18 באוקטובר | בִּרְכַּת יְהוָה



הבה נשקוד

לָכֵן נִשְׁקְדָה נָּא לָבוֹא אֶל הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם. (אל העברים ד, 11)

שני פסוקים יפיפים בספר משלי שימשו כנר לרגלי. שניהם יחד מסכמים את התנאים לעושר איתי, או עושר שנשאר. האדון עצמו מילא את התנאי הראשון; את התנאי השני אנחנו ממלאים. עם זאת, הקיום של שני התנאים יחד הכרחי על-מנת להגיע לתוצאה הרצויה. התנאי שאלוהים מילא נקוב במשלי י, 22:

בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ.

התנאי העיקרי הגדול להשגת עושר אמתי – גם רוחני – הנו ברכת אדוני. לא נוכל לסמוך על שום דבר מלבד ברכת אדוני. עם זאת, ברכת אדוני לבדה אינה מספיקה.

רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר. (משלי י, 4)

ברכת אדוני, יחד עם השקידה, היד החרוצה שלנו, מאפשרים לנו להשיג עושר אמתי. זה לא מספיק לקוות לברכת אדוני או אפילו לקבל את ברכתו. הברכה לא מספיקה על מנת להשיג את ייעודה בחייך אלא אם כן אתה תוסיף לה את השקידה שלך או את היד החרוצה שלך. זכור כי לשקוד זה ההפך מלהיות עצל.

את הפסוק הזה הוכחתי לנכון בחיי במהלך עשרות רבות של חיי אמונה. נוכחתי במצבים שונים ומגוונים, שירתי בסוגי שרות שונים, ביקרתי בארצות רבות, יבשות ואני חושב שאפשר לומר בחסדו של אלוהים שתמיד שקדתי והייתי חרוץ בעניינים קטנים כגדולים. תמיד הבאתי שיפור לכל מצב שהייתי מעורב בו – מבחינה רוחנית, כלכלית וכל דרך אחרת – על מה שהיה בטרם נעשיתי מעורב. ברכת יהוה תעשיר, וכמו כן גם יד חרוצים. אם תחבר את שניהם יחד, בטח שתשיג עושר רוחני אמתי.

תודה לך אדוני על ההבטחה להכנס אל מנוחתך. אני מכריז שאלחם נגד עצלות בכך שאני "מחַזֵּק אֶת־קְרִיאַתי וּבְחִירַתי…". אני אשקוד. אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>