ישוע נעשה לחטא בחטאינו כדי שאנו נהפוך צדיקים בצדקתו

כִּי אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַע חֲטָאָה אֹתוֹ עָשָׂה לַחֲטָאָה בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה בּוֹ אֲנַחְנוּ לְצִדְקַת אֱלֹהִים.
(שניה לקורינתים ה, 21)

היום אנו נביט יותר לעומק במתכון שמוצג באיגרת אל הרומים, פרק ו'. הפרק הזה מציג תרשים זרימה של ההזדהות שלנו עם המשיח. קודם, "מַתְנוּ לַחֵטְא" (פס' 1) כאשר ישוע מת, ואנו מזדהים באופן אישי עם מותו. כאשר ישוע נצלב, "הָאָדָם הַיָּשָׁן" שבנו (פס' 6), כלומר הטבע המרדני שירשנו מאדם, נצלב גם הוא.

שנית, "נִקְבַּרְנוּ עִמּוֹ…" (פס' 4) באמצעות הטבילה למותו, מתנו ונקברנו איתו. שלישית, אנו "דְּבוּקִים… גַּם לִתְחִיָּתוֹ…" (פס' 5) כפי שעקבנו אחריו במותו ובקבורתו, אנו ממשיכים לעקוב אחריו גם בחיי תקומתו ואנו שותפים לחייו.

להזדהות שלנו עם מותו של ישוע ישנן מספר תוצאות מעשיות:

  1. "יֹאבַד גּוּף הַחֵטְא…" (פס' 6) הטבע המושחת והרשע אשר שיעבד אותנו וכפה עלינו את הרוע גם כאשר חפצנו בטוב הופשט מכוחו. הטבע המרושע שבנו הוצא להורג.
  2. כתוצאה מכך, איננו "עוֹד עֲבָדִים לַחֵטְא…" (פס' 6) החטא כבר לא מניע אותנו לבצע מעשים פוגעניים והרסניים שעתידים להביא אסון עלינו, על הסובבים אותנו ובחיי העולמים.
  3. לאחר מכן, אנו "חופשיים מִן־הַחֵטְא" (פס' 7) אנו למעשה מוצדקים ומזוכים. ישוע שילם את המחיר השלם עבור חטאינו; החשבון סגור. לאחר שזוכינו מהכוח של החטא ומהאשמה, מצפוננו הנקי מאפשר לנו לעמוד מול כסאו של האל העליון בלי אימה.
  4. לבסוף, "נִחְיֶה עִמּוֹ (עם המשיח)…" (פס' 8) איזו הבטחה אדירה! אנו נחלוק את חיי התקומה הנצחיים שלו. ישוע מת פעם אחת לחטא; הוא איננו יכול למות פעם נוספת. הוא חי לנצח לאלוהים, וגם אנו נכנסים לחיי הנצח האלה.

תודה לך ישוע על מה שעשית עבורי על הצלב. אני מכריז כי על-ידי ההזדהות שלי עם ישוע, אינני עוד עבד לחטא. ישוע נעשה לחטא בחטאתי כדי שאני אהיה לצדיק בצדקתו. אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>