12 צעדים לשנה טובה – חלק ה

שלום לכולם, אנחנו שמחים שהצטרפתם אלינו לשיעור החמישי והאחרון בסדרת השיעורים לקראת השנה החדשה. בשיעורים אלה, חלקנו אתכם צעדים מעשיים לשנה טובה. החלטות אמונה המבוססות על הכתוב באיגרת אל העברים. בשיעורים הקודמים חלקתי אתכם תשעה צעדים. נירא נא, נשקדה נא, נחזיקה בהודאת אמונתנו, נקרבה בביטחון לפני כס החסד, נעבור אל השלמות, נקרבה נא, נחזיקה בהודאת התקווה בל נימוט, נתבוננה איש על אחיו ונרוצה בסבלנות את המרוצה. היום אחלוק אתכם את שלושת הצעדים האחרונים לסדרה זו, לשנה טובה. לצעדים האלה, כמו גם לקודמים, יכולה להיות השפעה מכרעת על יחסנו לאלוהים ולדברו בשנה הקרובה.

הצעד העשירי לשנה טובה הוא: נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה והוא לקוח מהאיגרת אל העברים יב, 29-28:

"לָכֵן אֲנַחְנוּ הַמְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִמּוֹט נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה וְנַעֲבֹד בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ בִּצְנִיעוּת וּבְיִרְאָה׃ כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא"

לאלוהים יש שתי דרישות מאתנו. קודם כל שנעריך את מה שהוא עושה עבורנו, ודבר שני שנבטא את הערכתנו כלפיו. זה חשוב להבין שאנחנו צריכים לבטא את הערכתנו כלפיו – נבואה נא בתודה. בלי הודיה כל שירות או עבודת אלוהים שנציע בחיינו, לא תהיה רצויה לפניו. גישה של הודיה הופכת את השירות שלנו לרצוי בפני אלוהים. אם אנו מסרבים להודות, זה כובל אותנו. אנו נעשים מרוכזים בעצמנו. אולם הודיה משחררת את הרוח שלנו ומאפשרת לנו לעבוד את אלוהים עם רוחנו.

הצעד הבא, שהוא הצעד האחד-עשר הוא: לָכֵן נֵצְאָה־נָּא אֵלָיו והוא לקוח מהאגרת אל העברים יג, 14-12:

"בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־יֵשׁוּעַ עֻנָּה מִחוּץ לַשָּׁעַר לְמַעַן קַדֵּשׁ אֶת־הָעָם בְּדָמוֹ׃ לָכֵן נֵצְאָה־נָּא אֵלָיו אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְנִשָׂא אֶת־חֶרְפָּתוֹ׃ כִּי־פֹה אֵין־לָנוּ עִיר עֹמָדֶת כִּי אִם־אֶת־הָעִיר הָעֲתִידָה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים."

אם אנחנו רוצים להפגין מסירות לישוע, זה מחייב אותנו להזדהות עם הצלב. עלינו לצאת אליו למקום בו הוא נצלב. המחויבות והמסירות לישוע שוללת שני דברים: ריצוי עצמי, וריצוי העולם. העולם הוא לא חבר שלנו, הוא האויב שלנו. אנו נסבול צרות בעולם, אך ישוע ניצח את העולם. דרכו גם אנחנו יכולים לנצח את העולם – אם אכן באמת נצא אליו, מחוץ למחנה, ונישא את חרפתו.

הצעד השניים-עשר והאחרון הוא: לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל־עֵת זֶבַח תּוֹדָה והוא לקוח מהאיגרת אל העברים יג, 15:

"לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל־עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים הִיא־פְרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ."

הודיה מובילה להלל. הצעד הראשון שאנחנו צריכים לעשות, אם אנחנו רוצים להיכנס לנוכחות של אלוהים הוא להודות לו, הצעד השני הוא להלל אותו. הלל הוא ביטוי לחירות שיש לנו דרך ההזדהות שלנו עם הצלב של ישוע. מי שעדיין עבד לאדם הישן, לא חווה את החירות הזו. הלל הוא זבח. זבח תודה, נובע ממותו של האדם הישן שבנו על הצלב של ישוע. האדם הישן שבנו, לא יכול באמת להלל את אלוהים. כאשר אנחנו מהללים את אלוהים, בזמן שאנחנו הכי פחות מרגישים נכונים לעשות זאת, אנחנו צולבים את האדם הישן שבנו, עם כל תאוותיו ורגשותיו. לכן זה מכונה, זבח תודה – זה עולה לנו משהו.

