צעדים מעשיים לקבלת המרפא

בחלק הקודם הסברתי שאלוהים סיפק עבורנו מרפא לדחייה, באמצעות מותו של ישוע על הצלב. קראנו חלק מהנבואה של ישעיהו בפרק נג, על הצליבה של ישוע, נבואה שניתנה 700 שנה לפני שישוע הופיע בעולם. דרך הנבואה הזאת אנחנו לומדים שעל הצלב התרחשה החלפה שאלוהים תכנן מראש. ישוע על הצלב הפך להיות קורבן האשם שלנו. הוא לקח את הרע כדי שאנחנו נוכל לקבל את הטוב. ישנם הרבה היבטים להחלפה הזו, אני יזכיר רק מעט: ישוע נענש על החטאים שלנו כדי שאנחנו נוכל לקבל סליחה. הוא סבל חבורות כדי שאנחנו נוכל להירפא (בישעיהו כתוב: "בחבורתו נרפא לנו). הוא נעשה לקורבן אשם עבור חטאינו כדי שאנחנו נוכל להפוך לצדיקים בצדקתו. הוא הפך לקללה כדי שאנחנו נוכל לקבל את הברכה.

הוא מת את מותנו כדי שאנחנו נוכל לחלוק את חייו. אבל מעבר לכל זה ישוע לקח על עצמו על הצלב את הדחייה שלנו. קודם כל הוא נדחה בידי חבריו. ולבסוף הוא נדחה בידי אלוהים. ברגע חשוך ומעורר יראה, ישוע צעק על הצלב, אלי אלי למה עזבתני? אבל לא באה שום תשובה. פעם ראשונה, תפילתו של ישוע נותרה ללא מענה. הוא סבל את העונש הסופי עבור החטאים שלנו – דחייה בידי אלוהים, דחייה בידי אביו.

הדחייה בידי האב שברה את ליבו והוא נפח את רוחו, אבל המטרה של אלוהים הושלמה. בהמשך הכתובים מספרים לנו שפרוכת ההיכל נקרעה לשני חלקים מלמעלה למטה. קריעת הפרוכת מסמלת את הגישה החופשית לאלוהים שיש לנו דרך ישוע. הפרוכת נקרעה מלמעלה למטה כדי שנבין שזאת פעולה של אלוהים.

ישוע שילם את המחיר עבור הקבלה שלנו. היום אני הולך להסביר אילו צעדים מעשיים עלינו לקחת על-מנת לעבור מדחייה לקבלה, שישוע כבר השיג עבורנו. כעת זה הזמן להטות אוזן, לקחת דף ועט ולכתוב, הצעדים האלו אינם מסובכים, הם פרקטיים, והם עזרו למיליוני מאמינים ברחבי העולם. אוקיי, ארבעה דברים עיקריים אותם אתה צריך לעשות על-מנת לחוות קבלה עם אלוהים.

1) הדבר הראשון שצריך לעשות, הוא לסלוח. לסלוח לכל מי שדחה אותך או פגע בך אי פעם – וסביר להניח שיש יותר מאחד כזה. הקשיבו לדברים אותם ישוע אומר במרקוס יא: 25:

וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה וְיֵשׁ לָכֶם דָבָר נֶגֶד מִישֶׁהוּ — סִלְחוּ כְּדֵי שֶׁגַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם עַל חֲטָאֵיכֶם.

ישוע אומר לנו שאם אנחנו רוצים שאלוהים יסלח לנו, אני חייבים לסלוח לאחרים קודם. אם אנחנו לא סולחים לאחרים, למה שאלוהים יסלח לנו? בדרך-כלל זה קשור לגישה שיש לנו כלפי ההורים. ברוב המקרים ההורים שלנו הם אלה שיוצרים את בעיית הדחייה בחיינו. באפסיים ו פסוק 2 ו 3 שאול אומר:

“כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ” הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר הַבְטָחָה בְּצִדָּהּ: “לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה.”

אין עוד דיבר עם הבטחה בצידו. ההבטחה כאן היא, שאם אתה תציית לדיבר הזה ייטב לך ותאריך ימים על האדמה. אבל אם אתה אינך, מכבד את אביך ואת אמך, לעולם לא ייטב לך באמת. תמיד יהיה משהו חסר בחייך. אם אתה מכבד את ההורים שלך אין זה אומר שאינך רואה את החולשות שלהם, או שאתה מתעלם מכך שאולי הם הסיבה לדחייה בחייך, אבל בכל מקרה, אתה סולח להם ואתה מחליט, שעד כמה שזה ביכולך וברצונך, אתה תכבד אותם.

זהו הצעד החיוני הראשון – לשים לב למערכות היחסים שלנו עם הורינו ולדאוג לכך שתהיה לנו גישה נכונה כלפי ההורים.

