הקשר ההיסטורי בין הדת ודבר אלוהים – חלק ג



האם היהדות בימינו מקרבת אותנו לתנ"ך?

הסקירה ההיסטורית הקצרצרה הזו חשובה, משום שלאירועים היסטוריים אלו, השלכה ישירה על האופן בו אנו תופסים כיום את אלוהים והתנ"ך. השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו הנן:

  • האם אנחנו באמת מכירים את התנ"ך?
  • האם הידע התנ"כי שלנו מבוסס על דברים שקראנו בו בעצמנו?
  • האם אנחנו מכירים את סיפורי התנ"ך המקוריים, או שאנו זוכרים רק את האגדות או התוספות המאוחרות לסיפורים אלו?

כיום הטענה השגורה בפי אנשים החיים אורח חיים דתי הינה, שבלי התורה שבעל פה לא ניתן לקיים את התורה שבכתב. הטענה הזו נובעת מתוך האמונה שהתורה שבעל פה תמיד הייתה איתנו או תמיד נכחה לצד התורה שבכתב. אולם התורה שבעל פה היא פיתוח מאוחר של היהדות. למעשה, היהדות המקורית התקיימה למעלה מאלף שנים בלי מסורת זו.

הקשר בין התנ"ך המשנה והגמרא

ישוע (שמוכר יותר כ"ישו" או בשמו באנגלית Jesus) חי באותה תקופה ולא נמנע מלהשמיע קולו בהקשר של הוויכוח הדתי שאפיין את היהדות בזמנו. כאשר הצדוקים פנו אליו עם שאלה הלכתית לכאורה, ישוע ענה להם,

וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הֲלֹא טֹעִים אַתֶּם בַּאֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אֶת הַכְּתוּבִים וְלֹא אֶת גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים. (מרקוס יב, 24)

הדברים שישוע אומר כאן נכונים ותקפים גם היום. חז"ל אומנם הכירו את התנ"ך וגם ידעו היטב לצוטט פסוקים ממנו, אולם התורה שבעל פה אותה פיתחו גרמה לכך שהדורות הבאים אחריהם התרחקו במידה משמעותית מהמקור ממנו התפתח הכל – התנ"ך.

אולם עלינו לזכור שבזמן שמסר התנ"ך הוא אחיד וחד משמעי, התלמוד או הגמרא מורכבים מסיכומים של דיונים שנערכו בבתי מדרש (מקום בו נערכו דיונים או וויכוחים הלכתיים על התורה והתנ"ך בכלל). בזמן שבתנ"ך ההכרעות בעניינים חשובים נעשות בידי אלוהים או שליחיו על פי דברו, בתלמוד ובגמרא ההכרעות נעשות על ידי אנשים "חכמים" שבעיקר מסתמכים על תבונתם ומלומדתם הרבה. התלמוד יוצא מנקודת הנחה ש"השכינה" הסתלקה מישראל, אין נביא ואין נבואה ולכן "החכמים" באו למלא את מקומם של אלו, ולדבריהם סמכות ותוקף כעת.

ניסוח היהדות מחדש

חז"ל ניסו לתת לתנ"ך משנה תוקף בתקופה שבה הם חשו שהוא מאבד את הרלוונטיות שלו. עיון קצר בתורה מגלה שיותר מ- 90% ממנה עסק בעניינים של עבודת הקודש בבית המקדש. אם כן, כיצד מקיימים את התורה בימים שאין בית מקדש? הפרושים פירשו את התורה וניסחו את היהדות מחדש כך שניתן יהיה לקיים אורח חיים דתי, גם ללא המקדש וללא קיום התורה כפי שהיא נוסחה במקור, אך עם זיקה לו ומעשים שמעוררים את זכרו.

עד כמה המשנה והגמרא רלוונטים עבורנו כיום?

אולם כיום היהדות חווה מצב הפוך. היהדות ההלכתית מאבדת כל קשר עם המציאות העכשווית בזמן שכתבי התנ"ך רלוונטיים למציאות שלנו כיום יותר מאי פעם. היהדות ההלכתית ומנהיגיה מעולם לא הצליחו לחזות התפתחויות היסטוריות משמעותיות שחווה העם היהודי במרוצת השנים. יתר על כן, הם דחו התפתחותיות משמעותיות במצב האומה שהתבררו מאוחר יותר כהתפתחותיות חיוביות.

בפוסט הבא נבחן מספר דוגמאות היסטוריות, לקשר בין הממסד היהודי דתי לדברי ימי ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>