צעד פרקטי נוסף: קבלה במשפחה של אלוהים

בחלקים הקודמים דיברנו על כך שהמרפא של אלוהים לדחייה נמצא במותו של ישוע בעדנו, על הצלב. על הצלב התרחשה החלפה שתוכננה מראש על-ידי אלוהים. ישוע לקח על עצמו את כל הרע שהגיע לנו, כדי שאנחנו באמונה נוכל לקבל את כל הטוב שהגיע לו. על הצלב ישוע נשא במיוחד את הדחייה שלנו, דחייה גם מבני-אדם וגם מאלוהים, כדי שאנחנו נוכל לחוות את הקבלה שלו.

בחלק הקודם הצגתי צעדים מעשיים באמצעותם ניתן לעבור מדחייה לקבלה. אני אחזור עליהם בקצרה:

קודם תסלח. תסלח לכל אדם שדחה אותך או פגע בך בכל דרך אפשרית, ובמיוחד תסלח להוריך בגלל שהגישה שלך כלפם יכולה להשפיע בצורה משמעותית על כל מהלך חייך. אלוהים דורש מאיתנו לכבד את אבינו ואת אימנו כדי שייטב לנו ושנאריך ימים.

הצעד השני הוא: הסר כל מרירות, טינה, שנאה ומרדנות – הסר כל השפעה של כל כח שלילי ורע שיכול בסופו של דבר להרוס אותך.

צעד שלישי: קבל את העובדה שאתה מקובל בישוע. תקבל את זה באמונה, כי הכתובים מאשרים את זה.

צעד רביעי: תקבל את עצמך. ולפעמים זה הדבר שהכי קשה לעשות.

צעד חשוב נוסף, בדרך לקבלה, זה הצעד לקבלה במשפחה של אלוהים. או במילים אחרות, מציאת מקומך בגוף המשיח. אתם מבינים, כמאמינים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות, אינדיווידואלים מבודדים. זה חלק בלתי נפרד מישועתו, להיכנס למערכת יחסים עם אחינו המאמינים. ומערכת היחסים הזו היא ביטוי יום יומי של הקבלה שיש לנו במשיח. זה לא נגמר בכך שאבינו שבשמיים קיבל אותנו. נכון שזה הצעד הראשון והחשוב מכל, אבל אחרי זה צריך להיות לקבלה שלנו ביטוי במערכת היחסים שלנו עם אחינו המאמינים.

מאמינים, באופן קולקטיבי, מרכיבים גוף אחד. כל מאמין הוא איבר בגוף הזה. תקשיבו למה ששאול אומר על הנושא הזה, במקומות שונים בברית החדשה. רומים יב: 5-4 :

כְּשֵׁם שֶׁבְּגוּף אֶחָד יֵשׁ לָנוּ אֵיבָרִים רַבִּים וְלֹא לְכָל הָאֵיבָרִים אוֹתוֹ תַּפְקִיד, כָּךְ אֲנַחְנוּ הָרַבִּים מְהַוִּים גּוּף אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ וְכָל אֶחָד אֵיבָר לַחֲבֵרוֹ.

אנחנו איברים של גוף אחד וכל אחד מאיתנו שייך לכל האחרים. אנחנו לעולם איננו יכולים להשיג סיפוק מלא או שלום או קבלה במנותק מהאיברים האחרים. ראשונה לקורינתיים יב 16-14 :

וְאָכֵן אֵין הַגּוּף אֵיבָר אֶחָד אֶלָּא רַבִּים. אִם תֹּאמַר הָרֶגֶל: “אֵינֶנִּי יָד, לָכֵן אֵינֶנִּי שַׁיֶּכֶת לַגּוּף”, הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לַגּוּף? וְאִם תֹּאמַר הָאֹזֶן: “אֵינֶנִּי עַיִן, לָכֵן אֵינֶנִּי שַׁיֶּכֶת לַגּוּף”, הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לַגּוּף?

