ממלכת כהנים – חלק 4



ממלכת כהנים – חלק 4

שלום לכולם, תודה שהצטרפתם אלינו לשידור נוסף של "מבט לכתובים" תכנית הרדיו של דרק פרינס. כמאמינים בברית החדשה יש לנו אפשרות לבחור לחיות כעבדים או למלוך כמלכים. בשידור הקודם למדנו שעלינו להתפלל ולבקש מרוח הקודש להאיר את עיני ליבנו להבין את הקריאה שלנו ולגלות את המקום והסמכות שאלוהים נתן לנו במלכותו. בברית החדשה אלוהים מחדש את הקריאה שלנו להיות ממלכת כוהנים ולמשול בתפילה. היום אנחנו נשמע כיצד אנחנו יכולים למלא את המקום שלנו בקריאה הזו.

עוד מבראשית כאשר אלוהים ברא את האדם מטרתו היתה לחלוק עם האדם את שליטתו על הארץ. בספר בראשית א, 26, כתוב:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.

חוסר הציות של אדם הוביל לכך שבני האדם איבדו את מעמדם בבריאה. במקום לשלוט כמלכים הכפופים לאלוהים, הם נכבשו כעבדים לחטא ולשטן.

החדשות הטובות הן שאת מה שאיבדנו דרך אדם אלוהים משיב לנו באמצעות המשיח. ברומים ה, 17, כתוב:

כִּי אִם בְּפֶשַׁע הָאֶחָד מָלַךְ הַמָּוֶת עַל יְדֵי הָאֶחָד אַף כִּי מְקַבְּלֵי שִׁפְעַת הַחֶסֶד וּמַתְּנַת הַצְּדָקָה יִמְלְכוּ בַחַיִּים עַל־יְדֵי הָאֶחָד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

כמאמינים במשיח אנו חווים בחיינו הנוכחיים גם את התוצאות של אי-הציות של אדם וגם את התוצאות של ציות המשיח, אולם המוות לא מושל בחיים שלנו יותר. המוות מושל בחיים של אלה שאינם מאמינים. המאמינים במשיח מושלים בחיים.

דרך ישוע המשיח אלוהים הושיע אותנו מעבדות לחטא ולמוות והשיב אותנו למעמדנו כשליטים. אלוהים הודיע לישראל לאיזו מטרה הוא הושיע אותם מעבדות במצרים בספר שמות י"ט 6:

וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.

אלוהים מושיע אותנו מעבדות על מנת להשיב אותנו למעמדנו המקורי במלכות שלו.

בברית החדשה, באיגרת פטרוס הראשונה ב, 5, המאמינים נקראים "כהונת קודש". הכוהנים בברית החדשה נקראים "להעלות זבחי רוח לרצון לאלוהים בישוע המשיח." זבחי הרוח הם סוגי התפילה השונים ובייחוד השתחווייה והפגעה. באיגרת פטרוס הראשונה ב, 9 המאמינים נקראים "ממלכת כוהנים".

בספר התגלות א, 5-6, כתוב:

אֲשֶׁר אָהַב אֹתָנוּ וּבְדָמוֹ גְּאָלָנוּ מֵחַטֹּאתֵינוּ וַיַּעַשׂ אֹתָנוּ מְלָכִים וְכֹהֲנִים לֵאלֹהִים

ובספר התגלות ה, 9-10, כתוב:

וּבְדָמְךָ קָנִיתָ לֵאלֹהִים… וַתַּעַשׂ אֹתָם מְלָכִים וְכֹהֲנִים לֵאלֹהֵינוּ וְיִמְלְכוּ עַל הָאָרֶץ.

4 פעמים בכתובים – פעם אחת בתנ"ך ושלוש פעמים בברית החדשה, אלוהים קורא לאלה שהוא מושיע "ממלכת כהנים". זה לא משהו שעתיד לקרות אלא עובדה שהושלמה בישועה שלו. מעמדנו במשיח הוא עובדה גמורה.

כעת נבחן בקצרה תיאור של המשיח המושל כמלך וככהן עם מאמיניו בתהילים ק"י, פסוקים 1-4.

בפסוק הראשון כתוב:

לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם יְהוָה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ.

זהו הפסוק המצוטט ביותר של התנ"ך בברית החדשה. ישוע מצטט את דברי דוד ומייחס אותם לעצמו. בדרשה שפטרוס נשא בחג השבועות הוא יחס את הפסוקים האלה לישוע. זהו תיאור של ישוע יושב לימין האב בשמים.

בהמשך המזמור בפסוק 4 כתוב:

נִשְׁבַּע יְהוָה וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק.

