לגבור על הרע – חלק ה


פורמטים זמינים


    מנצחים בדם השה

    בשידור הקודם התמקדתי בתיאור הלחימה שלנו נגד השטן כפי שהוא מופיע בהתגלות י״ב פרק 10 ו- 11 . אני אקרא את הפסוקים האלה פעם נוספת:

    וָאֶשְׁמַע קוֹל גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר עַתָּה בָאָה יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ וְעֻזּוֹ וּמַלְכוּתוֹ וּמֶמְשֶׁלֶת מְשִׁיחוֹ כִּי הוּרַד שׂוֹטֵן אַחֵינוּ הָעֹמֵד לְשִׂטְנָם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה׃ וְהֵם נִצְּחֻהוּ בְדַם הַשֶׂה וּבִדְבַר עֵדוּתָם וְלֹא אָהֲבוּ אֶת נַפְשָׁם עַד לַמָּוֶת.

    לניצחון המאמינים על השטן, יש מספר מאפיינים חשובים. קודם כל, זה עימות ישיר ואישי בין המאמינים, מצד אחד, והשטן בצד השני. כתוב, "והם [המאמינים] ניצחוהו,"- זה עימות ישיר ואישי. אסור לנו להתעלם מהעובדה הזו, זו עובדה שמעלים הכתובים. אנחנו צריכים להתעמת עם השטן באופן ישיר ואנחנו צריכים לנצח אותו. מאפיין נוסף: נדרשת מסירות מוחלטת בכדי לזכות בניצחון הזה. הם לא אהבו את נפשם עד למוות. כדי להסביר את ההצהרה הזו נתתי את הדוגמא של חיל בצבא. כשחיל מגויס לצבא הוא לא משרת תחת התנאי שהוא לא יאבד את חייו. כל חיל בצבא יודע שהשירות עלול לעלות לו בחייו, את אותה ההבנה צריכה להיות גם לנו. אין לנו כל עניין בלסגת לאחור מהמחוייבות שלנו למשיח לא משנה מה המחיר, אפילו אם זה יעלה לנו בחיינו. זאת רמת המסירות הדרושה על מנת לזכות בניצחון.

    בשידור הקודם ציינתי חלק מכלי הנשק העומדים לרשותנו: דם השה, דבר אלוהים, ועדות המאמינים. והסברתי שהתמונה הזו לקוחה מהציווי בתנ"ך על סעודת הפסח. הביטוי, "דם השה," מיד מזכיר לנו את השה שנשחט בפסח. דיברנו על כך שכל אב בישראל היה צריך לקחת שה, לשחוט אותו, הדם היה מתנקז לסף, ואז מהסף העבירו את הדם לבית- המקום בו היה צורך בהגנה. הדם בסף הפך את ההגנה לאפשרית אך לא לוודאית. על מנת שתהיה הגנה לבני הבית, אב המשפחה היה חייב להעביר את הדם מהסף לבית. הוא היה צריך למרוח את הדם על המשקוף ושתי המזוזות. בשביל להעביר את הדם מהסף לבית, הוא היה צריך להשתמש בדבר אחד מוגדר, אגודת אזוב קטנה, צמח די שכיח במזרח התיכון, הזמין לכל. אך למרות שזה היה אמצעי כה צנוע ושכיח, השימוש בו היה חיוני, בגלל שזאת הייתה הדרך היחידה בה היו מורשים בני-ישראל להעביר את הדם מהסף לדלת הבית, היכן שההגנה הייתה דרושה.

    עכשיו, בשידור שלנו היום, אנחנו הולכים לראות כיצד ניתן ליישם את העיקרון הזה במלחמה הרוחנית שלנו נגד השטן. אנחנו הולכים לדבר בייחוד על הסמכות שניתנה לנו להשתמש בדם של ישוע. בברית-החדשה יש משהו שמקביל לאגודת האזוב שבתנ"ך, שבאמצעותה העבירו את הדם של שה הפסח מהסף למשקוף דלת הבית.

    קודם כל, אני רוצה להבהיר, הברית החדשה מראה לנו בבירור ששה הפסח היה תמונה של ישוע, שה האלוהים. הברית החדשה מראה לנו שכל מה שאפיין את זבח הפסח התממש למעשה בישוע, שה האלוהים, דרך מותו על הצלב. אנחנו נראה את זה דרך שני פסוקים בלבד. ראשון, יוחנן א׳ פסוק 29 , היכן שמסופר על יוחנן המטביל שבישר את בואו של ישוע. "וַיְהִי מִמָּחֲרָת וַיַּרְא יוֹחָנָן אֶת־יֵשׁוּעַ בָּא אֵלָיו וַיֹּאמַר הִנֵּה שֵֹׂה הָאֱלֹהִים הַנֹּשֵֹׂא חַטַּאת הָעוֹלָם" אם כך, ליוחנן הייתה התגלות והוא ציין לפני האנשים בזמנו שישוע הוא שה האלוהים הנושא את חטאת העולם. כל יהודי ששמע את הביטוי הזה, "שה האלוהים," מיד עשה את ההקשר בדעתו, לטקס קורבן הפסח.

    הפסוק השני הוא מהראשונה לקורינתיים פרק ה פסוק 7, היכן ששאול אומר את הדברים הבאים:

    בַּעֲרוּ אֶת הַשְּׂאוֹר הַיָּשָׁן לְמַעַן תִּהְיוּ עִסָּה חֲדָשָׁה הֲלֹא לֶחֶם מַצּוֹת אַתֶּם כִּי גַּם לָנוּ פִסְחֵנוּ הַנִּזְבָּח בַּעֲדֵנוּ הוּא הַמָּשִׁיחַ.

