תולדות החטא – חלק 2



אז למה, אם כן, ניתנה התורה?

מטרה אחת, למענה ניתנה התורה, היא להוכיח לנו (בני האדם) שאין בכוחם של מאמצינו הרבים להפוך אותנו מחוטאים לצדיקים. בכל אחד מאיתנו, באשר הוא, טבועה הנטייה לנסות ולהתנער מהתלות שלנו באלוהים, ולנסות לקחת שליטה מלאה על החיים. שאיפה זו, להיות 'חופשי' מאלוהים, נובעת מהטבע המרדני והחוטא שלנו שירשנו עוד מאבינו הקדום- אדם.

צדיקים – בכוחות עצמנו

כשאדם נעשה מודע להיותו חוטא, או כשהוא מבחין בחולשותיו, הוא מיד מנסה למצוא תקנה או תרופה. פיתרון אחד אפשרי וזמין הוא לנסות ולהצדיק את עצמו על ידי מעשים טובים והשתדלות עצמית להיות טוב יותר. הבעייה עם הפיתרון הזה היא שלרוב האדם שבוחר בו, מנסה להצדיק את עצמו בכוחות עצמו ובכך הוא שוב מתנער מהחסד של אלוהים ומהרחמים שלו. על ידי שמירת מערכות חוקים אלו מנסה האדם להסוות את קול מצפונו ולהצדיק את עצמו בכוחו-הוא. כזו היא גם השפעתה של תורת משה על רבים מאיתנו.

האומנם צדיקים?

אף על פי כן, כאשר אדם כלשהו מוכן להיות כנה עם עצמו, הוא חייב להודות שאין ביכולתו להגיע לצדקה באמצעות שמירה על חוקי דת או מוסר. גם אם יש לו כוח רצון ואופי חזק, גם אם כל מעשיו למראית עין יראו צודקים, עדיין בתוכו תמשיך לכרסם השחיתות והרשעות (אם אנחנו מספיק כנים להודות בכך).

שאול- סיפורו של פרוש לשעבר

שאול התרסי, שהיה אחד השליחים החשובים ביותר של ישוע, הנהיג ברוב חייו אורח חיים דתי יהודי. לפני ששאול חווה מפגש רוחני על טבעי עם ישוע, הוא היה יהודי דתי מכת הפרושים (כת יהודית מימי בית שני שפיתחה את התורה שבעל פה שממנה התפתחה גם היהדות המודרנית). הוא מתאר בברית החדשה את הניסיון שלו; בעברו הוא ניסה לקיים אורח דתי הדוק ולהשיג צדקה על ידי שמירה על המצוות. הנה הדברים שיש לו לומר על כך:

"שהרי אני יודע כי בי, כלומר בבשרי, לא שוכן הטוב. אמנם לרצות אני יכול, אך לעשות את הטוב אינני יכול; כי אינני עושה את הטוב שאני חפץ בו, אלא את הרע שאינני חפץ בו – אותו אני עושה. ואם אני עושה את מה שבניגוד לרצוני, הרי שלא עוד אני עושה אותו, אלא החטא השוכן בי. לפיכך אני מוצא את החוק הזה; רצוני לעשות את הטוב, אלא שהרע עומד לפני. באדם הפנימי שבי אני שמח בתורת אלוהים, אך באברי אני רואה חוק אחר, והוא נלחם נגד החוק שבשכלי ומשעבד אותי לחוק החטא השורר באברי". (באיגרת אל הרומים ז' 18 – 23)

שאול מדבר מניסיונו כאדם שמכיר בכנות את התורה ואת מצוותיה. אולם ככל שהוא נאבק יותר לשמור את מצוות התורה כך התחדדה אצלו יותר ההבנה שישנו חוק אחר, כוח אחר, השולט באבריו ובטבעו. כוח זה מתנגד כל לתורה, והוא מכשיל את מאמציו להיעשות צדיק באמצעות שמירה על המצוות.

פסוק 21 מתאר את מוקד המאבק הפנימי.

"לפיכך אני מוצא את החוק הזה; רצוני לעשות את הטוב, אלא שהרע עומד לפניי".

למראית עין זו סתירה. סתירה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בחוויה האנושית. אדם אינו יודע עד כמה הוא רע עד אשר הוא מנסה להיות טוב. בעקבות זאת, כל ניסיון נוסף להיות טוב רק חושף יותר את העדר התקווה שבמצב, חסר התקנה, של החטא המושל בבשר. לכן כל הניסיונות, המאמצים והכוונות הטובות הם אך לשווא.

מטרה עיקרית, אם כן, לשמירה על מצוות התורה היא לא רק להוכיח לבני אדם שהם חוטאים, אלא גם להוכיח להם שבמאמץ אנושי לא יעלה בידם להיות צדיקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>