עזר כנגדו

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ."  (בראשית ב, 18)

אפשר גם לומר: "אעשה לו עזר להשלימו." מה שירמוז לכך שאיש בלא אשתו אינו שלם. הפסוק אינו פשוט להבנה, עם זאת, נתמקד בנקודה המרכזית: אלוהים ברא את האישה להיות עזר לבעלה. בשל כך, נשים רבות חושבות שמעמדן נחות. זו שגיאה. בגוף המשיח אף אחד אינו עליון או נחות ביחס לאף אחד אחר. לכל אחד מאיתנו ניתן מקום ותפקיד. מה שאלוהים דורש מאיתנו זו נאמנות למקום ולתפקיד הייחודיים שהוא יעד לנו.

ביוחנן י״ד, 16־17 ישוע מדבר על האספקה שהוא ישלח לתלמידיו לאחר עזיבתו: "וַאֲנִי אֶשְׁאֲלָה מֵאָבִי וְהוּא יִתֵּן לָכֶם פְּרַקְלִיט [עוֹזֵר] אַחֵר… אֶת רוּחַ הָאֱמֶת." ישוע, אם כן, מתאר את רוח הקודש כעוזר, אולם האם פירושו שרוח הקודש הוא נחות? להפך, הוא אלוהים!

באותו אופן, אישה הממלאת את התפקיד הניתן לה מאלוהים, איננה בשום אופן נחותה. אני מודה לאלוהים שכל אחת מנשותיי היו עבורי לעזר בצורה מופלאה. לעולם לא הייתי משיג את אותן התוצאות מבלי עזרתן של לידיה, אשתי הראשונה, או רות אשתי השנייה.

היא נכנעת לבעלה

הרעיון הזה היה שנוי במחלוקת בשנים האחרונות, אולם שאול השליח מבהיר זאת היטב באפסיים ה, 22:

הַנָּשִׁים הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן כְּמוֹ לַאֲדֹנֵינוּ.

חלק ניכר מהמחלוקת קשור בעובדה שהפסוק הזה נותק מהקשרו בכתובים. (בספר הכתובים שמונח כרגע לפניי, העורכים למעשה הכניסו כותרת משנה המפרידה בין פסוקים 21־22.) הפסוק הקודם פונה לכלל המאמינים: "הִכָּנְעוּ אִישׁ לְאָחִיו בְּיִרְאַת אֱלֹהִים." זו הכניעה הראשונית בגוף המשיח — כל המאמינים אחד כלפי השני. זה צריך להיות סימן ההיכר של כל המאמינים: גישה כנועה וענווה כלפי עמיתנו המאמינים.

בתוך ההקשר הזה של כניעה הדדית, לאישה מוענקת זכות יתר ייחודית ומיוחדת: בגישתה כלפי בעלה היא מייצגת את גישתה של הקהילה כלפי המשיח. בהקשר הזה, כניעה אינה נראית כחובה הנכפית על האישה, אלא זכות יתר המוענקת לה. הן פטרוס, שהיה נשוי, והן שאול, שלא היה נשוי, פתחו את הוראתם בעניין הסדר במשפחה בציון אחריותה של האישה להיכנע לבעלה. ישנה סיבה מעשית לכך: אם האישה אינה ממלאה את אחריותה, זה בלתי אפשרי כמעט מבחינת הבעל למלא את זו שלו.

האישה מחזיקה במפתח שיכול לפתוח את הדלת בפני הבעל למימוש תפקידו כראש המשפחה, או אחרת לסגור אותה בפניו. אם האישה אינה נכנעת מרצון למנהיגות של בעלה, ישנה רק דרך אחת שהוא יכול לקחת עמדה זו — בתקיפות. אישה נבונה לא תרצה בזה!

מה אם האישה בוחרת שלא להיכנע ובעלה בוחר שלא לקחת את מקומו כראש? משפחה כזו נותרת בלתי מוגנת מבחינה רוחנית. כמו ספינה בים סוער, בהיעדר רב־חובל על הסיפון, היא נדונה לסבול הרס.