2) דבר שני, אתה חייב לשוב מכל הדברים שהדחייה הביאה יחד איתה – מרירות, טינה, שנאה, מרדנות. הדברים האלו הם רעל. אם אתה מטפח אותם בליבך הם ירעילו את כל חייך. הם קרוב לוודאי יגרמו לך לבעיות רגשיות קשות, וקרוב לוודאי גם לבעיות פיזיות. אתה לא יכול להרשות לעצמך לטפח את הדברים האלה. בהחלטה נחרצת של רצונך, תסיר אותם מחייך. תגיד בהחלטיות: "אני מסיר מרירות, טינה, שנאה ומרדנות."

3) הדבר השלישי שאתה צריך לעשות, הוא צעד באמונה. אתה צריך להאמין במה שאלוהים אומר בכתובים. שהוא חנן אותך בידידו, כלומר בישוע. זה אומר שאתה מקובל במשיח. במילים אחרות, אתה צריך לקבל את העובדה שאתה מקובל במשיח. זה מה שנאמר באפסיים א פסוקים 4 עד 6:

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה׃ יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ׃ לִתְהִלַּת כְּבוֹד חַסְדּוֹ אֲשֶׁר חָנַן אֹתָנוּ בִּידִידוֹ׃

המטרה של אלוהים מאז ומעולם הייתה להפוך אותנו לבנים ולבנות שלו והוא מימש אותה, באמצעות מותו של ישוע על הצלב בעדנו. אנחנו צריכים שהאמין בכך שאלוהים רוצה אותנו כבניו ובנותיו. אתה צריך לגשת לאלוהים באמצעות ישוע שאתה תופס את העובדה הזו, אלוהים מקבל אותך. הוא לא יידחה אותך. הוא יקבל אותך. הוא חנן אותנו בידידו, בישוע. כאשר אנחנו ניגשים לאלוהים באמצעות ישוע, אנחנו מלאים בחן בעיני אלוהים. לאלוהים אין ילדים מועדפים, הוא לא מקבל אותנו במידה מסויימת, הוא לא מקבל אותנו בהתאם למצב בו אנחנו נמצאים. כאשר אנחנו באים אליו דרך ישוע, הוא מקבל אותנו בזרועות פתוחות. אנחנו הילדים שלו, מלאי חן, אהובים, ידידים, מוגנים וראויים לכל אספקה אבהית שאנחנו זקוקים לה.

4) הצעד הרביעי במעבר בין דחייה לקבלה הוא לקבל את עצמך. והרבה פעמים זה הדבר שהכי קשה לנו לעשות, לקבל את עצמנו. קורה שאנחנו מביטים אחורה ורואים סדרה של כשלונות והתחלות כוזבות, אולי לפעמים אנחנו רואים את הדרכים בהם אכזבנו אחרים. יכולים להיות בעברנו, נישואים שקרסו, ילדים שעשו בחירות מצערות, אסונות כלכליים. ייתכן ונקטלג עצמנו ככשלונות, אבל אלוהים מחשיב אותנו, "בניו, בנותיו". ואתה, או את, חייבים לקבל את עצמכם, כי אלוהים קיבל אתכם.

כאשר אנחנו באים לאלוהים דרך ישוע, אנחנו בריאה חדשה.

"עַל כֵּן מִי שֶׁנִּמְצָא בַּמָּשִׁיחַ הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. הַיְשָׁנוֹת עָבְרוּ: הִנֵּה נִהְיוּ חֲדָשׁוֹת." ( 2 קור ה: 17 )

זו הבריאה החדשה. אל תחשוב על עצמך יותר כפי שנהגת לחשוב לפני שבאת למשיח, בגלל שמאז שבאת לישוע הפכת לבריאה חדשה. באפסיים ב: 10 נאמר:

"שֶׁהֲרֵי מַעֲשֵׂה יְדֵי אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ, בְּרוּאִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ."

הכוונה במקור היווני היא, ליצירת מופת. אנחנו יצירת המופת של אלוהים. אם אתה מבקר את עצמך אתה מבקש את מעשה ידיו של אלוהים. אז חדול מזה, קבל את עצמך בגלל שאלוהים קיבל אותך. לסיום אני רוצה להציע לכם תפילת הודיה פשוטה שתעזור לכם לקבל באמונה את מה שאלוהים השיג עבורכם דרך מותו המכפר של ישוע.

אלוהים אני מודה לך שאתה אוהב אותי. שמסרת את ישוע למות בעדי על הצלב. שהוא נשא את חטאי. שהוא לקח את הדחייה שלי. שהוא שילם את המחיר עבורי. ובגלל שאני בא אליך דרכו, אני לא דחוי, אני רצוי, אתה באמת אוהב אותי. אני באמת הבן שלך. אתה באמת האבא שלי. אני שייך למשפחה שלך. אני שייך למשפחה הכי טובה בכל היקום. השמיים בייתי. אני באמת שייך. הואו אלוהים, תודה תודה.

לסיום אני אציין שוב את ארבעת הצעדים למרפא מדחייה: תסלחו לכל אדם, להסיר מרירות, שנאה ומרדנות, תקבלו את זה שאתם מקובלים במשיח, ותקבלו את עצמכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *