ישוע נענש כדי שלנו יסלח

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. (ישעיהו נ״ג, 4-5)

בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ. בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו. (תהילים ק״ג, 2-1)

במזמור הזה אנו רואים כיצד דוד אומר לנפשו מה לעשות. רוחו של דוד ידעה את שצריך לעשות, אך זה לא יכול היה לקרות עד שנפשו של דוד שיתפה פעולה עם רוחו והגיבה לאתגר.

הבא נבחן בקצרה את הגמול שאנו מתבקשים לא לשכוח במזמור זה. מאמינים רבים אינם נהנים מהגמול הזה משום שהם שוכחים. שישה גמולים שניתנים לנו מאלוהים, מופיעים בשלושה פסוקים הבאים:

הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי. הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי, הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים. הַמַּשְׂבִּיַע בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי. (פס' 5-3)

אלוהים סולח לכל העוונות שלנו, מרפא את כל תחלואינו, מציל את חיינו מאסון, עוטף אותנו בחסד ורחמים, משביע אותנו עם דברים טובים ומחדש את נעורינו כנשרים.

אני משוכנע שזה לא הרצון של אלוהים שאנשיו יתבגרו ויזדקנו באותו אופן ששאר האנשים בעולם מזדקנים. אין הכוונה בכך שלא יחולו שינויים עם ההתקדמות בגיל, אולם ההתבגרות וההזדקנות אינם צריכים להוות מקור לכישלון, צער וחולי.

תודה לך ישוע שמתת על הצלב למעני. אזכור את כל גמוליך, ואני מכריז שישוע נענש כדי שלי יסלח. אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>