זכריה

זכריה פרק ה

וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה; וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה׃ 2 וַיֹּאמֶר אֵלַי, מָה אַתָּה רֹאֶה; וָאֹמַר, אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה, אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה, וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה׃ 3 וַיֹּאמֶר אֵלַי, זֹאת הָאָלָה, הַיּוֹצֵאת עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ; כִּי כָל־הַגֹּנֵב, מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה, וְכָל־הַנִּשְׁבָּע, מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה׃ 4 הוֹצֵאתִיהָ, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, וּבָאָה אֶל־בֵּית הַגַּנָּב, וְאֶל־בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר; וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְכִלַּתּוּ וְאֶת־עֵצָיו וְאֶת־אֲבָנָיו׃ 5 וַיֵּצֵא הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי; וַיֹּאמֶר אֵלַי, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה הַיּוֹצֵאת הַזֹּאת׃ 6 וָאֹמַר מַה־הִיא; וַיֹּאמֶר, זֹאת הָאֵיפָה הַיּוֹצֵאת, וַיֹּאמֶר זֹאת עֵינָם בְּכָל־הָאָרֶץ׃ 7 וְהִנֵּה כִּכַּר עֹפֶרֶת נִשֵּׂאת; וְזֹאת אִשָּׁה אַחַת, יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הָאֵיפָה׃ 8 וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל־תּוֹךְ הָאֵיפָה; וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־אֶבֶן הָעֹפֶרֶת אֶל־פִּיהָ׃    ס    9 וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה; וַתִּשֶּׂאנָה אֶת־הָאֵיפָה, בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם׃ 10 וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי; אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת־הָאֵיפָה׃ 11 וַיֹּאמֶר אֵלַי, לִבְנוֹת־לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר; וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל־מְכֻנָתָהּ׃    ס