עַל־כֵּן בְּהִמָּצֵא עוֹד הַהַבְטָחָה לָבוֹא אֶל־מְנוּחָתוֹ נִירָא נָא פֶּן־יֵרָאֶה אִישׁ מִכֶּם מְאַחֵר פְּעָמָיו. עברים, ד:1

אלוהים דרש מבני ישראל יום אחד בשבוע. כמה אנשים כיום מקדישים יום בשבוע לאלוהים? זאת וודאי אחת הסיבות למצבים הנפשיים הקשים שאנשים חווים כיום. לחץ, תסכול וקושי בסיום מטלות. אלוהים היה הראשון לנוח בבריאת העולם.

מה דורש יותר אמונה? לעבוד או לנוח?

בני ישראל לא נכנסו למנוחה בגלל חוסר אמונה. מדוע מאמינים כיום סובלים מחוסר מנוחה? בגלל חוסר אמונה. זה הגורם לבעיה.

מנוחה באה מהידיעה שאלוהים יזם אותה. לעתים חוסר מעש זה דבר טוב. זה לא חטא לנוח. ראייה לכך הם המועדים והחגים אותם קבע אלוהים בתנ"ך. ימים אלה לא היו נתונים לבחירה בתנ"ך, אלא הם מועדים שנקבעו על ידי אלוהים לא למען עצלות אלא מכיוון שאלוהים ציווה לצאת לחופשת חג.

לָכֵן נִשְׁקְדָה־נָּא לָבוֹא אֶל־הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם. עברים ד:11

האזהרה הזו מבוססת על החוויה של בני ישראל בדרכם ממצרים במדבר. מרביתם לא הגיעו לארץ המובטחת – היעד והמנוחה שאלוהים הבטיח להם – מכיוון שנהגו בדרך לא ראויה והחזיקו בגישות לה בלתי הולמות. הם מתו במדבר. כתוב שגוויותיהם נפלו במדבר עקב חוסר אמונה ואי ציות (ר' במדבר יד, 32,29). הם לא שמעו לקול אלוהים. החזות החיצונית שלהם היתה בסדר, אבל היה חסר להם המרכיב החיוני ביותר שמעיד על אמונה אמיתית: שמיעה בקול אלוהים.

זאת היתה הטעות של בני ישראל – טעות טרגית. מחבר האיגרת אל העברים כותב: "נִירָא נָא" (עברים ד, 1) ו"נִשְׁקְדָה־נָּא" (עברים ד, 11). זאת דרישה מאוד טבעית, לאור מה שציינו על חוויית בני ישראל בנדודיהם במדבר. אם ניקח ללב את הסכנות המצלות של המצב הרוחני שלנו, ובאמת נירא (נפחד), השלב הבא הטבעי מבחינתנו יהיה לשקוד.

מה זה לשקוד?

זה בדיוק ההפך מעצלות. אין שום התייחסות חיובית לאורך הכתובים לעצלות. מעניין לגלות שמנוחה ועצלות הם דברים שונים, ולמרות שזה נשמע כפרדוקס, עלינו לשקוד לבוא אל המנוחה. הכוונה בכך לדעתי הינה שבאותם זמנים שאנו מפרידים לאלוהים למנוחה, עלינו לשקוד על אותם דברים שמעשירים אותנו באלוהים: תפילה, לקרוא את דברו, הלל והשתחוויה.

חג סוכות שמח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>