המשפחות הבלתי מוגנות בחברה כיום הינן הסיבה העיקרית לחוסר היציבות החברתית ולאי הסדר שאנו חווים. הפתרון לכך הוא אחד: להשיב את הסדר שכונן אלוהים למשפחתנו.

אשתי הראשונה הייתה מבוגרת ממני בהרבה בעת שנישאנו. מסיונרית מנוסה שנחלה הצלחה בשירות ייחודי ומורכב. היא הייתה מאוד משכילה ודוברת מוכשרת. לו רצתה להשליט את מרותה עלי, לא הייתה לה כל בעיה לעשות זאת! אולם לזכותה יאמר, היא הניחה לגבר צעיר, בלתי מנוסה, להיכנס ולהיות ראש המשפחה.

היא וודאי התייסרה בשל דברים מסוימים שעשיתי! זכור כי גדלתי כבן יחיד ולפתע מצאתי את עצמי בראש משפחה בת שמונה בנות. זה הסב סבל מסוים לכולנו!

לו לידיה הייתה שומרת על מקומה כראש העסק, הייתי מעביר את חיי כ"בעלה של לידיה", אבל תודה לאלוהים, לידיה הניחה לי לקחת את מקומי.

היא תומכת או מגבה

אלוהים ברא את הגוף האנושי כך שהראש אינו יכול לשאת את עצמו. אם הגבר הוא ראש המשפחה, אז הגוף הוא זה שצריך לשאתו. אחריות זו שייכת בראשונה לאישה.

אנו הגברים הננו יצורים חלשים בהרבה מובנים. אנו זקוקים לתמיכה! אנו עשויים לעטות על עצמנו חיצוניות מאצ'ואיסטית, אולם בפנים אנו לעיתים חלשים ופחדנים. אישה רוחנית תראה את החולשות של בעלה אולם לא תתרכז בהן. תחת זאת, היא תגבה אותו, בחוכמה וברגישות, במאבקו לגבור עליהן.

היא מעודדת

אין דבר כואב יותר מאשר אישה המרפה את ידי בעלה. תאר לך מטיף שזה עתה מסר דרשה עלובה וקיבל תגובה מאכזבת מצד קהילתו. אם אשתו תאמר בדרכם הביתה, "זו הייתה דרשה נוראית!" — יותר למטה מזה הוא לא יוכל לרדת; הוא ירגיש כמו תולעת! אבל אם היא תאמר, "זו לא הייתה אחת הדרשות הטובות שלך, אבל נהניתי ממנה," הוא יתחיל לחשוב, טוב, אולי יש תקווה. אולי אני בכל זאת מסוגל להטיף.

כבר ציינתי כי אחד התארים של רוח הקודש הינו "העוזר", אולם תרגום לא פחות טוב למילה זו יהיה "המעודד". כשאישה מעודדת את בעלה, היא ממלאת את תפקידו של רוח הקודש.

היא מפגיעה עבור בעלה

נשים לעיתים נופלות למלכודת של לבזבז זמן רב בדאגה, ביקורת והתמקדות בפגמים של בעליהן, עד שהן אינן מתפללות עבורם. אישה על ברכּיהָ המודה לאלוהים על בעלה תהנה מקציר רב.

רות ואני התיידדנו פעם עם שני זוגות שחוו קשיים בנישואיהם. בשני המקרים, היו לבעלים חולשות חמורות ובעיות בחייהם. נשותיהם הסכימו ביניהן להיפגש מדי בוקר ולהפגיע בעד בעליהן. הן עשו זאת בנאמנות משך כמה שנים. היום כל אחד מהבעלים הינו הצלחה, האחד בשירות המשיח, האחר בעולם החילוני. הגברים האלה לעולם לא היו מגיעים להישגים כאלה בלא ההפגעה העזה והנאמנה של נשיהם.

הפגעה מניבה תוצאות טובות יותר מאשר ביקורת או תלונה.

