חורבן בית המקדש השני יוצר וואקום רוחני בעם

בשלהי תקופת בית שני לא היה נביא אחד שדברו התקבל על כלל העם. כתות יהודיות ניסחו לעצמן תיאוריות שונות ותפיסות שונות לגבי סדרי עולם, שלרוב נבעו מתוך וויכוחים פילוסופיים בנוגע לענייני דת ורוח, שלעתים חיפשו סימוכין בכתבי הקודש. בתקופה בה "דְבַר־יְהוָה… יָקָר" ו"אֵין חָזוֹן נִפְרָץ", והמציאות החברתית והרוחנית השתנתה, אנשים שונים ניסו לאחוז במושכות וליצור סדר במבוכה. אולם לאף אחד מהם לא היה מנדט ברור מאלוהים לעשות כן והפילוג הדתי בעם הגיע לשיאים חדשים.

חורבן בית המקדש השני, העמיק והחריף את המשבר הרוחני. המרכז הרוחני היהודי העולמי חרב. סדר היום של יהודי ארץ ישראל ואף יהודי העולם השתנה לגמרי. פסקו הקורבנות, פסקו העליות לרגל או לפחות פחתו בצורה משמעותית, נוצר וואקום גדול שהותיר יהודים רבים עם המון סימני שאלה. אף אחד לא חשב שירושלים צפויה להיחרב. בני כת הצדוקים נעלמו אט אט, או נטמעו בתוך הפרושים, משחרב המקדש לא היה עוד מקום לתפיסותיהם השמרניות (הם דבקו בתורה הכתובה ודחו את התורה שבעל פה ופירושים חדשניים לתורה ולא האמינו בתחיית המתים).

נוסף, הכהונה ספגה מהלומה קשה, לא היה לכוהנים משכן לכהן בו, הם נותרו מחוסרי עבודה ולפיכך איבדו מסמכותם. גם על כת האסיים מפסיקות העדויות אחרי חורבן המקדש. המרכז הרוחני שלהם נחרב בידי הרומים שגם עינו והרגו רבים מהם.

הכוהנים מאבדים סמכות וכת הפרושים צוברת פופולאריות

אחרי החורבן, במקביל להיעלמות של כתות מרכזיות אלו, הפרושים הפכו להיות הזרם המרכזי ביהדות. הפרושים כינו את עצמם חכמי ישראל. הם פיתחו את התורה שבעל פה, שבאה למעשה למלא את הוואקום הרוחני שנוצר אחרי החורבן. התורה שבעל פה באה למלא את חיי היהודי מחוסר המקדש, מהרגע שהוא פתח את עיניו ועד לפרישתו לישון — במצוות, הלכות ותקנות שונות שמטרתם היא ללוות את האדם בכל מעשה ומעשה. היהדות המודרנית היא מעין המשך של היהדות הפרושית.

בפוסט הבא אנו נבחן בקצרה את השינויים האלה שהתחוללו ביהדות יותר לעומק וננסה לבדוק אם היהדות כיום מקרבת אותנו לתנ"ך ולדבר המקורי של אלוהים או היהפך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>