המשיח הוא כהן לעולם. במלכיצדק התקיים האיחוד של 2 התפקידים: מלכות וכהונה. מלכיצדק היה "כוהן לאל עליון". באיגרת אל העברים ז פסוקים 2-1 כתוב:

כִּי זֶה מַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר יָצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם בְּשׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת הַמְּלָכִים וַיְבָרֲכֵהוּ וַאֲשֶׁר חָלַק לוֹ אַבְרָהָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל שְׁמוֹ הוּא מֶלֶךְ הַצְּדָקָה וְעוֹד מֶלֶךְ שָׁלֵם הוּא מֶלֶךְ הַשָּׁלוֹם. (עברים ז, 2-1)

התיאור הזה עוזר לנו להבין את השרות הכפול שהמשיח ממלא עתה לימין האב בשמים. כמלך, הוא מושל. ככוהן, הוא מתפלל ומפגיע עבורנו.

פסוק 2 בתהילים ק"י עוזר להבין את הקשר בין סמכות המשיח לבין סמכות המאמנים בו.

בפסוק 2 כתוב: מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח יְהוָה מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ.

זהו המצב בעולם היום. האויבים של המשיח לא הוכנעו לגמרי, הם עדיין פעילים, מתקוממים לשלטונו ולמלכותו. יחד עם זאת למשיח היושב לימין האב במרומים יש סמכות על הכל. הוא מושל בקרב אויביו.

השאלה היא: מהו מטה העוז המוזכר בפסוק הזה? ה"מטה" בכתובים הוא אות לסמכות. כאשר משה נטה את מטהו, מכות האלוהים באו על מצרים ומאוחר יותר הוא חצה את ים סוף באמצעותו. אהרון הכהן הגדול נשא מטה שעליו היה חקוק שמו.

בפסוק שקראנו מתהילים ק"י המשיח אינו אוחז במטה – אלוהים שולח את המטה מציון.

מהי ציון? לאורך הכתובים ציון מסמלת את מקום אסיפתם של אנשי האלוהים. באיגרת אל העברים פרק י"ב פסוקים 23-22 כתוב:

כִּי אִם בָּאתֶם אֶל הַר צִיּוֹן וְאֶל עִיר אֱלֹהִים חַיִּים אֶל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁבַּשָּׁמָיִם וְאֶל מַקְהֵלַת רִבֲבוֹת הַמַּלְאָכִים וַעֲדַת הַבְּכוֹרִים הַכְּתוּבִים בַּשָּׁמָיִם וְאֶל אֱלֹהִים שֹׁפֵט הַכֹּל וְאֶל רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים הַנִּשְׁלָמִים.

בשידורים הקודמים למדנו על כך שיש לנו אזרחות כפולה. בארץ ובמלכות השמים. האזרחות בשמים מאפשרת לנו לקחת חלק באסיפה הנקהלת בציון.

המעמד הזה מאפשר לנו למלא את חלקנו בשירות הכפול של המשיח:

  1. למלוך איתו
  2. להתפלל ולהפגיע

אנחנו מושלים כמלכים ומשרתים ככהנים. למען האמת באמצעות שירות הכהונה אנחנו מממשים את סמכות המלוכה שניתנה לנו. תפילה והפגעה זו הדרך להשליט של הסמכות שלנו בשם ישוע.

על פי התיאור הנפלא של דוד: כוחות הרשע מצויים בכל מקום, דוחים את סמכות המשיח ומתקוממים לפועל מלכותו. יחד עם זאת המאמינים המתקהלים יחדיו בתוך מחנה האויב במערך אלוהי כמלכים וכוהנים – להתפלל, שולחים את מטה עוזו של ישוע באמצעות תפילותיהם. בכל כיוון אליו נישא המטה כוחות הרשע נאלצים לסגת והמשיח בתגובה מורם ומלכותו נעה קדימה.

כולנו מייחלים ליום שבו המשיח יחזור כמלך ושופט וכל אויביו יוכנעו סופית. הכתובים מבטיחים שהיום הזה יבוא. אולם הכבוד העתידי המובטח אינו מבטל את מעמדו של המשיח בהווה לימין האלוהים. ישוע מולך גם עכשיו "בקרב אויביו" ואנו מושלים עימו. זו האחריות שלנו לממש היום את הסמכות שלנו באמצעות שמו לנוכח כל כוחות הרשע ולהראות כי המשיח כבר עכשיו הוא "אדוני האדונים ומלך המלכים".

הגענו לסוף השידור שלנו להיום, ולסוף סדרת השידורים "ממלכת כהנים" תודה שהצטרפתם אלינו לשידור נוסף של מבט לכתובים, תכנית הרדיו של דרק פרינס. סדרת השידורים הזו עסקה בקריאה שלנו להיות ממלכת כהנים בשירות המשיח. אלוהים קורא לנו לשרת ככהנים ולהתפלל ולמשול בתפילה בשם ישוע. המקום בו מתאספים המאמינים יחדיו בקהילה להתפלל הוא המקום ממנו שולח אלוהים את מטה עוזו של המשיח לרדות בקרב אויביו. אנו חייבים לעשות את שימוש במטה הזה אם אנחנו רוצים להיענות לקריאה של אלוהים ולתת למלכות שלו לגדול בקרבנו.  אל תשכחו להתחבר אלינו גם בשידור הבא, דרק פרינס ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>