ישוע נענש כדי שלנו יסלח

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה. וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. (ישעיהו נ״ג, 4-5)

ישוע לימד את התלמידים שלו להתפלל כך:

וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ כְּפִי שֶׁסּוֹלְחִים גַּם אֲנַחְנוּ לַחוֹטְאִים לָנוּ. (מתי ו, 12)

התפילה הזו אומרת במילים אחרות, סלח לנו כמו שאנחנו סולחים. אם אתה סולח לאחרים באופן מוחלט, אלוהים יסלח לך באופן מוחלט. אך אם אתה סולח לאחרים באופן חלקי, אלוהים יסלח לך באופן חלקי.

סיבה אחת עיקרית לכך שהרבה מאמינים אינם מקבלים מענה לתפילותיהם היא, שהם לא סולחים לאחרים, בדרך כלל מדובר במישהו ספציפי שהם מסרבים לסלוח לו. מהניסיון שלי ביעוץ לאנשים גיליתי שחוסר סליחה הוא מחסום רציני המשותף לרבים. פעם שאלתי אשה שלה יעצתי, "האם יש מישהו שלא סלחת לו?" היא ענתה, "כן!" והיא פירטה בהמשך, על אדם מסוים מאוד מהמחלקה המשפטית בארה"ב. אמרתי לה, "אם ברצונך להשתחרר את חייבת לסלוח לו. אין כל אפשרות אחרת, אם לא תסלחי לו אלוהים לא יסלח לך."

האם אנחנו מוכנים לסלוח? יתכן ונחשוב לעצמנו, "אני לא בטוח אם באפשרותי לסלוח." אלוהים גם יכול לומר, "אני לא בטוח אם אני יכול." כדאי שנחליט. סליחה היא אינה רגש; זאת החלטה. אפשר לראות את זה כהשמטת חוב. יכול להיות שחבר חייב לנו 30 אלף שקלים, אבל אנחנו יכולים להיות בחוב כלפי אלוהים של 6 מליון שקלים. אם ברצוננו שאלוהים ישמיט את החוב שלנו, עלינו קודם להשמיט את החוב של חברנו.

זהו חוק בלתי משתנה של אלוהים. זה חלק בלתי נפרד מהתפילה שישוע לימד אותנו. והבקשה האחרונה באותה תפילה היא חילוץ מן הרע, השטן. אין לא כל זכות לבקש שחרור מהרע עד שאנחנו בעצמנו נסלח לאחרים כפי שאנחנו רוצים שאלוהים יסלח לנו.

תודה לך ישוע שמתת על הצלב למעני. אני מכריז על כך שברצוני לסלוח לאחרים, ואני מכריז שישוע נענש כדי שלי יסלח. אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>