אז נחזור בקצרה על שלושת הצעדים שציינתי היום לשנה טובה:

הצעד העשירי, נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה. עלינו להעריך את מה שאלוהים עושה עבורנו ואף לתת לזה ביטוי. גישה של הודיה הופכת את השרות שלנו לאלוהים רצוי בפניו.

הצעד האחד עשר, לָכֵן נֵצְאָה־נָּא אֵלָיו. עלינו לצאת אליו, למקום בו הוא נצלב ולוותר על ריצוי עצמי וריצוי העולם. רק כך ננצח את העולם.

הצעד השניים-עשר, לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל־עֵת זֶבַח תּוֹדָה. כאשר אנחנו מהללים את אלוהים בזמן שזה הכי פחות מרגיש לנו נכון, אנחנו צולבים את האדם הישן עם תאוותיו ורגשותיו, אנחנו מקריבים זבח תודה לאלוהים.

סיימנו את סדרת השיעורים שאותה הקדשנו לשניים עשר צעדים, או החלטות אמונה מעשיות לשנה טובה! אנחנו רוצים לאחל לכם שנה טובה, מלאה בהחלטות אמונה בריאות ונכונות. תודה שהאזנתם לנו, דרק פרינס ישראל.

בשיעורים אלה, אנחנו חולקים אתכם שניים-עשר צעדים לשנה טובה. שתיים-עשרה החלטות אמונה המבוססות על הכתוב באיגרת אל העברים, בברית החדשה. בשיעורים הקודמים חלקתי אתכם שישה צעדים. נירא נא, נשקדה נא, נחזיקה בהודאת אמונתנו, נקרבה בביטחון לפני כס החסד, נעבור אל השלמות ונקרבה נא. היום אחלוק אתכם שלושה צעדים נוספים, לשנה טובה. לצעדים האלה, כמו גם לקודמים, יכולה להיות השפעה מכרעת על יחסנו לאלוהים ולדברו בשנה הקרובה.

הצעד השביעי לשנה טובה, שאחלוק אתכם היום הוא: נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת הַתִּקְוָה בַּל־נִמּוֹט והוא לקוח מהאיגרת אל העברים י׳ 23:

נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת הַתִּקְוָה בַּל נִמּוֹט כִּי נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ.

לפעמים בשלבים מסוימים בהליכה שלנו עם אלוהים אנחנו מרגישים אבודים, ולא מבינים בדיוק מה מתחולל או מה הוא עושה בחיינו. אולם הכתובים מבטיחים לנו שהוא נאמן. הוא נאמן גם אם אנחנו מבינים אותו או לא, גם אם אנחנו רואים אותו או לא. הוא שוקד על דברו, והוא הכהן הגדול שלנו. אם נחזיק בהודאת התקווה ולא ניתן לאמונתנו להתערער, הוא ימלא את חלקו ככהן הגדול שלנו.

אברהם הוא הדוגמה שלנו, למאמין שהאמין באין תקווה. המאמין שאמונתו נחשבה לו לצדקה כי הוא האמין בהבטחות של אלוהים, שכל הסימנים הפיזיים סביבו דחפו אותו לחשוב ההפך. הוא החזיק בהודאת התקווה וסירב להרפות.

הצעד השמיני לשנה טובה הוא: וְנִתְבּוֹנֲנָה אִישׁ עַל אָחִיו והוא לקוח מהאיגרת אל העברים י״ד 26-24:

וְנִתְבּוֹנֲנָה אִישׁ עַל אָחִיו לְעוֹרֵר אֹתָנוּ לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים׃ וְאַל נַעֲזֹב אֶת כְּנֵסִיָּתֵנוּ כְּדֶרֶךְ קְצָת אֲנָשִׁים כִּי אִם נַזְהִיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וּבְיוֹתֵר בִּרְאֹתְכֶם כִּי קָרַב הַיּוֹם׃ כִּי אִם נֶחֱטָא בְזָדוֹן אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיְתָה לָּנוּ יְדִיעַת הָאֱמֶת לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד זֶבַח עַל הַחֲטָאִים.

השירות הוא מיומנות שאנחנו צריכים לפתח. עלינו ללמוד אחד את השני כדי לגלות מה מפיק תוצאות חיוביות או שליליות. עלינו ללמוד מה נותן הכי הרבה השראה לסובבים אותנו לאהוב ולעשות טוב – ולא ההפך. לשם כך אנחנו צריכים להתאמן, לקבל הכשרה ולנהוג במשמעת. להתבונן איש על אחיו.

