- תאריך: 23 אוקטובר 2016
- תגיות: אהבה, ברית חדשה, ישוע, ישעיהו, דחיה, גירושים, הראשונה ליוחנן ד, ילדי הפרחים, הפרעות נפשיות, אשה דחויה, ילדים דחויים, גבר בוגדני
- מאת: lee
תוצאות הדחייה
בחלק הקודם, ציטטתי את משלי יח פסוק 14:
רוּחַ אִיׁש יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ, וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה?
אפשר לומר גם, "רוח פצועה". והסברתי שפצע ברוח, הוא פצע שנמצא עמוק יותר מהתודעה שלנו. הוא עמוק מידי בכדי שנוכל להבין או לתפוס את טבעו עם הדעת שלנו. לעיתים זה נמצא עמוק מעבר לזכרון שלנו. זה יכול להיווצר בגלל משהו שחווינו בילדות, אבל הדעת שלנו לא יכולה להתמודד עם החוויה הזו ומדחיקה את זה החוצה, אבל זה נותר שם ברוחנו. המשך…
אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו
יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5)
משפחתו של אלוהים הינה המשפחה הטובה ביותר. גם אם משפחתך דוחה אותך, אלוהים עדיין חפץ בך. אתה מקובל; אתה מוצא חן בעיניו; אתה המוקד של דאגתו ואהבתו המיוחדת. כל מה שהוא עושה מתרכז סביבך.
למרות שהקורינתים לא היו מאמינים למופת, שאול אמר להם את הדברים הבאים:
כִּי כָל־זֹאת לְמַעַנְכֶם… (שנייה לקורינתים ד, 15) המשך…
אלוהים אימץ אותי
יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5)
שאול כתב לרומים אודות אספקת אלוהים באמצעות אמונתם בישוע המשיח:
כִּי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב לִירֹא כִּי אִם קִבַּלְתֶּם רוּחַ מִשְׁפַּט בָּנִים אֲשֶׁר בּוֹ קֹרְאִים אֲנַחְנוּ אַבָּא אָבִינוּ: וְהָרוּחַ הַהוּא מֵעִיד בְּרוּחֵנוּ כִּי בְנֵי אֱלֹהִים אֲנָחְנוּ וְאִם בָּנִים אֲנַחְנוּ גַּם יֹרְשִׁים נִהְיֶה יֹרְשֵׁי נַחֲלַת אֱלֹהִים וְחַבְרֵי הַמָּשִׁיחַ בִּירֻשָּׁה אִם נִתְעַנֶּה אִתּוֹ לְמַעַן גַּם אִתּוֹ נְכֻבָּד. (רומים ח, 15-17) המשך…
אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו
יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ.
(אפסים א, 5)
כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ.
(אפסים א, 4-5)
היכן ממקומת הנקודה בפסקה האחרונה?
גם אם איננו יודעים בדיוק כיצד מחבר האיגרת, שאול, פיסק את הפסקה האחרונה שצוטטנו, העובדה שאהבת אלוהים קודמת לזמן עומדת בעינה. בטרם ברא אלוהים את העולם, הוא אהב אותנו, בחר בנו והועיד אותנו להיות בניו ובנותיו. הוא סידר את חיינו כך שאנו נפגוש אותו ונחווה את אהבתו. המשך…
לָכֵן אַחֲרֵי נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה שָׁלוֹם לָנוּ עִם הָאֱלֹהִים בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מָצָאנוּ בָאֱמוּנָה גַּם מְבוֹא הַחֶסֶד הַזֶּה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹמְדִים בּוֹ וְנִתְהַלֵּל בְּתִקְוַת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים׃ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתְהַלֵּל בַּצָּרוֹת מִפְּנֵי שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי הַצָּרָה מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת׃ וְסַבְלָנוּת לִידֵי עֲמִידָה בְנִסָיוֹן וַעֲמִידָה בְנִסָּיוֹן לִידֵי תִקְוָה׃ וְתִקְוָה הִיא לֹא תָבִישׁ כִּי הוּצְקָה בִּלְבָבֵנוּ אַהֲבַת אֱלֹהִים עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַנִּתָּן לָנוּ. (רומים ה, 1-5)
״התקווה היא לא תביש כי הוצקה בלבבנו אהבת אלוהים על ידי רוח הקודש הניתן לנו.״
אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו
יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5)
משפחתו של אלוהים הינה המשפחה הטובה ביותר. גם אם משפחתך דוחה אותך, אלוהים עדיין חפץ בך. אתה מקובל; אתה מוצא חן בעיניו; אתה המוקד של דאגתו ואהבתו המיוחדת. כל מה שהוא עושה מתרכז סביבך.
למרות שהקורינתים לא היו מאמינים למופת, שאול אמר להם את הדברים הבאים:
כִּי כָל־זֹאת לְמַעַנְכֶם… (שנייה לקורינתים ד, 15)
המשך…
אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5) כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 4-5) היכן ממקומת הנקודה בפסקה האחרונה? גם אם איננו יודעים בדיוק כיצד מחבר האיגרת, שאול, פיסק את הפסקה […]
מראי מקום לפודקאסט
הָאַהֲבָה מַאֲרֶכֶת אַף וְעֹשָׂה חָסֶד הָאַהֲבָה לֹא תְקַנֵּא הָאַהֲבָה לֹא תִתְפָּאֵר וְלֹא תִתְרוֹמָם לֹא תַעֲשֶׂה דְּבַר תִּפְלָה וְלֹא תְבַקֵּשׁ אֵת אֲשֶׁר לָהּ וְלֹא תִתְמַרְמַר וְלֹא תַחֲשֹׁב הָרָעָה לֹא תִשְׂמַח בָּעַוְלָה כִּי עִם הָאֱמֶת תִּשְׂמָח אֶת כֹּל תִּשָּׂא אֶת כֹּל תַּאֲמִין אֶת כֹּל תְּקַוֶּה וְאֶת כֹּל תִּסְבֹּל. (ראשונה אל הקורינתים י״ג, 4-7)
המשך…
מראי מקום לפודקאסט
אִם בִּלְשֹׁנוֹת אֲנָשִׁים וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין בִּי אַהֲבָה הָיִיתִי כִּנְחשֶׁת הֹמָה אוֹ כְּצִלְצַל תְּרוּעָ. (ראשונה לקורינתים י״ג, 1)
המשך…
מראי מקום לפודקאסט
וְאַתֶּם הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַשִּׂיג הַמַּתָּנוֹת הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר וַאֲנִי הִנְנִי מוֹרֶה אֶתְכֶם דֶּרֶךְ נַעֲלָה עַל כֻּלָּנָה. אִם בִּלְשֹׁנוֹת אֲנָשִׁים וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין בִּי אַהֲבָה הָיִיתִי כִּנְחשֶׁת הֹמָה אוֹ כְּצִלְצַל תְּרוּעָה וְאִם תִּהְיֶה לִּי נְבוּאָה וְאֵדַע כָּל הַסּוֹדוֹת וְכָל הַדָּעַת וְאִם תִּהְיֶה לִּי אֱמוּנָה רַבָּה עַד לְהַעְתִּיק הָרִים מִמְּקוֹמָם וְאֵין בִּי הָאַהֲבָה הָיִיתִי כְּאָיִן וְאִם אֲחַלֵּק אֶת כָּל הוֹנִי וְאִם אֶתֵּן אֶת גּוּפִי לִשְׂרֵפָה וְאֵין בִּי הָאַהֲבָה כָּל זֹאת לֹא תוֹעִילֵנִי. (אל הקורינתים ב, י״ב, 31-י״ג, 3)
המשך…