להיות משוחרר מהתורה



שחרור מהתורה

גלטים ב' 19-20

כִּי מַתִּי אֲנִי לַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה לְמַעַן אֶחְיֶה לֵאלֹהִים׃עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶחְיֶה עוֹד כִּי אִם הַמָּשִׁיחַ הוּא חַי בְּקִרְבִּי וַאֲשֶׁר אֲנִי חַי עַתָּה בַּבָּשָׂר חַי אֲנִי בֶּאֱמוּנַת בֶּן אֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲהָבַנִי וַיִּתֵּן אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדִי.

היחס שצריך להיות לנו לתורה הוא אחד הנושאים המוזנחים ביותר בלימוד של הברית החדשה.

מאמינים במשיח מרבים לשוחח על החיים ״תחת החסד״ בעודם חיים במעין אזור דמדומים שבין החסד והתורה מבלי ליהנות מהיתרונות של אף אחד מהם. לעתים מאמינים במשיח דוחים את תורת משה בעודם מאמצים לעצמם חוקים ומסורות שונים.

רומים ז, 12

וּבְכֵן הַתּוֹרָה הִיא קְדוֹשָׁה וְהַמִּצְוָה קְדוֹשָׁה וִישָׁרָה וְטוֹבָה.

תחשבו על זה לרגע. אם מערכת החוקים הזו הנתונה מאלוהים לא יכלה להביא אותנו לכדי שלמות, שום חוק אחר או ווארייצה אחרת של התורה של משה לא תוכל. זה טפשי לצפות לכך. משמעות הביטוי ״תחת התורה״ או ״כפוף לתורה״ היא הנסיון להשיג צדקה בעיניי אלוהים על ידי קיום מערכת של חוקים. אל לנו לחשוב ולו אף לרגע שאיננו מצייתים לשום חוק. אולם יחד עם זה חשוב לזכור שהצדקה שלנו לפני אלוהים אינה מושגת על ידי שמירה על מערכת חוקים כזו או אחרת.

שאול אומר: ״כי מתי אני לתורה על ידי התורה״. מה שהתורה יכולה לעשות עבורך בסופו של דבר זה להוציא אותך אל ההורג. ברגע שהומת, לחוק אין יותר דרישות ממך. מה שנפלא בכל העניין הזה זאת העובדה שהומתתי במשיח. האדם הישן שבי נצלב עימו. אינני כפוף יותר לחוק. יצאתי מכל תחום הפעולה של החוק. אני בתחום חדש עכשיו. על כן, שאול אומר ״כי מתי אני לתורה על ידי התורה״.

כדי לחיות לאלוהים, עליי להשתחרר מהתורה. כל עוד לא מתי לתורה, איני יכול לחיות לאלוהים. זאת הצהרה עוצרת נשימה. אבל זאת בדיוק מה שהברית החדשה אומרת.

רומים ו, 6-7:

בַּאֲשֶׁר יֹדְעִים אֲנַחְנוּ כִּי נִצְלַב עִמּוֹ הָאָדָם הַיָּשָׁן אֲשֶׁר בָּנוּ לְמַעַן יֹאבַד גּוּף הַחֵטְא וְלֹא נִהְיֶה עוֹד עֲבָדִים לַחֵטְא כִּי הַמֵּת נִקָּה מִן הַחֵטְא.

אין מפלט אחר מהעבדות לחטא חוץ מלהימלט מהטבע הבשרי הישן של האדם הראשון. ניתן לתרגם את פסוק 7 גם כך: זה שמת הוצדק מהחטא. במילים אחרות, מרגע ששילמתי על החטאים שלי בעונש מוות, לחוק אין יותר דרישות ממני. אני הוצדקתי, זוכיתי, יצאתי מהתחום שבו לחוק יש דרישות ממני.

הפסוקים הבאים נכתבו לאנשים שחוו את החסד של אלוהים: נושעו, נטבלו ברוח הקודש והיו עדים לנסים. אפילו אחרי כל זה הם החליטו שכדי להפוך למושלמים עליהם להתחיל לשמור את התורה. שאול קרא להם ״חסרי דעת״ ולאחר מכן הוא ציין את הדברים הבאים:

גלטים ג, 10-12:

כִּי בְנֵי מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה עֲלֵיהֶם הַקְּלָלָה כִּי כָתוּב אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְגָלוּי וְיָדוּעַ שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא יִצְדַּק הָאָדָם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה וְהַתּוֹרָה לֹא מִן הָאֱמוּנָה הִיא כִּי אִם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם.