אתה שייך לגוף. אולי אתה כף רגל, אולי יד, אולי אוזן. ייתכן ואפילו עין, אבל אתה אינך שלם בלי שאר הגוף. אתה צריך למצוא את מקומך בגוף. קצת בהמשך בפסוקים 23-21 שאול אומר את הדברים הבאים:

הָעַיִן לֹא תּוּכַל לוֹמַר אֶל הַיָּד: “אֵין לִי צֹרֶךְ בָּךְ”: גַּם הָרֹאשׁ לֹא יוּכַל לוֹמַר אֶל הָרַגְלַיִם: “אֵין לִי צֹרֶךְ בָּכֶן”. אַדְּרַבָּא, אֵיבְרֵי הַגּוּף שֶׁלִּכְאוֹרָה חַלָּשִׁים יוֹתֵר, הֵם הַנְּחוּצִים יוֹתֵר: אֵיבְרֵי הַגּוּף הַנִּרְאִים לָנוּ נִקְלִים, אוֹתָם אָנוּ עוֹטְרִים בְּיֶתֶר כָּבוֹד: וְהָאֵיבָרִים שֶׁהֵם לְבֹשֶׁת לָנוּ זוֹכִים לְיֶתֶר כָּבוֹד. אז אף אחד מאיתנו לא יכול לומר לאחיו, "אין לי צורך בך."

אנחנו כולנו צריכים אחד את השני. אלוהים ברא את הגוף שלנו כך שכל איברינו תלותיים אחד בשני. אף אחד מהם אינו יכול לתפקד ביעילות לבדו. זה נכון גם לגבי גוף המשיח, וזה נכון גם לגבי כל אחד מאיתנו, האיברים בו. זה נכון לגביך. אתה צריך למצוא את מקומך בגוף. אתה צריך את האיברים האחרים והם צריכים אותך. מציאת מקומך בגוף הופכת את הקבלה שלך לחוויה אמתית ויום יומית. תמונה נוספת של מאמינים המופיעה בברית החדשה, היא של משפחה אחת. אנחנו כולנו בני ובנות משפחה אחת. התפילה אותה לימד ישוע את תלמידיו מתחילה במילים "אבינו". זה אומר לנו שני דברים: קודם כל שיש לנו אב, שזה אלוהים. ודבר שני הוא אבינו, הוא לא רק אביך או אבי, הוא האב של כולנו, כלומר יש עוד ילדים, הרבה ילדים, ולכולם יש אב אחד משותף. רק כאשר אנחנו מתייחסים לשאר המשפחה הקבלה שלנו היא שלמה. כי אותו האב שקיבל אותנו, קיבל גם אחרים.

זה מה ששאול אומר באפסיים ב: 19 :

לָכֵן אֵינְכֶם עוֹד זָרִים אוֹ תּוֹשָׁבִים נָכְרִים, אֶלָּא בְּנֵי עִירָם שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים וּבְנֵי בֵּית אֱלֹהִים [או בני משפחת אלוהים]

האלטרנטיבה היא להיות גרים ונוכרים. אנחנו בד"כ לא אוהבים את המילים האלו. "גרים, זרים, נוכרים." מעניין איך היינו מרגישים אם היינו חיים בישראל כאנשים זרים. ישנם הרבה מאמינים בגוף המשיח שחיים בארץ ומבחינת השלטונות הם מוגדרים כעובדים זרים, האמינו לי החיים שלהם לא פשוטים. שאול פונה כאן בדבריו לאנשים שככל הנראה הרגישו זרים בצורה מסויימת. באימפריה הרומית באותם הימים לא כל תושב היה בהכרח אזרח. רבים היו משוללי אזרחות ולפיכך משוללי זכויות. כל עוד אתה אינך אזרח אתה לא מרגיש חלק מהכל, אתה מנותק.

שאול אומר כאן למעשה, בכל מה שקשור לאלוהים אתם לא זרים, אתם לא נוכרים, אתם שייכים, אתם בפנים. אתם חלק מהמשפחה. אבל כדי שזה יהיה אמתי עבורך, אתה צריך למצוא את מקומך במשפחה. זה מה שנאמר בתהילים סח:

אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה [נכון שזה מדהים? האם אתה בודד? ישנם הרבה אנשים בודדים בארץ שטרם שמעו שאלוהים עושה בית ליחידים] מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת אַךְ [שימו לב לדברים הבאים] סוֹרֲרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה׃

