הקשר ההיסטורי בין הדת ודבר אלוהים – חלק ג

האם היהדות בימינו מקרבת אותנו לתנ"ך? הסקירה ההיסטורית הקצרצרה הזו חשובה, משום שלאירועים היסטוריים אלו, השלכה ישירה על האופן בו אנו תופסים כיום את אלוהים והתנ"ך. השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו הנן: האם אנחנו באמת מכירים את התנ"ך? האם הידע התנ"כי שלנו מבוסס על דברים שקראנו בו בעצמנו? האם אנחנו מכירים את סיפורי התנ"ך […]

חורבן בית המקדש השני יוצר וואקום רוחני בעם בשלהי תקופת בית שני לא היה נביא אחד שדברו התקבל על כלל העם. כתות יהודיות ניסחו לעצמן תיאוריות שונות ותפיסות שונות לגבי סדרי עולם, שלרוב נבעו מתוך וויכוחים פילוסופיים בנוגע לענייני דת ורוח, שלעתים חיפשו סימוכין בכתבי הקודש. בתקופה בה "דְבַר־יְהוָה… יָקָר" ו"אֵין חָזוֹן נִפְרָץ", והמציאות החברתית […]

בחינה או תוכחה? אני עדיין לא בטוח כמאמינים, כולנו נעבור בחינות ותוכחות. ייתכן שנחווה אותם בצורות שונות: משבר בריאותי או כלכלי; משבר במערכת יחסים; דחייה או רדיפה בעקבות אמונתנו; מנהרה ארוכה וחשוכה בלי אור בקצה. לפעמים נבין כיצד יד אלוהים פועלת ולפעמים לא נהיה בטוחים מה בדיוק קורה איתנו. במקרה כזה, ליתר ביטחון, אני מוצא […]

לימוד מקיף על ההיבטים השונים של ההחלפה שהתרחשה כאשר ישוע מת כקרבן הכפרה שלנו על הצלב.

מראי מקום עיקריים ללימוד:

כִּי הוּא בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לָנֶצַח אֶת־הַמְקֻדָּשִׁים. (אל העברים י, 14)

כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ. (ישעהו נ״ג, 6)

כִּי שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָמִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ. (אל הרומיים ו, 23 בברית החדשה)

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה. (ישעיהו נ״ג, 4)

וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. (ישעיהו נ״ג, 5)

אֲשֶׁר בַּחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָכֶם כִּי הֱיִיתֶם כְּצֹאן אֹבְדוֹת וְעַתָּה שַׁבְתֶּם אֶל הָרֹעֶה פְּקִיד נַפְשֹׁתֵיכֶם. (ראשונה לפטרוס ב, 25)

כִּי אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַע חֲטָאָה אֹתוֹ עָשָׂה לַחֲטָאָה בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה בּוֹ אֲנַחְנוּ לְצִדְקַת אֱלֹהִים. (שנייה לקורינתיים פרק ה, 21)

אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוֹתוֹ עַד־מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם. (איגרת אל העיברים ב, 9)

כִּי יֹדְעִים אַתֶּם אֶת חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה רָשׁ בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ עַל־יְדֵי רִישׁוֹ. (שנייה לקורינתיים ח, 9)

וּכְעֵת הַשָׁעָה הַתְּשִׁיעִית וַיִּזְעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל אֵלִי אֵלִי לְמָה שְׁבַקְתָּנִי וְהוּא אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי. (מתי כ״ז, 46)

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא בִּרְכַּת אַבְרָהָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל הַגּוֹיִם לְמַעַן אֲשֶׁר נִקַּח אֶת־הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה. (גלטים ג, 13-14)

ישעיהו מזהיר מפני הסכנה שמסר זה, שניתן לו מאת האלוהים, ייפול על אזניים לא מאמינות. המשך…

לָכֵן אַחֲרֵי נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה שָׁלוֹם לָנוּ עִם הָאֱלֹהִים בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מָצָאנוּ בָאֱמוּנָה גַּם מְבוֹא הַחֶסֶד הַזֶּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹמְדִים בּוֹ וְנִתְהַלֵּל בְּתִקְוַת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים׃ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתְהַלֵּל בַּצָּרוֹת מִפְּנֵי שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי הַצָּרָה מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת׃ וְסַבְלָנוּת לִידֵי עֲמִידָה בְנִסָיוֹן וַעֲמִידָה בְנִסָּיוֹן לִידֵי תִקְוָה׃ וְתִקְוָה הִיא לֹא תָבִישׁ כִּי הוּצְקָה בִּלְבָבֵנוּ אַהֲבַת אֱלֹהִים עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַנִּתָּן לָנוּ. (רומים ה, 1-5)
״התקווה היא לא תביש כי הוצקה בלבבנו אהבת אלוהים על ידי רוח הקודש הניתן לנו.״