2 באפריל | מוסר שלומנו עליו



ישוע נענש כדי שלנו יסלח

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה. וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ (ישעיהו נ״ג, 4-5)

אני זוכר שפעם דיברתי עם מישהו שניסה להסביר לי מדוע הוא לא מאמין שישוע הוא המשיח: "לא יכול להיות שהוא היה אדם טוב" (הוא אמר לי) "אחרת אלוהים לא היה נותן לו לסבול כך." וזה בדיוק מה שהנביא ישעיהו אמר:

וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה. (ישעיהו נ״ג, 4)

אולם בפסוק 5 נאמר לנו:

הוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ. מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ.

שתי החלפות עיקריות מוזכרות בפסוקים הללו. העונש הראוי לפשעינו בא על ישוע כדי שלנו יסלח ויהיה לנו שלום. כל עוד לא הוטל העונש הראוי לחטא לא הייתה כל אפשרות לשלום. בואו נקרא קטע נוסף מהאיגרת אל האפסיים, בו שאול מסביר מה אירע על הצלב.

כִּי הוּא שְׁלוֹמֵנוּ אֲשֶׁר עָשָׂה הַשְּׁנַיִם אֶחָד וְהָרַס מְחִיצַת הַגָּדֵר בְּבַטְּלוֹ הָאֵיבָה בִּבְשָׂרוֹ אֶת תּוֹרַת הַמִּצְוֹת וְהַחֻקּוֹת לִבְרֹא בְנַפְשׁוֹ אֶת הַשְּׁנַיִם לְאָדָם אֶחָד חָדָשׁ וַיַּעַשׂ שָׁלוֹם וַיְרַצֶּה אֶת שְׁנֵיהֶם בְּגוּף אֶחָד לֵאלֹהִים עַל־יְדֵי צְלִיבָתוֹ בַּהֲמִיתוֹ בְנַפְשׁוֹ אֶת הָאֵיבָה וַיָּבֹא וַיְבַשֵׂר לָכֶם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב. (אפסיים ב, 14-17)

שימו לב למילה שלום החוזרת על עצמה בפסקה הזו. לא יכול להיות כל שלום לחוטא עד שהוא יודע שהחטא שלו נסלח. ישוע נענש כדי שלנו יהיה שלום עם אלוהים דרך סליחה. (ר' קולוסיים א, 19-20)

תודה לך ישוע שמתת על הצלב למעני. אני מכריז שישוע נענש כדי שלנו יסלח, כדי שיהיה לי שלום עם אלוהים על ידי כך שנסלח לי. אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>