23 בדצמבר | לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר



נֵצְאָה נָּא אֵלָיו אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה

בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־יֵשׁוּעַ עֻנָּה מִחוּץ לַשָּׁעַר לְמַעַן קַדֵּשׁ אֶת־הָעָם בְּדָמוֹ׃ לָכֵן נֵצְאָה־נָּא אֵלָיו אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְנִשָׂא אֶת־חֶרְפָּתוֹ׃ כִּי־פֹה אֵין־לָנוּ עִיר עֹמָדֶת כִּי אִם־אֶת־הָעִיר הָעֲתִידָה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים. (אל העברים יג, 12-14)

הפסוק בישיעהו נג, 2 מספק לנו תיאור נבואי של השנים הראשונות של ישוע בארץ:

וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו, וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה, לֹא־תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר; וְנִרְאֵהוּ וְלֹא־מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ.

מיונקות ועד בגרות, ישוע גדל כשורש איתן, ישר וירא אלוהים בכל דרכיו. העובדה מצויינת גם בלוקס ב, 40:

וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיִּמָּלֵא חָכְמָה וְחֶסֶד אֱלֹהִים עִמּוֹ.

יחד עם זאת ישוע היה "שורש מארץ ציה." הוא בא כשליח אלוהים לישראל בתקופה של עוני רוחני מתמשך. ישראל לא קיבלה כל התגלות נבואית כמעט כשלוש מאות שנה. השקט הנבואי הזה הופר על ידי יוחנן המטביל, ואחר זה על ידי ישוע עצמו, ששניהם הכריזו את בואה של מלכות האלוהים.

לישוע לא היה מראה מרהיב שחשף את זהותו האמתית לרבים. הם לא ראו בו דבר יותר מאשר בנו של יוסף הנגר. (ר' מתי יג, 55-54.) כאשר פטרוס הכיר בו כמשיח ובן האלוהים, ישוע אמר שההתגלות הזו לא הגיע דרך החושים הטבעיים של פטרוס; אלא, זה ניתן לו מאת אלוהים האב. (ר' מתי, טז, 17.) הנבואה ממשיכה כך, "נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי; וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ, נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ." (ישעיהו נג, 3.) ישוע לא ביקש למצוא חן בעיני העשירים. ההפך, הוא הקדיש את עצמו באופן בלתי מתפשר לעניים ולמדוכאים. הוא התמודד עם כאב וחולי, ולבסוף נשא על עצמו את הכאב והחולי של כל האנושות. תלוי על הצלב בייסורים ובושה, הוא נעשה לאדם שאנשים מסתירים פנים ממנו. (ר' ישעיהו נג, 3.)

תודה לך אדוני על קריאתך לעזוב את העולם הזה מאחוריי. אני מכריז/ה שעל אף שבזו לישוע ודחו אותו, אני מקבל/ת אותו ומחשיב/ה אותו למשיח, בן האלוהים. אני אצא אליו אל מחוץ למחנה. אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>