מהרגע שהחלטנו שעלינו לשמור על התורה כאמצעי להשגת צדקה עלינו לשמור על כל התורה כל הזמן. אם אנחנו מפרים משהו מהתורה בזמן מסויים, באה עלינו קללה. זה מה שהתורה אומרת בעצמה.

דברים כ״ז, 26:

אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.

החלופה הפשוטה נמצאת בחבקוק ב, 4:

הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ; וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.

יש לנו 2 אפשרויות. אנחנו יכולים לחיות על פי החוק. ואם אנחנו מפרים אותו תבוא עלינו קללה. או שאנחנו יכולים לחיות באמונה, שזה לא לחיות על פי החוק. אלו הן 2 האפשרויות היחידות. איננו יכולים ליהנות משני העולמות. אם ננסה לעשות כן, מה שיקרה בפועל הוא שאנחנו נחווה את הגרוע ביותר משניהם. לפיכך, נותרת בידנו הבחירה. האם להישען על חוקי התורה כאמצעי להשגת צדקה לפני אלוהים או להישען על העובדה שאנחנו מאמינים במותו ובתקומתו של ישוע המשיח עבורנו.

רומים ו, 14:

כִּי הַחֵטְא לֹא יִשְׂתָּרֵר עוֹד עֲלֵיכֶם מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם תַּחַת הַתּוֹרָה כִּי אִם תַּחַת הֶחָסֶד.

למרות שמדובר בחדשות טובות, המשמעות של הדברים הללו יכולה קצת להבהיל. אם אנחנו תחת התורה לחטא יש שליטה עלינו. אולם הסיבה שהחטא לא צריך לשלוט בחיינו היא שאנחנו לא תחת התורה אלא תחת החסד. שוב, חשוב לציין, שאלו 2 האפשרויות היחידות: אתה יכול להיות תחת התורה או תחת החסד אבל לא תחת שניהם.

אותן 2 אפשרויות מופיעות שוב ברומים ז, 6:

אֲבָל עַתָּה פְּטוּרִים אֲנַחְנוּ מִן הַתּוֹרָה כִּי מַתְנוּ לַאֲשֶׁר הָיִינוּ זְקוּקִים לוֹ לְמַעַן נַעֲבֹד מֵעַתָּה לְפִי חִדּוּשׁ הָרוּחַ וְלֹא לְפִי ישֶׁן הַכְּתָב.

שימו לב ששאול לא אומר כאן שנפטרנו מהחטא או ששוחררנו מהשטן. הוא אומר שנפטרנו מהתורה. נותרת השאלה: כיצד מתנו?

התשובה היא כמובן על הצלב. כשישוע מת, הוא מת במקומנו. אבל אם לא שוחררנו על ידי המוות מהתורה איננו יכולים לעבוד את אלוהים בהתחדשות הרוח.

כדי להמחיש מעט את המשמעות של התחדשות הרוח, לעומת יושן הכתב, ניתן להשתמש בדימוי הבא: תאר לך שאתה מתכנן טיול ליעד שאינו מוכר לך. יש לך 2 אפשרויות: לקחת מפה או שאתה יכול לבקש מדריך פרטי. המפה מושלמת, מדוייקת לחלוטין. מצד שני, המדריך יודע את הדרך. הוא אינו צריך להיוועץ במפה. המפה היא כמו התורה. אבל איש עדיין לא הגיע ליעד הצדקה על ידי שימוש במפת התורה. למרות שמיליונים ניסו כבר. הסטטיסטיקות נגדך. מצד שני, רוח הקודש מציע את עצמו כמדריך הפרטי שלך להנחות אותך ליעד, לצדקה של אלוהים.

במי תבחרו? האם תקחו את המפה, תמעדו ותדרדרו במדרון התלול על גופות המיליונים שניסו לפניכם? או שתבקשו מרוח הקודש להדריך אתכם? רוח הקודש כבר יודע את הדרך. הוא אינו זקוק למפה. למעשה הוא זה שיצר את המפה.

