הקשר ההיסטורי בין הדת ודבר אלוהים – חלק ו



דילמות מוסריות/דתיות לאור התורה

כפי שציינו קודם המשנה והגמרא בנויים מדיונים. דיונים על דילמות יומיומיות ודיונים על דיונים שנועדו לפרשם. דילמות כאלה התעוררו גם בימי התנ"ך, אולם דרך ההתמודדות עם דילמות על פי הסטנדרט של התנ"ך היא שונה לגמרי.

מרד קורח ועדתו

דוגמא נפלאה לכך מופיעה בספר במדבר, הספר הרביעי בחומש. קורח ועדתו מרדו במשה ואהרון. הם ערערו על הסמכות של משה, וטענו שהם לא פחות טובים מהם, וגם הם ראויים להנהיג את העם. עלתה כאן בהחלט שאלה דתית, מנהיגותית, רוחנית ומוסרית. האם באמת כל העדה קדושים? כשם שטענו קורח וחבריו. האם באמת משה ואהרון התנשאו על העם? כלומר נהגו ברודנות. האם אלוהים היה עם קורח וחבריו כשם שהיה עם משה ואהרון? אלו שאלות מאוד גדולות שהעלו קורח וחבריו. אולם בניגוד למציאות שיצרו המשנה והגמרא, אבותינו הקדמונים שיצאו ממצרים לא פצחו בדיון הלכתי מפוצץ.

שימו לב לתגובת משה:

"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו." (במדבר טז, 4)

משה יכול היה לצטט בפניהם את כל ההבטחות הנפלאות שאלוהים העניק לו. הוא יכול היה לספר להם על המפגש שהיה לו עם אלוהים בהר סיני. הוא יכול היה לפרט בפניהם את הצווים האלוהיים בנוגע ללוויים ותפקידם בעם, צווים שהוא שמע מאלוהים במו אוזניו. אך משה בחר ליפול על פניו. את הסוגיה הזו רק אלוהים יכול היה לפתור, ומשה בחר לפנות רק אליו, ואלוהים אכן פתר את הבעיה הזו בשביל משה. אלוהים הכריע, ולא אדם — האדמה פערה את פיה ובלעה את המורדים.

בפוסט הבא ננסה לענות על השאלה, אם כן למי יש את המילה האחרונה כשזה מגיע לענייני אלוהים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>