ישוע נפצע כדי שאנו נרפא

וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. (ישעיהו נ״ג, 5)

הבא נביט במספר מקומות בהם ישנו שימוש במילה ישועה ביוונית המקורית. בבשורה על פי מרקוס ישוע פגש אדם עיוור בשם בַּרְטִימַי בדרך מיריחו. (ר' מרקוס י, 52-46.)

וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "מַה תִּרְצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לָּךְ?" וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעִוֵּר: "רַבּוּנִי אֲשֶׁר אֶרְאֶה." (מרקוס י, 51)

לקבצן העיוור ברטימי היה רק דבר אחד בראש. כל מה שהוא רצה זה לראות, וזה מה שהוא קיבל.

יֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו: "לֶךְ־לְךָ אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה לָּךְ." וּכְרֶגַע נִפְקְחוּ עֵינָיו וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ בַּדָּרֶךְ. (פס' 52)

ישוע אמר לברטמי שאמונתו הושיעה אותו. הישועה כאן כללה את פתיחת עיני העיוור.

בלוקס ח, 48-43, אנחנו קוראים על האישה זבת הדם שקרבה לישוע מאחור ונגעה בכנף בגדו. היא לא רצתה למשוך תשומת לב, אולם מכל מקום כל אשה מדממת נחשבת על פי התורה טמאה ולכן היא אינה מורשת לגעת באף אחד. האשה הזו הייתה נבוכה, אך היא הייתה כל כך נואשת שהיא בחרה לעבור על החוק.

וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי לֹא נִסְתְּרָה מִמֶּנּוּ וַתִּגַּשׁ בַּחֲרָדָה וַתִּפֹּל לְפָנָיו וַתַּגֵּד בְּאָזְנֵי כָל הָעָם עַל מֶה נָגְעָה בּוֹ וְאֵת אֲשֶׁר נִרְפְּאָה פִּתְאֹם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: "חִזְקִי בִּתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֹם." (פס' 48-47)

כמה נפלא! להירפא מעיוורון ולהירפא מדימום כרוני זה חלק בלתי נפרד מהישועה.

תודה לך ישוע על מה שעשית עבורי על הצלב, שהמרפא שלי הוא חלק מהישועה. אני מכריז שישוע נפצע כדי שאני ארפא. אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>