אם אתה בוחר להיות מודרך על ידי רוח הקודש עליך להיות רגיש אליו ולטפח מערכת יחסים אישית איתו. הבה נתבונן בשתי פסקאות קשורות.

הרומים ח, 14:

כִּי כֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים יְנַהֲגֵם בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה.

הפועל ״ינהגם״ הוא בזמן הווה מתמשך. הכוונה היא לכל מי שמונהג על ידי הרוח בדרך קבע. אלו הם בני האלוהים. כאשר שאול מדבר על בני האלוהים הוא לא מתכוון למאמינים צעירים או למאמינים חסרי נסיון אלא למאמינים בוגרים מבחינה רוחנית. ישנה דרך אחת להגיע לבגרות. להיות מודרך על ידי רוח הקודש. אם אנחנו רוצים להפוך לילדים בוגרים של אלוהים אנחנו צריכים ללמוד להיות מונהגים על ידי רוח הקודש.

גלטים ה, 18:

וְאִם יִהְיֶה הָרוּחַ מַנְהִיגְכֶם אָז אֵינְכֶם תַּחַת הַתּוֹרָה.

אנחנו חייבים לתפוס את זה. הדרך היחידה לבגרות רוחנית היא להיות מודרכים באורך קבע על ידי רוח הקודש. כעת אנחנו רואים שאם אנחנו מודרכים על ידי הרוח ונעשים למאמינים בוגרים אז אנחנו לא תחת התורה. ואם יהיה הרוח מנהיגכם אז אינכם תחת התורה. איננו יכולים לערבב בין התורה לבין הרוח. עלינו לעשות החלוה עוצרת נשימה, מעוררת פחד ולומר שאנחנו מסרבים לסמוך עוד על מערכת חוקים כדי להפוך לצדיקים. אנחנו בוטחים ברוח הקודש להנהיג אותנו.

אם אני אפסיק לשמור את התורה, מה יקרה? האם אני אתחיל לעשות שטויות? טעויות? הרשו לי להבטיח לכם דבר אחד. אם רוח הקודש הוא המנהיג שלכם, הוא לעולם לא יתן לכם לעשות משהו שגוי. האם אתה יכול לבטוח בו? זה הבטחון שלכם.

למעשה הבנו שיש 2 דרכים להשיג צדקה. על ידי מעשים או על ידי חסד. דרך אחת מבוססת על התורה והשנייה על אמונה. דרך אחת מחייבת אותנו לשמור על כל התורה כל הזמן והשנייה להיות מונהגים על ידי הרוח.

בוודאי שמעתם על מה שנקרא תרי״ג מצוות. מכל מקום מרבית שומרי המצוות יודו בחדרי חדרים על כך שלמעשה שומרים בפועל רק על 32 מצוות מתוך 613 המצוות. וגם את זה לא כל הזמן. מי מאיתנו שמכיר את אורח החיים הדתי יודע שמדובר במאבק יום יומי. אולם דרכו של אלוהים אינה מאבק אלא כניעה. למי עלינו להכנע? אנו נכנעים באמצעות רוח הקודש לישוע ששוכן בתוכנו. ישוע הוא הצדקה שלנו, החכמה שלנו, הקדושה שלנו והגאולה שלנו. כשפיתוי בא, כשהשטן מצלצל בדלת, אנחנו מאפשרים לישוע לענות. הצלחתנו לא תלויה ביכולתנו להתייצב מול השטן בכוחותנו. אלא ביכולתנו לאפשר לישוע להכנס פנימה ולתפוס פיקוד על המצב. זה לא מאבק אלא כניעה; לא מאמץ אלא איחוד. ישוע אמר ״אנוכי הוא הגפן ואתם השריגים״. האם הגפן מניבה ענבים על ידי שמירה על חוקים? ענף הגפן מניב פרי משום שחיי גזע הגפן זורמים לתוכו.

גזע הגפן מייצג את ישוע ותמצית החיים שזורמים ממנו אל הענפים זהו רוח הקודש. אם נרשה לעצמנו להתנתק מישוע, נהיה בצרה. אבל כל עוד אנחנו עומדים בו – אנחנו בטוחים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>