הצעד התשיעי שנציין היום הוא: וְנָרוּצָה בְסַבְלָנוּת אֶת־הַמְּרוּצָה והוא לקוח מהאיגרת אל העברים י״ב 2-1:

לָכֵן גַּם אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר עֲנַן עֵדִים רַב כָּזֶה מְסֹבֵב אֹתָנוּ נַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ כָּל טֹרַח וְהַחֵטְא הַמַּקִּיף עָלֵינוּ וְנָרוּצָה בְסַבְלָנוּת אֶת הַמְּרוּצָה הָעֲרוּכָה לְפָנֵינוּ׃ וְנַבִּיטָה אֶל יֵשׁוּעַ רֹאשׁ הָאֱמוּנָה וּמַשְׁלִימָהּ אֲשֶׁר בְּעַד הַשִׂמְחָה הַשְּׁמוּרָה לוֹ קִבֵּל אֶת הַצְּלוּב וַיִּבֶז הַחֶרְפָּה וַיֵּשֶׁב לִימִין כִּסֵּא הָאֱלֹהִים.

על מנת שנוכל לרוץ בסבלנות את מרוץ האמונה אנחנו צריכים לטפח, גישה מנטלית בריאה, ריסון עצמי וסבלנות ואנחנו צריכים להזכיר לעצמנו מידי יום למקד את המבט שלנו בישוע.

אז נחזור בקצרה על שלושת הצעדים שציינתי היום:

צעד שביעי, נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת הַתִּקְוָה בַּל נִמּוֹט. אלוהים נאמן. גם כשכל הסימנים סביבנו מלמדים אחרת, אלוהים נאמן לקיים את הבטחתו. אברהם הוא דוגמא מצוינת לכך.

צעד שמיני, וְנִתְבּוֹנֲנָה אִישׁ עַל אָחִיו. השירות הוא מיומנות שאנחנו צריכים לפתח, ואחינו ואחיותינו המאמינים הם קהל היעד שלנו. עלינו לשאול את עצמנו אם אנחנו באמת מצליחים לעורר אותם לאהבה ומעשים טובים, או ההפך.

צעד תשיעי, וְנָרוּצָה בְסַבְלָנוּת אֶת הַמְּרוּצָה. ריצת המרתון הארוכה של האמונה, דורשת שתהיה לנו גישה מנטלית בריאה, ריסון עצמי וסבלנות. לא נוכל להשלים את המרוץ אם לא נמקד את מבטנו בישוע.

בשיעור הבא נחלוק אתכם את שלושת הצעדים האחרונים לשנה טובה!

צעדים 4, 5 ו-6 לשנה טובה

בשיעורים אלה, אנחנו חולקים אתכם שניים-עשר צעדים לשנה טובה. שתיים-עשרה החלטות אמונה המבוססות על הכתוב באיגרת אל העברים. בשיעור הקודם חלקתי אתכם את שלושת הצעדים הראשונים. נירא נא, נשקדה נא ונחזיקה בהודאת אמונתנו. היום אחלוק אתכם שלושה צעדים נוספים, לשנה טובה. לצעדים האלה, כמו גם לקודמים, יכולה להיות השפעה מכרעת על יחסנו לאלוהים ולדברו בשנה הקרובה.

המשך…

12 צעדים לשנה טובה – חלק ב

3 צעדים ראשונים:

שלום לכולם, אנחנו שמחים שהצטרפתם אלינו לשיעור השני בסדרת השיעורים לקראת השנה החדשה. בשיעורים אלה, נחלוק אתכם 12 צעדים לשנה טובה. 12 החלטות אמונה המבוססות על הכתוב באיגרת אל העברים. בשיעור הזה אחלוק אתכם את שלושת הצעדים הראשונים לשנה טובה. לצעדים האלה, יכולה להיות השפעה מכרעת על יחסנו לאלוהים ולדברו בשנה הקרובה.

ובכן הצעד הראשון הוא "נִירָא נָא" והוא לקוח מהאיגרת אל העברים פרק ד׳ פסוק 1:

המשך…

שלום לכולם, אנחנו שמחים שהצטרפתם אלינו לשיעור הראשון בסדרת שיעורים לכבוד השנה החדשה. בסדרה הזו נחלוק אתכם 12 צעדים לשנה טובה. נצא למסע של 12 צעדים באמצעות האיגרת אל העברים. 12 החלטות אמונה שכותב האיגרת מפציר בנו לקבל. להחלטות האלה יש השפעה מכרעת על יחסנו לאלוהים ולדברו.

האיגרת אל-העברים מכילה הכי הרבה אזהרות מפני נפילה מהאמונה מכל האיגרות בברית החדשה יחד. אולם לצד אותן אזהרות כותב האיגרת קורא למאמינים העבריים ליטול מספר צעדי אמונה או החלטות אמונה מעשיות שיהוו מרפא למצבם הרוחני.

המשך…