20 באוקטובר | לטפח את השקדנות

הבה נשקוד

לָכֵן נִשְׁקְדָה־נָּא לָבוֹא אֶל־הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם. (אל העברים ד, 11)

שקדנות היא פרי שיש לטפחו. להלן מספר הוראות מתומצתות לטיפוח השקדנות.

הָאִכָּר הָעֹבֵד הוּא יֹאכֵל רִאשׁוֹנָה מִפְּרִי הָאֲדָמָה. (2 לטימותיאוס ב, 6)

שאול מציין בפסוק הזה עובדה בסיסית: הטיפוח של פרי האדמה דורש עבודה קשה. הפרי אינו גדל בלי מאמץ. העובדה הזו נכונה גם בנוגע לפרי הרוח – טיפוח הפרי דורש עבודה קשה. אני מבקש להציע שתי דרכים שבהן אנו יכולים לטפח את פרי הרוח בחיינו.

קודם כל, עלינו ללמוד את דבר אלוהים מפני שזה הבסיס לכל הדברים שאלוהים רוצה לתת לנו. אם איננו מכירים את דברו, זה כמעט וודאי שנחמיץ חלק ניכר מאספקתו עבורנו.

הֱיֵה שָׁקוּד לְהִתְיַצֵּב נֶאֱמָן לִפְנֵי אֱלֹהִים וּכְפֹעֵל אֲשֶׁר לֹא־יֵבוֹשׁ הַמְחַלֵּק עַל־נָכוֹן דְּבַר הָאֱמֶת. (2 לטימותיאוס ב, 15)

על-מנת לחלוק את דבר האמת, הכתובים ודבר אלוהים נכונה, עלינו להיות פועלים. במובן מסויים, עלינו להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד.

מעבר לכך, חשוב שנבלה פרקי זמן בתפילה. אינני מתכוון רק לדיבור עם אלוהים, אלא גם לשמיעה בקולו, וזה חשוב באותה מידה אם לא יותר מדיבור. גם כאן ישוע מספק לנו דוגמה מושלמת. כל הבסיס לשרות הארצי של ישוע היה מערכת היחסים שלו עם אביו. על-מנת לטפח ולשמר את מערכת היחסים הזו, ישוע בילה זמן רב בתפילה. לעתים קרובות זה היה לפנות בוקר. שם הוא שמע את קול האב וקיבל הכוונה ממנו לשרות.

תודה לך אדוני על ההבטחה להכנס אל מנוחתך. אני מכריז שאטפח שקדנות בחיי על-ידי לימוד של דבר אלוהים ותפילה. אני אשקוד. אמן.

הבה נשקוד

לָכֵן נִשְׁקְדָה־נָּא לָבוֹא אֶל־הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם. (אל העברים ד, 11)

למרבית ההבטחות של אלוהים ישנם תנאים. כלומר, אלוהים נוהג לנסח את הבטחותיו כך: "אם תעשה כך, אז אני אעשה כך." אין לנו זכות לדרוש הבטחה כלשהי אלא אם קיימנו את תנאי ההבטחה בראשונה.

חשוב שנבין כי הגשמת ההבטחות של אלוהים לא תלויה בנסיבות האישיות שלנו אלא בכך שקיימנו את התנאים שאלוהים קבע. עלינו למקד את המבט שלנו על התנאים ולוודא שאנו מקיימים אותם במקום להיות מושפעים על-ידי נסיבות שעלולות להסיט את מבטנו למקומות אחרים. המשך…

18 באוקטובר | בִּרְכַּת יְהוָה

הבה נשקוד

לָכֵן נִשְׁקְדָה נָּא לָבוֹא אֶל הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם. (אל העברים ד, 11)

שני פסוקים יפיפים בספר משלי שימשו כנר לרגלי. שניהם יחד מסכמים את התנאים לעושר איתי, או עושר שנשאר. האדון עצמו מילא את התנאי הראשון; את התנאי השני אנחנו ממלאים. עם זאת, הקיום של שני התנאים יחד הכרחי על-מנת להגיע לתוצאה הרצויה. התנאי שאלוהים מילא נקוב במשלי י, 22:

בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ.

המשך…

16 באוקטובר | צמיחה והתפתחות

הבה נשקוד

לָכֵן נִשְׁקְדָה־נָּא לָבוֹא אֶל־הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם. (אל העברים ד, 11)

נמשיך ללמוד על הנושא "שקידה" ונעיין שוב באיגרת אל העברים:

וְחֶפְצֵנוּ שֶׁכָּל־אֶחָד מִכֶּם יִשְׁקֹד לִהְיוֹת נָכוֹן לִבּוֹ בַּתִּקְוָה עַד־הַקֵּץ שֶׁלּא תֵּעָצֵלוּ כִּי אִם־תֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֹת יוֹרְשֵׁי הַהַבְטָחוֹת בֶּאֱמוּנָה וְאֹרֶךְ נָפֶשׁ. (אל העברים ו, 12-11)

המשך…

הבה נשקוד

לָכֵן נִשְׁקְדָה נָּא לָבוֹא אֶל הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם. (אל העברים ד, 11)

ציינתי קודם לכן כי אזהרה זו מבוססת על החוויה של בני ישראל בדרכם ממצרים במדבר. מרביתם לא הגיעו לארץ המובטחת – ליעד ולמנוחה שאלוהים הבטיח להם – מפני ההתנהגות הלא ראויה שלהם וגישות לב בלתי הולמות. הם מתו במדבר. כתוב שגוויותיהם נפלו במדבר בגלל חוסר אמונתם ואי-ציות. (ר' במדבר יד, 29, 32.) תוך כדי חוסר השלמות באמונתם ואי-הציות שלהם, הם לא שמעו לקול אדוני. החזות החיצונית שלהם היתה בסדר, אולם היה חסר להם הדבר החיוני ביותר, המציאות הפנימית של אמונה אמיתית – שמיעה בקול אדוני.