    זאת עובדה היסטורית. כאשר ישוע מת על הצלב, הוא היה שה האלוהים, הנושא את חטאת העולם. הוא היה שה הפסח שנשחט כדי שבדמו, הגנה וניצחון מוחלטים ינתנו לכל אנשי אלוהים. כעת, אני רוצה לחזור לדפוס הפסח המופיע בתנ"ך ולהראות לכם את הקשר. בטקס הפסח, הדם של השה היה צריך להתנקז לסף. הדם שבסף היה זמין, אבל הוא לא היה יכול להגן על אף בית או משפחה ישראלים. לצורך הגנה, היה צורך להעביר את הדם מהסף לבית, למקום בו חיה המשפחה, למקום בו היה צורך בהגנה. והייתה רק דרך אחת לעשות זאת, באמצעות אגודת אזוב קטנה. אב המשפחה טבל את אגודת האזוב בדם שבסף ואז מרח את הדם על המשקוף ושתי המזוזות. אותו עקרון נכון לאופן בו אנחנו צריכים להיעזר בדם של ישוע, שה הפסח שנשחט עבורנו ודמו נשפך על הצלב. דרך הדם של ישוע, הגנה וניצחון טוטאליים נעשו זמינים עבור כל אנשי אלוהים. אך על פי הדפוס של פסח, הדם של ישוע, שנשפך על הצלב, הוא כמו בסף. זה שם. זה זמין. זה יעשה את כל מה שאנחנו צריכים שזה יעשה, אך על מנת שנוכל להינות מההגנה
    והניצחון שנעשו זמינים עבורנו דרך הדם, אנחנו צריכים להעביר את הדם לחיינו, המקום בו אנחנו חיים. אנחנו צריכים לעשות את זה באופן אישי. בטקס הפסח בתנ"ך הם השתמשו באגודת אזוב. מובן מאליו שאנחנו לא עושים כן. אולם אלוהים סיפק עבורנו משהו, מוחשי ואפקטיבי ממש כמו האזוב. אני חוזר לתיאור הניצחון על השטן, "וְהֵם נִצְּחֻהוּ בְדַם־הַשֶׂה וּבִדְבַר עֵדוּתָם." שני מושגים חשובים עולים מהפסוק הזה, "דבר" ו"עדותם." על מנת להעביר את הדם של ישוע להיכן שאנחנו זקוקים להגנה וניצחון, אנחנו לא משתמשים באזוב אלא בעדות האישית שלנו. העדות שלנו, בברית החדשה, תופסת את מקום האזוב, ובאמצעותה אנחנו מעבירים את הדם של ישוע לחיינו, כאשר אנחנו מעידים באופן אישי על מה שהדבר של אלוהים אומר שהדם של ישוע עושה עבורנו. אני יחזור על הדברים האלה שוב בגלל שזה קריטי עבורנו, אם אנחנו רוצים לנחול ניצחון במאבק הזה. אנחנו מנצחים את השטן כאשר אנחנו מעידים באופן אישי על מה שהדבר של אלוהים אומר שהדם של ישוע עושה עבורנו. העדות שלנו היא האזוב שלוקח את הדם שנשפך על הצלב, ונעשה זמין עבורנו, והופכת אותו אפקטיבי בחיינו.

    לסיכום, ישנם שלושה כלי נשק שונים, וכאשר אנחנו משלבים את שלושתם יחד הם מובילים לניצחון מוחלט. הראשון, דם השה, השני, דבר אלוהים, והשלישי, העדות האישית שלנו, שאנחנו בעצמנו אומרים בפינו. דם השה, מאז שישוע נשחט, תמיד נמצא שם בסף. הוא תמיד זמין. הדבר של אלוהים לעולם אינו משתנה. המשתנה היחיד במשוואה הזו הוא עדותנו. העדות שלנו מקבילה לאזוב. היא פשוטה; והיא זמינה לכולם, ועדיין זה משהו קריטי. בלי האזוב, דם קורבן הפסח לא הועיל לאף אחד. הוא היה זמין אך לא אפקטיבי. באותו אופן בברית החדשה, מבלי העדות שלנו, הדם של המשיח זמין אך לא אפקטיבי עבורנו. כל מה שאי פעם נצטרך נמצא בדם, כל מה שמסופק לנו דרכו מתגלה דרך דבר אלוהים, אך זאת עדותנו ועדותנו לבדה שהופכת את כל זה אפקטיבי עבורנו. אז שים לב בבקשה. לנצח את השטן בדם השה ובדבר עדותנו פירושו שאנחנו צריכים להשתמש בעדות האישית שלנו ועם העדות האישית שלנו, אנחנו אומרים על דם ישוע את מה שכתוב בדבר אלוהים. כל מה שדבר אלוהים אומר שהדם של ישוע יעשה, אנחנו אומרים שהוא עושה, ועבורנו. וכאשר אנחנו הופכים את זה לאישי, שאנחנו מכריזים את זה בביטחון בפינו, כאשר אנחנו מאשרים את זה בתוקף לפני כל העולם הרוחני, שאנחנו אומרים, "זה מה שדבר אלוהים אומר שהדם של ישוע עושה עבורי, והוא עושה זאת כעת," אז זהו האזוב שמעביר את הדם אלינו, והופך אותו אפקטיבי עבורנו, ואנו נהנים מההגנה והניצחון שבדם של ישוע.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

    תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>