אז המטרה של אלוהים היא להביא אותך למשפחה. להביא אותך לבית. וכאשר הוא עושה זאת הוא שובר את מה שכובל אותך ומשחרר אותך – להצליח לשגשג ולשמוח. ישנו רק מחסום אחד עיקרי – מרדנות. המכשול אינו בחוץ. אינו באלוהים, אבל הוא יכול להיות בתוכך. אם אתה רוצה למצוא את מקומך בגוף, אם אתה רוצה להיות בן במשפחה, דבר אחד שאתה צריך לעשות זה להסיר את המרדנות. תפסיק ללכת בדרך שלך, ולעשות את הקטע שלך. תבין שאתה צריך את הגוף וחפש מקום בגוף – מקום במשפחה.

אתה צריך להיות חלק מקבוצה. אתה יכול לקרוא לזה בשמות שונים, "כנסייה", "קהילה", "התחברות", או "קבוצת בית." יש הרבה שמות. השם זה לא מה שחשוב. מה שחשוב זה למצוא קבוצה שתקבל אותך באמת. אז כדי לעזור לך לבחור, אני רוצה להציע תשע שאלות שכדי לשאול לפני שמצטרפים לקבוצה כלשהי:

  1. האם הם מכבדים ומרוממים את האדון ישוע המשיח?
  2. האם הם מכבדים את הסמכות של הכתובים?
  3. האם הם נותנים מקום לפעולה של רוח הקודש?
  4. האם הם נוהגים בחביבות ובחמימות?
  5. האם הם שואפים להביא לידי ביטוי את אמונתם באופן מעשי ויומיומי?
  6. האם הם בונים מערכות יחסים אחד עם השני שנמשכים מעבר למפגשים?
  7. האם הם נוהגים כרועים ודואגים בנאמנות לצרכיהם החשובים של החברים והחברות בקבוצה?
  8. האם הם פתוחים להתחברות עם קבוצות מאמינים אחרות?
  9. האם אתה מרגיש נינוח ובבית בחברתם?

אם התשובה לרוב השאלות האלה היא כן, אז אתה בהחלט קרוב. בכל אופן, תמשיך לדרוש את אלוהים עד שתקבל הדרכה ברורה ממנו.

חשוב לזכור שסביר להניח שלא תמצא "את הקבוצה המושלמת". מעבר לכך, אפילו אם כן מצאת את הקבוצה המושלמת, אתה אינך יכול להצטרף אליהם בגלל שמרגע שהצטרפת, זה לא יהיה עוד מושלם.

כיום ישנם הרבה מאמינים בארץ שהם אינם משתייכים לשום קבוצה. כל העצות והשאלות שבשידור הזה, תפקידם לעזור לכם למצוא קבוצה או קהילה מתאימה. לעודד אתכם להיות מעורבים בגוף חי, ולקחת חלק בחיים שיש בו. אני רוצה בנוסף להתפלל עם כל אלו שבליבם יש זעקה להתחברות שלא מוצאת מנוח, אם התפילה הזו משקפת את הזעקה שיש בלבכם לאלוהים, תאמרו אמן בסופה ותהפכו אותה לתפילה שלכם.

"אדון אני מכיר בכך שאני בודד וחסר סיפוק. אבקש, שיבתי בבית יהוה (תהל' כז: 4). להיות חלק ממשפחה רוחנית של מאמינים מסורים. אם ישנם אילו שהם מחסומים בי, אני מבקש ממך שתסיר אותם. תדריך אותי לקבוצה שהבקשה הזו שלי יכולה להימלא בהתחברות אתם, ועזור לי להתחייב כפי שנדרש לקבוצה הזו. בשם ישוע המשיח. אמן.

אם התפללת את התפילה הזו , אם אתה אומר אמן לתפילה הזאת, משהו הולך להתחיל לקרות בחייך. אני מבטיח לך: אלוהים הולך לפעול בחייך. הוא ייתן לך כיוון חדש. הוא יביא אותך לתוך התחברויות חדשות. הוא יפתח לך דלתות חדשות הוא הולך להוציא אותך מהאדמה הצחיחה ולהושיב אותך בבית, הוא יהפוך אותך לבן משפחה, חלק מגוף . . . שישוע יברך אותכם!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *