בימים בהם אנחנו נוטים להתבונן מעלה ולחשוב על מה שקורה בשמים, כדאי שנחדד את התמונה של מה שמתרחש שם על פי הכתובים. בחג שנקרא על פי הכתובים "זכרון תרועה" שנהוג לתקוע בו בשופר, חשוב שנזכור שתקיעת השופר הדרמטית ביותר עתידה להישמע בשמים והיא מסמלת שינוי דרמטי בתכנית של אלוהים. בימים בהם אנו סוברים שתהיה הכרעה כלשהי לגבי גורלנו חשוב שנכיר בכך שהשמים הם זירה של עימות בין כוחות שונים שמשפיעים על כל ההתרחשויות בארץ, עכשיו ובעתיד לבוא.

כיצד אתה מדמיין את מלכות השמים? אתה מאמין שיש מקום כזה? אם כן, האם זה מקום של אור ומוזיקה נצחיים עם תזמורות המהללות את אלוהים, מבנים מרהיבים ביופיים המעוצבים באדריכלות בלתי רגילה? האם אתה מדמה בנפשך מחזה מדהים של כסף וזהב עם מערך של אינספור אבנים יקרות? אין ספק שזו האמת במידה מסוימת, אך זו לא התמונה השלמה.

יתכן שאתה מדמיין את מלכות השמים כחלקו הפנימי של משטח כיפתי ענק המקיף את כדור הארץ. כאשר קצוות הכיפה נושקות לאופק, נוצר הרושם שיש למלכות השמים קצה, אך אין לה סוף, היא תמיד מכסה את הארץ תחתיה.

כמעט לכל שוכני הארץ ישנו רושם מסוים לגבי מלכות השמים. כאשר אנחנו מהרהרים באפשרויות השונות, אנחנו צריכים לחשוב על המונחים השונים המשמשים לתיאור מלכות השמים. ישנה המילה שמים, המבטאת באופן כללי סוג של אחדות; ביטויים אחרים מתייחסים ככל הנראה להיבטים אחרים וחלקים שונים בשמים. לדוגמא המילה מרום, או במרומים, רומזת על מספר מיקומים שונים שכולם מצויים תחת הכותרת שמים. יתכן ומקומות אלה היו נתונים בעידנים שונים תחת שליטת יצורים שונים ופעילויות שונות.

בשנייה לקורינתיים יב, 4-2, שאול כותב: "יָדַעְתִּי אִישׁ בַּמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר לֻקַּח עַד־לָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי זֶה אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה אִם־בַּגּוּף לֹא יָדַעְתִּי אוֹ־מִחוּץ לַגּוּף לֹא יָדַעְתִּי הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ׃ וְהָאִישׁ הַהוּא אִם־בַּגּוּף אוֹ־חוּץ לַגּוּף לֹא יָדַעְתִּי הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ׃ הֹעֲלָה אֶל־הַפַּרְדֵּס וַיִּשְׁמַע דְּבָרִים נִסְתָּרִים אֲשֶׁר נִמְנָע מֵאִישׁ לְמַלֲלָם."

הפסוק הזה רומז שישנם 3 תחומים בשמים, אחד מעל השני. הגבוה ביותר הוא מה ששאול מכנה, "הרקיע השלישי". זהו המיקום של גן עדן ומשכנו האישי של אלוהים, המקום הקדוש ביותר ביקום. פסוקים כאלה מזכירים לנו מושגים הקשורים במלכות השמים – טהרה או קדושה. המילים שנאמרות שם כל כך קדושות שלא ניתן לצטט אותם מחוץ לרקיע השלישי.

המילה "פרדס", המשמשת גם בכתבים היהודים העתיקים, לתיאור גן האלוהים בשמים, לקוחה מהמילה היוונית  Paradeisos. הפרדס או גן עדן הוא היעד הסופי של כל החוטאים ששבו בכנות ממעשיהם הרעים לאלוהים, ועמדו באמונה. על הצלב ישוע המשיח הבטיח לגנב שהודה בחטאו ששניהם יהיו היום בגן עדן. "וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי הַיּוֹם תִּהְיֶה עִמָּדִי בְּגַן־עֵדֶן" (לוקס כג, 43).

ספר התגלות מציג בפנינו תחום הנקרא "חצי השמים". למיטב הבנתי, ביטוי זה מתאר תחום רחב שאליו מגוון של יצורים באים והולכים. הפסוקים העוקבים מתארים יצורים שמימיים רבי עוצמה המכריזים הכרזות מחצי השמים.

"וָאֵרֶא וָאֶשְׁמַע נֶשֶׁר אֶחָד מְעוֹפֵף בַּחֲצִי הַשָּׁמָיִם וְהוּא קוֹרֵא קוֹל גָּדוֹל אוֹי אוֹי אוֹי לְישְׁבֵי הָאָרֶץ מִיֶּתֶר קֹלוֹת הַשּׁוֹפָר אֲשֶׁר שְׁלֹשֶׁת הַמַּלְאָכִים עֲתִידִים לִתְקֹעַ" (התגלות ח:13).

"וָאֵרֶא מַלְאָךְ אַחֵר מְעוֹפֵף בַּחֲצִי הַשָּׁמָיִם וּבְפִיו בְּשׂוֹרַת עוֹלָם לְבַשֵׂר אֶת־ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְאֶת־כָּל־גּוֹי וּמִשְׁפָּחָה וְלָשׁוֹן וָעָם" (התגלות יד, 6).