המשך…

נירא נא מפני חוסר מנוחה

עַל־כֵּן בְּהִמָּצֵא עוֹד הַהַבְטָחָה לָבוֹא אֶל־מְנוּחָתוֹ נִירָא נָא פֶּן־יֵרָאֶה אִישׁ מִכֶּם מְאַחֵר פְּעָמָיו. (אל העברים ד, 1)

הסיבה הבסיסית לכך שבני ישראל לא נכנסו אל הנחלה שאלוהים נתן להם הייתה חוסר אמונה. אותה סיבה תמנע גם מאיתנו להכנס אל נחלתנו. מחבר איגרת אל העברים ייחס את מצבם אלינו באומרו:

… לֹא־הוֹעִיל דְּבַר הַשְּׁמוּעָה מִפְּנֵי אֲשֶׁר לֹא־הִתְעָרַב בָּאֱמוּנָה לַשֹּׁמְעִים. (אל העברים ד, 2)

המשך…

נירא נא מפני חוסר מנוחה

עַל־כֵּן בְּהִמָּצֵא עוֹד הַהַבְטָחָה לָבוֹא אֶל־מְנוּחָתוֹ נִירָא נָא פֶּן־יֵרָאֶה אִישׁ מִכֶּם מְאַחֵר פְּעָמָיו.
(אל העברים ד, 1)

נאמר הרבה על נושא הפרשת המעשר, הדרישה של אלוהים מהכנסתנו. ומה עם דרישת אלוהים מזמננו? אלוהים דרש מבני ישראל יום אחד מתוך שבעה ימים, שמהווה יחס גבוה יותר ממה שהוא דורש מרכושם החומרי. כמה אנשים בקהילה כיום באמת נותנים לאלוהים יום אחד מתוך שבעה ימים? זאת בוודאי אחת הסיבות להתמוטטויות הנפשיות הרבות שאנשים חווים כיום; אנשים רבים מתוסכלים, לחוצים, עסוקים ואינם מצליחים לסיים מטלות.

המשך…

נירא נא מפני חוסר מנוחה

עַל כֵּן בְּהִמָּצֵא עוֹד הַהַבְטָחָה לָבוֹא אֶל מְנוּחָתוֹ נִירָא נָא פֶּן יֵרָאֶה אִישׁ מִכֶּם מְאַחֵר פְּעָמָיו. (אל העברים ד, 1)

כִּי בָּאֵי הַמְּנוּחָה אֲנַחְנוּ הַמַּאֲמִינִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי אַף כִּי נִגְמְרוּ מַעֲשֵׂי יְהוָֹה מֵעֵת הִוָּסֵד הָעוֹלָם׃ כִּי עַל הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הַכָּתוּב אֹמֵר וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ׃ וְאֹמֵר עוֹד אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי. (אל העברים ד, 3-5)

בטרם נוכל להיכנס למנוחה, עלינו קודם כל להאמין. אין צורך להאמין פעם אחר פעם – מספיק שאנחנו האמנו פעם אחת, אז אנחנו "מאמינים". כבר עשינו את ההחלטה להאמין, על הבסיס הזה אנו ממשיכים ונכנסים אל המנוחה. אנשים שמרגישים שהם צריכים להחליט באשר לאמונתם פעם אחר פעם אינם כשירים להיכנס אל המנוחה. אנו המאמינים בלבד נכנסים אל המנוחה.

המשך…

11 באוקטובר | אמונה ויראה

נירא נא מפני חוסר מנוחה

עַל כֵּן בְּהִמָּצֵא עוֹד הַהַבְטָחָה לָבוֹא אֶל מְנוּחָתוֹ נִירָא נָא פֶּן יֵרָאֶה אִישׁ מִכֶּם מְאַחֵר פְּעָמָיו. (אל העברים ד, 1)

עַל כֵּן…נִירָא נָא (אל העברים ד, 1)

האם הכתוב הזה מפתיע אתכם או שמא אתם סבורים שהוא פוגעני למדי? מרבית המאמינים לא מפנים מקום ליראה בלבם.

המשך…

נירא נא מפני חוסר מנוחה

עַל כֵּן בְּהִמָּצֵא עוֹד הַהַבְטָחָה לָבוֹא אֶל מְנוּחָתוֹ נִירָא נָא פֶּן יֵרָאֶה אִישׁ מִכֶּם מְאַחֵר פְּעָמָיו. (אל העברים ד, 1)

בתהילים צ״ה, 7 ניתנות לנו שתי סיבות להשתחוות לאלוהים:

כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ…

הסיבה הראשונה להשתחוות לאלוהים: מפני שהוא אלוהינו. הישות היחידה ביקום שראוי להשתחוות לה. אפשר לשבח גברים ונשים, רק לא להשתחוות אליהם. ההשתחווייה היא הדרך הייחודית ביותר שבאפשרותנו ליצור קשר עם אלוהים.

המשך…