שלהם. ‬הם‭ ‬נקראים‭ ‬להתקבץ‭ ‬יחד‭ ‬לצום, ‬ממש‭ ‬כפי‭ ‬שעשו‭ ‬בימי‭ ‬יהושפט, ‬עזרא, ‬ואסתר. ‬

ביואל‭ ‬ב, 12 ‬הקריאה‭ ‬חוזרת‭ ‬על‭ ‬עצמה: ‬"וְגַם‭ ‬עַתָּה‭ ‬נְאֻם‭ ‬יְהוָה‭ ‬שֻׁבוּ‭ ‬עָדַי‭ ‬בְּכָל‭ ‬לְבַבְכֶם‭ ‬וּבְצוֹם‭ ‬וּבְבְכִי‭ ‬וּבְמִסְפֵּד." ‬בשעת‭ ‬משבר‭ ‬כגון‭ ‬זו, ‬תפילה‭ ‬לבדה‭ ‬לא‭ ‬תספיק. ‬לתפילה‭ ‬צריכים‭ ‬להלוות‭ ‬צום, ‬בכי‭ ‬ואבל. (‬שוב‭ ‬ניתן‭ ‬לשים‭ ‬לב‭ ‬לקשר‭ ‬ההדוק‭ ‬שבין‭ ‬צום‭ ‬ואֵבל).‬

ביואל‭ ‬ב, 15 ‬ מופיעה‭ ‬הקריאה‭ ‬לצום‭ ‬בפעם‭ ‬השלישית: "‬תִּקְעוּ‭ ‬שׁוֹפָר‭ ‬בְּצִיּוֹן‭; ‬קַדְּשׁוּ–צוֹם‭ ‬קִרְאוּ‭ ‬עֲצָרָה." ‬ציון‭ ‬היא‭ ‬העֲצָרָה [=‬עצרת‭, ‬התכנסות‭ ‬המונית] ‬של‭ ‬עם‮–‬האלוהים. ‬תקיעה‭ ‬בשופר‭ ‬הינה‭ ‬צורת‭ ‬ההכרזה‭ ‬הפומבית‭ ‬ביותר. ‬אין‭ ‬שום‭ ‬דבר‭ ‬חשאי‭ ‬או‭ ‬פרטי‭ ‬בצום‭ ‬המוכרז‭ ‬בדרך‭ ‬זו. ‬הכתובים‭ ‬מבהירים‭ ‬היטב‭ ‬כי‭ ‬ישנם‭ ‬זמנים‭ ‬בהם‭ ‬על‭ ‬הצום‭ ‬להיות‭ ‬מוכרז‭ ‬לכל‭ ‬עם‮–‬האלוהים‭.‬

האחריות של ההנהגה

הפסקה‭ ‬ממשיכה‭:‬

אִסְפוּ‭ ‬עָם‭ ‬קַדְּשׁוּ‭ ‬קָהָל‭ ‬קִבְצוּ‭ ‬זְקֵנִים‭ ‬אִסְפוּ‭ ‬עוֹלָלִים‭ ‬וְיֹנְקֵי‭ ‬שָׁדָיִם‭…‬

בֵּין‭ ‬הָאוּלָם‭ ‬וְלַמִּזְבֵּחַ‭ ‬יִבְכּוּ‭ ‬הַכֹּהֲנִים‭ ‬מְשָׁרְתֵי‭ ‬יְהוָה…‬ (יואל‭ ‬ב ‭(16‮–‬17‭‬

פעם‭ ‬נוספת‭, ‬למרות‭ ‬שכל‭ ‬האנשים‭ ‬מעורבים‭, ‬ישנו‭ ‬דגש‭ ‬מיוחד‭ ‬על‭ ‬ההנהגה: ‬הכוהנים, ‬משרתי‭ ‬יהוה‭ ‬והזקנים. ‬האחריות‭ ‬של‭ ‬המנהיגים‭ ‬לקבוע‭ ‬דוגמה‭ ‬בצום‭ ‬ממשיכה‭ ‬עד‭ ‬לימי‭ ‬קהילת‭ ‬הברית‭ ‬החדשה. ‬

דניאל נענה לקריאה, ומה איתנו?

