4 באפריל | הצורך שלנו בסליחה



ישוע נענש כדי שלנו יסלח

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה׃ וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא־לָנוּ (ישעיהו נג:4-5)

מה הופך את המילה סליחה לכל כך יפה ומיוחדת? ובכן, תחשבו על כמה מהתוצאות הנובעות מסליחה: פיוס, שלום, הרמוניה, הבנה, חברות. מצד שני חשבו על התוצאות של חוסר הרצון שלנו לסלוח או לקבל סליחה: מרירות, מריבה, חוסר הרמוניה, שנאה, מלחמה. לעיתים נראה שבני האדם מוצפים בכוחות השליליים והמרושעים האלה. אנו יכולים להימלט מהנתיב הנורא הזה רק אם נלמד וניישם את עיקרון הסליחה.

חשוב לזכור שבכתובים הסליחה פועלת לשני כיוונים. המחשה מצוינת לכך ניתן למצוא בצלב המורכב משתי קורות- אחת אנכית ואחת אופקית. הקורות מסמלות את שני כיווני הסליחה: הקורה האנכית מסמלת את הסליחה שאנחנו צריכים לקבל מאלוהים, והקורה האופקית מסמלת את הסליחה שאנחנו צריכים לקבל מאחרים, וכמו כן את הסליחה שאנחנו צריכים להעניק לאחרים. החסד לסליחה מסוג זה, מקורה אך ורק בצלב.

סוג הסליחה שאנחנו צריכים ויכולים לקבל מאלוהים מוצגת בצורה מאוד יפה בתהילים לב, 1-2, היכן שדוד אומר:

אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה׃ אַשְׁרֵי אָדָם, לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָוֹן; וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה.

כפי שאתם שמים לב, לא מדובר כאן על אדם שלא צריך סליחה. הכתובים מבהירים שכולנו צריכים סליחה מאלוהים. אין יוצאים מן הכלל בעניין הזה. מזמורים אחרים בתהילים מלמדים אותנו שאין אדם שלא חטא. (ר' לדוגמא, תהילים: יד:1-3; נג:2-4.) כולנו חטאנו. לפיכך, כולנו זקוקים לסליחה.

תודה לך ישוע שמתת על הצלב למעני. אני מודה בצורך שלי לסליחה, ואני מכריז שישוע נענש כדי שלי יסלח. אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>