משלי

משלי פרק כד

אַל־תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה; וְאַל־תִּתְאָו (תִּתְאָיו), לִהְיוֹת אִתָּם׃ 2 כִּי־שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם; וְעָמָל, שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה׃ 3 בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת; וּבִתְבוּנָה, יִתְכּוֹנָן׃ 4 וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ; כָּל־הוֹן יָקָר וְנָעִים׃ 5 גֶּבֶר־חָכָם בַּעוֹז; וְאִישׁ־דַּעַת, מְאַמֶּץ־כֹּחַ׃ 6 כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ מִלְחָמָה; וּתְשׁוּעָה, בְּרֹב יוֹעֵץ׃ 7 רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת; בַּשַּׁעַר, לֹא יִפְתַּח־פִּיהוּ׃ 8 מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ; לוֹ, בַּעַל־מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ׃ 9 זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת; וְתוֹעֲבַת לְאָדָם לֵץ׃ 10 הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה, צַר כֹּחֶכָה׃ 11 הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת; וּמָטִים לַהֶרֶג, אִם־תַּחְשׂוֹךְ׃ 12 כִּי־תֹאמַר, הֵן לֹא־יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹא־תֹכֵן לִבּוֹת הוּא־יָבִין, וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע; וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ׃ 13 אֱכָל־בְּנִי דְבַשׁ כִּי־טוֹב; וְנֹפֶת מָתוֹק, עַל־חִכֶּךָ׃ 14 כֵּן דְּעֶה חָכְמָה, לְנַפְשֶׁךָ אִם־מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית; וְתִקְוָתְךָ, לֹא תִכָּרֵת׃    פ

15 אַל־תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק; אַל־תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ׃ 16 כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם; וּרְשָׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה׃ 17 בִּנְפֹל אוֹיְבֶיךָ (אוֹיִבְךָ) אַל־תִּשְׂמָח; וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל־יָגֵל לִבֶּךָ׃ 18 פֶּן־יִרְאֶה יְהוָה וְרַע בְּעֵינָיו; וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ׃ 19 אַל־תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים; אַל־תְּקַנֵּא, בָּרְשָׁעִים׃ 20 כִּי לֹא־תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע; נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ׃ 21 יְרָא־אֶת־יְהוָה בְּנִי וָמֶלֶךְ; עִם־שׁוֹנִים, אַל־תִּתְעָרָב׃ 22 כִּי־פִתְאֹם יָקוּם אֵידָם; וּפִיד שְׁנֵיהֶם, מִי יוֹדֵעַ׃    ס    23 גַּם־אֵלֶּה לַחֲכָמִים; הַכֵּר־פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל־טוֹב׃ 24 אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים; יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים׃ 25 וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם; וַעֲלֵיהֶם, תָּבוֹא בִרְכַּת־טוֹב׃ 26 שְׂפָתַיִם יִשָּׁק; מֵשִׁיב, דְּבָרִים נְכֹחִים׃ 27 הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ, וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ; אַחַר, וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ׃    פ

28 אַל־תְּהִי עֵד־חִנָּם בְּרֵעֶךָ; וַהֲפִתִּיתָ, בִּשְׂפָתֶיךָ׃ 29 אַל־תֹּאמַר, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה־לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה־לּוֹ; אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ׃ 30 עַל־שְׂדֵה אִישׁ־עָצֵל עָבַרְתִּי; וְעַל־כֶּרֶם, אָדָם חֲסַר־לֵב׃ 31 וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים; וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה׃ 32 וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי; רָאִיתִי, לָקַחְתִּי מוּסָר׃ 33 מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב׃ 34 וּבָא־מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ; וּמַחְסֹרֶיךָ, כְּאִישׁ מָגֵן׃    פ