שלוש‭ ‬פעמים‭ ‬בפסוקים‭ ‬האלה‭ ‬בספר‭ ‬יואל, ‬קורא‭ ‬אלוהים‭ ‬לעמו‭ ‬לצום. ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬מופיעה‭ ‬ההבטחה: ‬‭"‬וְהָיָה‭ ‬אַחֲרֵי‭ ‬כֵן‭ ‬אֶשְׁפּוֹךְ‭ ‬אֶת‭ ‬רוּחִי‭ ‬עַל‭ ‬כָּל‭ ‬בָּשָׂר." (‬יואל‭ ‬ג, 1) ‬אחרי‭ ‬מה? ‬אחרי‭ ‬שעם‭-‬האלוהים‭ ‬יצייתו‭ ‬לקריאתו‭ ‬לצום‭ ‬ולהתפלל. ‬היום‭ ‬אנו חווים את בואו של ‬רוח‭ ‬האלוהים‭ ‬במידת‭ ‬מה. ‬ישנה‭ ‬עדות‭ ‬עצומה‭ ‬לכך‭ ‬שהגיעה‭ ‬העת‭ ‬ל‭"‬מַלְקוֹשׁ" ‬האלוהים. ‬אולם‭ ‬בינתיים ‬אנו‭ ‬רואים‭ ‬רק‭ ‬חלק‭ ‬זעום‭ ‬ממה‭ ‬שהכתובים‭ ‬מנבאים. ‬אלוהים‭ ‬מחכה‭ ‬לנו, ‬שנעמוד‭ ‬בתנאים‭ ‬שלו. ‬זה‭ ‬ידרוש‭ ‬תפילה‭ ‬וצום‭ ‬מאוחדים‭ ‬לזרז‭ ‬את‭ ‬המלקוש‭ ‬במלואו‭.‬ במובן‭ ‬זה‭ ‬מעמדנו‭ ‬די‭ ‬שקול‭ ‬לזה‭ ‬של‭ ‬דניאל‭ ‬בראשית‭ ‬שלטונו‭ ‬של‭ ‬דריוש. ‬הוא‭ ‬ראה‭ ‬את‭ ‬יד‭ ‬אלוהים‭ ‬פועלת‭ ‬בתוך‭ ‬המצב‭ ‬הפוליטי. ‬הוא‭ ‬ראה‭ ‬מתוך‭ ‬הכתובים‭ ‬שהזמן‭ ‬של‭ ‬אלוהים‭ ‬הגיע‭ ‬לתקומת‭ ‬עמו‭. ‬בעידוד‭ ‬עדות‭ ‬כפולה‭ ‬זו, ‬התמסר‭ ‬דניאל‭ ‬לתפילה‭ ‬וצום. ‬רק‭ ‬בדרך‭ ‬זו‭ ‬יכלו‭ ‬הבטחות‭ ‬האלוהים‭ ‬להגיע‭ ‬להגשמה‭ ‬המיועדת. ‬

שיקום ותקומה

המטרה‭ ‬המרכזית‭ ‬של‭ ‬אלוהים‭ ‬בימי‭ ‬דניאל‭ ‬הייתה‭ ‬תקומה. ‬אלוהים‭ ‬פעל‭ ‬להשיב‭ ‬בחזרה‭ ‬את‭ ‬עמו‭ ‬אל‭ ‬הנחלה‭ ‬שהם‭ ‬איבדו‭ ‬בשל‭ ‬אי‮–‬ציות. ‬אותו‭ ‬הדבר‭ ‬נכון‭ ‬גם‭ ‬להיום. ‬בואו של ‬רוח‭ ‬הקודש‭ ‬הינו‭ ‬האמצעי‭ ‬שיעד‭ ‬אלוהים‭ ‬לתקומה. ‬אלוהים‭ ‬הכריז‭ ‬זאת‭ ‬ביואל‭ ‬ב, 25 ‬"‬וְשִׁלַּמְתִּי‭ ‬לָכֶם‭ ‬אֶת‭ ‬הַשָּׁנִים‭ ‬אֲשֶׁר‭ ‬אָכַל‭ ‬הָאַרְבֶּה."‬

לא רפורמציה, רסטורציה

לפני‭ ‬שלוש‭ ‬וחצי‭ ‬מאות, ‬חוותה‭ ‬הכנסייה‭ ‬רפורמציה (‬תיקון). ‬היום‭ ‬אלוהים‭ ‬איננו‭ ‬מעוניין‭ ‬עוד‭ ‬ברפורמציה. ‬מטרתו‭ ‬היא ‬רסטורציה (‬שיקום). ‬אלוהים‭ ‬פועל‭ ‬להשיב‭ ‬כל‭ ‬חלק‭ ‬בנחלת‭ ‬עמו‭ ‬למצבו‭ ‬המקורי. ‬ה‭"‬גֶּשֶׁם‭ ‬מוֹרֶה" ‬ייסד‭ ‬קהילה‭ ‬שנהנתה‭ ‬מסטנדרטים‭ ‬אלוהיים‭ ‬של‭ ‬טוהר, ‬גבורה‭ ‬וסדר. ‬ה‭"‬מַלְקוֹשׁ" ‬ישיב‭ ‬לקהילה‭ ‬את‭ ‬אותם‭ ‬הסטנדרטים. ‬אז, ‬ורק‭ ‬אז, ‬תוכל‭ ‬הקהילה‭ ‬למלא‭ ‬את‭ ‬יעודה‭ ‬בעולם. ‬זו‭ ‬המטרה‭ ‬הסופית‭ ‬לקראתה‭ ‬פועל‭ ‬עכשיו‭ ‬אלוהים‭.‬

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>