 בשבחה של רות

בשעה שעבדתי על הספר הזה, אלוהים קרא אליו את רות, אשתי. משך עשרים שנה נהנינו היא ואני מנישואים שמחים, פוריים ומוצלחים. ישנן מספר סיבות לכך.

  1. היינו שנינו מאמינים מסורים. המטרה הראשונית של כל אחד מאיתנו בחיים הייתה לשרת ולפאר את האדון ישוע המשיח.
  2. שנינו האמנו שזו הייתה התוכנית של אלוהים שנתחבר יחד כבעל ואישה.
  3. שנינו היינו משוכנעים שדפוס הנישואים בברית החדשה עדיין תקף היום. מעולם לא ניסינו לדחות את דרישות הכתובים בתואנה שהן שייכות לתרבות מסוימת, או לתקופה אחרת.
  4. רות לא הייתה אנוכית. היא הייתה אישה בעלת יכולות וכישורים, שיכלה להשיג הצלחה משל עצמה. אולם היא האמינה שזו הייתה המשימה שאלוהים נתן לה, בכל דרך אפשרית, לאפשר לי להשלים את השירות שניתן לי מאלוהים. היא הייתה קנאית, לא להצלחתה שלה, אלא להצלחתי.

עלי להוסיף, מכל מקום, שהמסירות של רות כלפיי וכלפי השירות שלי מעולם לא גרמו לה להיות מתרפסת או חנפנית. אם היא חשבה שעשיתי משהו שגוי או שעמדתי לעשות טעות, היא תמיד הייתה אומרת לי במלוא הכנות. היא במיוחד דאגה שאתלבש בדרך ההולמת את תפקידי. אם היא חשה שהתרשלתי בהופעתי, היא הייתה מעירה לי, "אתה נראה כמו גבר שאין לו אישה."

במהלך עשרים שנות נישואינו, היקף השירות שלי התרחב בשיעור מדהים. בעת שנישאנו, הייתי בסך הכל, מורה־נוסע לכתובים שפרסם כמה ספרים, עם גישה למעגל מצומצם מאוד בתוך גוף המשיח. בשעה שאלוהים קרא לרות הביתה, היקף השירות שלי הפך לכלל עולמי. תוכנית הרדיו שלי להוראת הכתובים, שהחלה בשנה שאני ורות נישאנו, תורגמה לפחות לתריסר שפות, כולל רוסית, ספרדית, ערבית וארבעה ניבים של השפה הסינית. פרסמתי עוד עשרים ספרים, לכל הפחות, שחלקם תורגמו לשישים שפות לפחות. רות ואני ניהלנו מפגשים בכל היבשות, חוץ מאנטרקטיקה. יחד עשינו ארבעה מסעות־שירות מסביב לעולם. שלוחות של השירות שלי נפתחות כעת בשלושים מדינות לפחות, מחוץ לגבולות ארה"ב.

מלבד רצוני לומר משהו בשבחה של רות, לזכרה, הנני מספר זאת במטרה להדגיש עובדה אחת שלא ניתן להפריך: לא הייתי משיג תוצאות אלה בלא תמיכתה הבלתי אנוכית, הבלתי נלאית, ומלאת ההתלהבות של רות.

כמעט מדי יום נהגתי לומר לרות שני דברים: "את אהובתי" ו"אני חושב שאת נהדרת!" אני עדיין חש כך.

כשיגלה הכבוד ויינתן הגמול, רות תקבל את חלקה המלא. אני מצפה להיות שם לראות זאת!

בנקודה זאת, אולי, אתה שואל את עצמך, אם דרק ורות יכלו ליהנות מכאלה נישואים שמחים ופוריים, למה נדמה שכל כך מעט זוגות היום מצליחים להשיג את אותה ההצלחה?

סיבה שכיחה אחת לכך היא שזוגות רבים נכשלו לכלול בנישואיהם מרכיב מהותי אחד. זה יהיה הנושא של הפרק הבא. (ר׳ ספרי ״בעלים ואבות״)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *