27 באוקטובר | אומץ



נחזיקה בהודאת אמונתנו

וְעַתָּה בִּהְיוֹת־לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲלֶה מְאֹד אֲשֶׁר עָבַר אֶת־הַשָּׁמָיִם יֵשׁוּעַ בֶּן־הָאֱלֹהִים נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת אֱמוּנָתֵנוּ. (אל העברים ד, 14)

לאורך הכתובים ניכר כי דברי פינו חורצים את גורלנו.

מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן; וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ. (משלי יח, 21)

הלשון תפיק מוות בחיינו – אם נמסור הודאה גרועה – או חיים – אם נמסור הודאה נכונה. בסופו של דבר, אנו נאכל מהפרות של דברי פינו.

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־מִלָּה בְטֵלָה אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בְּנֵי הָאָדָם יִתְּנוּ עָלֶיהָ חֶשְׁבּוֹן בְּיוֹם הַדִּין כִּי מִדְּבָרֶיךָ תִּצָּדֵק וּמִדְּבָרֶיךָ תְּחֻיָּב. (מתי יב, 36-37)

לעתים קרובות, מאמינים נוהגים לומר דברים מטופשים שאינם מכבדים את אלוהים. אחרי זה הם טוענים שהם לא ממש התכוונו למה שהם אמרו. אולם, ישוע אמר, "…כָּל־מִלָּה בְטֵלָה…" התירוץ שלא באמת התכוונת לזה אינו עובד. עלינו להחזיק בהודאת אמונתנו.

בסופו של דבר, קיימות רק שתי אפשרויות ביחסנו למשיח ולכתובים: להודות או להכחיש.

הֵן כָּל־אֲשֶׁר יוֹדֶה בִי לִפְנֵי הָאָדָם אוֹדֶה־בּוֹ גַם־אָנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָׁמָיִם. וַאֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי הָאָדָם אֲכַחֶשׁ־בּוֹ גַם־אָנִי לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָׁמָיִם. (מתי י, 32-33)

אלה שתי האפשרויות שניתנו לנו. בדברים רוחניים, בטווח הרחוק, אין שום ניטרליות. ישוע אמר: "כָּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אִתִּי הוּא לְנֶגְדִּי…" או שנמסור הודאה נכונה לישועה או שנמסור הודאה שגויה שלא תפיק ישועה.

תודה לך ישוע שאתה הכהן הגדול של הודאתנו. אני מכריז שאני מודה בפני אנשים שישוע הוא אדוני ושהוא מודה בי לפני האב שבשמים. אחזיקה בהודאת אמונתני. אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *