ישוע נעשה לחטא בחטאינו כדי שאנו נהפוך צדיקים בצדקתו

כִּי אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַע חֲטָאָה אֹתוֹ עָשָׂה לַחֲטָאָה בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה בּוֹ אֲנַחְנוּ לְצִדְקַת אֱלֹהִים. (שניה לקורינתים ה, 21)

אלוהים דרך הצלב, טיפל בבעיית האשמה. הוא דאג לכיסוי מלא לעבר:

הוּא סָלַח לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ. (קולוסים ב, 13)

באמצעות ישוע שמת בעדנו על הצלב – דרך הנציג שלנו, שנשא את האשמה שלנו ושילם על פשעינו – אלוהים יכול לסלוח לכל מעשינו החוטאים מבלי להתפשר על הצדק שלו, משום שהצדק סופק באמצעות מותו של המשיח. אנחנו חייבים להבין שכל חטאי העבר שלנו, לא משנה עד כמה רבים או חמורים הם יהיו, נסלחו כאשר אנו שמים את מבטחנו בישוע.

מלבד לכך שאלוהים דאג לגמרי לעבר שלנו, הוא גם דאג לעתידנו.

בִּטֵּל אֶת שְׁטַר הַחוֹב אֲשֶׁר הָיָה נֶגְדֵּנוּ עַד תֻּמּוֹ וֶהֱסִירוֹ בְּתָקְעוֹ אוֹתוֹ בַּצְּלָב. (קולוסים ב, 14)

שטר החוב הוא תורת משה. על הצלב, ישוע ביטל את תורת משה כאמצעי להשגת צדקה מאלוהים. כל עוד שנדרשנו לקיים את התורה על מנת להשיג צדקה, בכל פעם שהפרנו מצווה אחת קטנה מהתורה נמצאנו אשמים לפני אלוהים. אולם כאשר התורה הוסרה מהדרך, אלוהים דאג לנו לדרך בה נוכל לחיות חופשיים מאשמה מכיוון שכעת האמונה שלנו נחשבת לנו לצדקה. כשם ששאול כתב:

כִּי הַמָּשִׁיחַ סוֹף הַתּוֹרָה לִצְדָקָה לְכָל הַמַּאֲמִין בּוֹ. (רומים י, 4)

המשיח הוא סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו – יהודי או לא יהודי, קתולי או פרוטסטנטי, אין כל הבדל. המשיח הוא סוף התורה כאמצעי להשגת צדקה מאלוהים. איננו נדרשים לשמור את התורה על מנת להיות צדיקים.

תודה לך ישוע על מה שעשית עבורי על הצלב. אני מכריז שאלוהים דאג לגמרי לחטאי העבר, ההווה והעתיד שלי, מכיוון שישוע נעשה לחטא בחטאתי כדי שאני אהיה לצדיק בצדקתו. אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>