הקשר ההיסטורי בין הדת ודבר אלוהים – חלק ו

דילמות מוסריות/דתיות לאור התורה כפי שציינו קודם המשנה והגמרא בנויים מדיונים. דיונים על דילמות יומיומיות ודיונים על דיונים שנועדו לפרשם. דילמות כאלה התעוררו גם בימי התנ"ך, אולם דרך ההתמודדות עם דילמות על פי הסטנדרט של התנ"ך היא שונה לגמרי. מרד קורח ועדתו דוגמא נפלאה לכך מופיעה בספר במדבר, הספר הרביעי בחומש. קורח ועדתו מרדו במשה […]

לדרוש את אלוהים בבית מדרש או בתפילה? ישנו פער גדול בין האופן בו בני ישראל היו דורשים את הרצון של אלוהים בתנ"ך לבין האופן בו דרשו חז"ל לגלות את הרצון של אלוהים או של הכתוב אותו הם חקרו. חז"ל ערכו דיונים בינם לבין עצמם, וההכרעה לבסוף באותו עניין הייתה נעשית על-ידם. זוהי דרך מאוד אינטלקטואלית […]

יחסה של הדת לאירועים היסטוריים משמעותיים  שיבת ציון היהודים שבחרו לשוב מבבל בשיבת ציון (לאחר גלות 70 השנה בבבל), היו לרוב מעט ומשכבות האוכלוסייה החלשות יותר בעם. רוב היהודים בחרו שלא לעזוב את חיי הנוחות שלהם בבבל והקהילה היהודית בבבל גדלה ושגשגה ואף פיתחה מוסדות דתיים כמו בתי כנסת ובתי מדרש. בתקופה מאוחרת יותר התפתח […]

האם היהדות בימינו מקרבת אותנו לתנ"ך? הסקירה ההיסטורית הקצרצרה הזו חשובה, משום שלאירועים היסטוריים אלו, השלכה ישירה על האופן בו אנו תופסים כיום את אלוהים והתנ"ך. השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו הנן: האם אנחנו באמת מכירים את התנ"ך? האם הידע התנ"כי שלנו מבוסס על דברים שקראנו בו בעצמנו? האם אנחנו מכירים את סיפורי התנ"ך […]

חורבן בית המקדש השני יוצר וואקום רוחני בעם בשלהי תקופת בית שני לא היה נביא אחד שדברו התקבל על כלל העם. כתות יהודיות ניסחו לעצמן תיאוריות שונות ותפיסות שונות לגבי סדרי עולם, שלרוב נבעו מתוך וויכוחים פילוסופיים בנוגע לענייני דת ורוח, שלעתים חיפשו סימוכין בכתבי הקודש. בתקופה בה "דְבַר־יְהוָה… יָקָר" ו"אֵין חָזוֹן נִפְרָץ", והמציאות החברתית […]

הוויכוח על פרשנות דבר אלוהים הוויכוח על משמעות הדבר של אלוהים אינו חדש. בני האדם התווכחו על דבר אלוהים מהרגע שדבר אלוהים ניתן להם. אדם היה הראשון שקיבל דבר מאלוהים. הדבר של אלוהים הכיל עבורו שתי חובות (אדם היה צריך לעבוד בגן עדן ולשמור עליו), מלא זכויות (אדם היה יכול לאכול מכל עץ הגן) ואיסור […]

הצום מכין אותנו לקראת הגשם האחרון של אלוהים

צליחת רוח הקודש באחרית הימים שיעור‭ ‬זה‭ ‬מתייחס‭ ‬בעיקר‭ ‬לצליחת‭ ‬רוח‭ ‬הקודש‭ ‬באחרית‭ ‬הימים,‭ ‬שכעת‭ ‬גוברת‭ ‬השפעתה‭ ‬יותר‭ ‬מאי‭ ‬פעם, ‬בכל‭ ‬תחום‭ ‬בעולם‭ ‬הנוצרי, ובעולם‭ ‬בכלל. באמצעות‭ ‬יואל. ‬הנביא‭ ‬הגדול‭ ‬של‭ ‬הצליחה‭ ‬הזו, מגלה‭ ‬אלוהים‭ ‬את‭ ‬מטרתו‭ ‬הריבונית‭ ‬לשלוח‭ ‬את‭ ‬הרוח‭ ‬שלו‭ ‬אל‭ ‬כל‭ ‬האנושות‭:‬ יואל ג, 1: וְהָיָה‭ ‬אַחֲרֵי‭ ‬כֵן‭ ‬אֶשְׁפּוֹךְ‭ ‬אֶת‭ ‬רוּחִי‭ ‬עַל‭ […]

תולדות החטא – חלק 3

במסגרת סקירת תולדות החטא האנושי בתנ"ך, הגענו לאחד הכלים העיקריים בהם השתמש אלוהים על מנת להציג בפני עמו ישראל את הסטנדרטים שלו. התנ"ך מלא באינספור דוגמאות לאי יכולתם של ישראל לעמוד בתורה הזו, ושאלנו, אם כן, מדוע ניתנה התורה. ברשומות הקודמות הצענו מספר תשובות לשאלה חשובה זו, וברשומה זו נציע תשובות נוספות שעולות מהתורה והתנ"ך […]

אז למה, אם כן, ניתנה התורה? מטרה אחת, למענה ניתנה התורה, היא להוכיח לנו (בני האדם) שאין בכוחם של מאמצינו הרבים להפוך אותנו מחוטאים לצדיקים. בכל אחד מאיתנו, באשר הוא, טבועה הנטייה לנסות ולהתנער מהתלות שלנו באלוהים, ולנסות לקחת שליטה מלאה על החיים. שאיפה זו, להיות 'חופשי' מאלוהים, נובעת מהטבע המרדני והחוטא שלנו שירשנו עוד […]

יש לנו צורך בישועה מיד עם גירוש אדם וחוה מגן עדן בני-האדם החלו לחפש מנוח לנפשם. בספר בראשית פרק פרק ה' מסופר לנו על הולדת נוח וכך התנ"ך מסביר את שמו: וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר; זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה. (בראשית ה, 29) תקווה למנוחה ולישועה הייתה קיימת גם בלב הוריו של […]