22 באפריל | שחרור מכוח החטא

ישוע נעשה לחטא בחטאינו כדי שאנו נהפוך צדיקים בצדקתו

כִּי אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַע חֲטָאָה אֹתוֹ עָשָׂה לַחֲטָאָה בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה בּוֹ אֲנַחְנוּ לְצִדְקַת אֱלֹהִים. (שניה לקורינתים ה, 21)

החלק הבא במתכון שמוצג ברומים ו' מאופיין על-ידי הוראות מעשיות המופיעות בפסוקים 11-13.

קודם כל, "…הֱיוּ בְעֵינֵיכֶם כְּמֵתִים…" (פס' 11) אם הכתובים אומרים שאנו מתים, אז ככה זה! שאול בעצמו אמר, "עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶחְיֶה עוֹד כִּי אִם הַמָּשִׁיחַ הוּא חַי בְּקִרְבִּי…" (גלטים ב, 20) מבחינתו של שאול, צליבת המשיח הייתה כצליבתו. כך הוא חשב וכך הוא גם דיבר, כי זאת הייתה מבחינתו האמת. עלינו לנהוג באותה צורה.

המשך…

נתקרב לכסא החסד

עַל־כֵּן נִקְרְבָה בְּבִטָּחוֹן לִפְנֵי כִּסֵּא הֶחָסֶד לָשֵׂאת רַחֲמִים וְלִמְצֹא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעִתָּהּ. (אל העברים ד, 16)

חשוב לזכור שהביטחון שלנו בבואנו לכסא החסד הוא לא בצדקה האישית שלנו או בנאמנות שלנו, אלא בנאמנות ובצדקה של אלוהים.

יְדִידַי אִם־לִבֵּנוּ לֹא־יַרְשִׁיעֵנוּ עֹז לָנוּ בֵּאלֹהִים, וְכָל־אֲשֶׁר נִשְׁאַל מֵאִתּוֹ יִנָּתֶן־לָנוּ כִּי־נִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֹתָיו וְנַעֲשֶׂה אֶת־הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו. (ראשונה ליוחנן ג, 21-22)

אם אנו מחזיקים בגישה הסוברת שצדקתנו או מעשינו יכולים להוות בסיס לקירבה שלנו לאלוהים, זו טעות איומה. לגישה כזו יש משמעות אחת בלבד – חוסר ביטחון מוחלט, מפני שאין בתוכנו דבר שיכול לתת לנו ביטחון מלא. אין לנו צדקה משל עצמנו. הביטחון שלנו אינו יכול להתבסס על עצמנו.

המשך…