"וָאֵרֶא מַלְאָךְ אֶחָד עֹמֵד בַּשָּׁמֶשׁ וַיִּזְעַק קוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמֶר אֶל־צִפּוֹר כָּל־כָּנָף אֲשֶׁר־תָּעוּף בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם בֹּאוּ וְהֵאָסְפוּ עַל־זֶבַח הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לֵאלֹהִים" (התגלות יט, 17).

יתכן וחצי השמים הוא הרקיע השני. אנו יכולים לשער שהשמים הגלויים – השמים אותם אנחנו רואים מעלינו – הם הרקיע הראשון. לכל יצורי הארץ היכרות מסוימת עם השמים האלה.

מה לגבי היצורים השמימיים? איזה מין יצורים הם? הכינוי הנפוץ ביותר שלהם הינו מלאכים. בעברית, משמעות המילה מלאך היא "שליח".

לפיכך המלאכים נתפשים כשליחים הנשלחים מהשמים. מכל המקום, לא כל המלאכים הם שליחים. יש להם מגוון רב של תפקידים. תהא אשר תהא המשימה שלהם, הם נשלחים על ידי אלוהים למטרותיו. אולם הכתובים מבהירים כי קיימים גם מלאכים מרושעים הנשלחים על ידי השטן למטרותיו. לעיתים, התנגדות או עימות יכולים להתעורר בין מלאכי אלוהים ומלאכי השטן. עימותים אלה מתוארים לעתים בכתובים, בייחוד בספר דניאל.

לפיכך אנחנו מתעמתים עם עובדה שלא ניתן לחמוק ממנה, שהעולם שלנו, כפי שאנו מכירים אותו כיום, הוא זירת עימות. יתרה מזאת, העימות הזה אינו מוגבל לארץ בלבד. עימות זה הוא גם  מרכיב חיוני בכל מה שקורה בשמים.

למלאכים הנשלחים על-ידי אלוהים שלוש משימות עיקריות. קודם כל, כפי שכבר נקבע, הם השליחים של אלוהים. דבר שני, הם הסוכנים של אלוהים שנשלחים להגן על אלו שנמצאים בסכנה. במתי פרק יח פסוק 10, ישוע מדבר על הילדים שמלאכיהם רואים תמיד את פניו של אלוהים האב בשמים. לפיכך, אלוהים שולח את אותם מלאכים לאותם ילדים פגיעים. בקטגוריה השלישית ישנם מלאכים לוחמים שמתעמתים עם מלאכים מתנגדים. מאמינים רבים סבורים שהשמים הוא מקום של שלום בלתי מופר, הרמוניה, יופי והלל. זה נכון לגבי הרקיע השלישי, אך זה לא תקף לגבי הרקיע הראשון והשני.

 ישנם פסוקים המציגים תיאור שונה לחלוטין ממה שקורה כעת ברקיע השני. כפי שציינו קודם, זהו התחום של העימות הגדול בין מלאכים לוחמים – חלקם משרתים את אלוהים ואחרים את השטן. עימותים אלה מתנהלים לרוב בתחום השמימי.

בתחום זה השטן גם מכריז שטף של השמצות והאשמות נגד המאמינים על הארץ המשרתים את האדון. בהתגלות יב, 10, השטן מתואר על ידי מלאך אלוהים כ"שׂוֹטֵן אַחֵינוּ הָעֹמֵד לְשִׂטְנָם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה."

לפי הפסוק הזה אלוהים ישליך את השטן מהשמים. אך עד שזה יתרחש, זה ברור שהוא ימשיך ויחזיק בתחום שמימי כלשהו, ושהוא ממלא את האוויר בהאשמות מרושעות נגד אנשי אלוהים.

הפסוק העוקב הוא אזהרה לכל שוכני הארץ מפני מה שהם צריכים לצפות לו כאשר השטן יושלך לארץ: "אוֹי לָכֶם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וָיָם כִּי־יָרַד אֲלֵיכֶם הַמַּלְשִׁין בְּחֵמָה גְדוֹלָה מִדַּעְתּוֹ כִּי תִקְצַר עִתּוֹ" (התגלות יב, 12).

פסוקים אלה מסתכלים קדימה על תקופה שבה "תקצר עתו" של השטן. יתכן שהעת קרובה מאוד, אך פסוקים אלה טרם מומשו.

אירועים אלה לא התממשו עדיין, בוודאות. לפיכך אנחנו צריכים להיות מציאותיים לגבי פעילות השטן בימים אלה. מאמינים רבים מדברים בטבעיות כאילו השטן כבול בגיהנום, אולם זה לא נכון. ישנם שני שרים שטניים הנקראים מוות וגיהנום שמושלים בגיהנום (ראה התגלות כ, 13), אולם השטן עצמו משוטט בחופשיות ביקום. זה מתואר בפשטות באיוב א, 7-6: "וַיְהִי הַיּוֹם, וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם׃ 7 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא; וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת־יְהוָה וַיֹּאמַר, מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ."

הפסוק הזה ממחיש את העובדה שהשטן יכול להתייצב לפני אלוהים בחברת המלאכים הצדיקים שלו המשרתים את האדון. אולם נדמה בתיאור הזה שהאדון הוא היחיד שמזהה את השטן כמי שהוא. המלאכים האחרים לא זיהו מי הוא היה.

זה נמצא בהסכמה עם הצהרתו של שאול בשנייה לקורינתיים יא, 14:

"הֲלֹא הַשָּׂטָן גַּם־הוּא עָשָׂה עַצְמוֹ כְּמַלְאַךְ הָאוֹר."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>