פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם; הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר. (תהילים ק״ה 41) הדאגה של אלוהים לעמו זו תמונה המתארת את הדאגה והאספקה של אלוהים לעמו, ישראל. בארבעים שנות הנדודים שלהם במדבר, באדמה יבשה ושוממה ללא בארות, ללא נהרות, ללא מעיינות, במקום שכמעט נעדרו ממנו מקורות מים. אלוהים סיפק להם מים בשפע. הוא סיפק זאת בדרך הכי פחות […]

אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה; הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהוָה יִסְמְכֵנִי. לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי. (תהלים ג׳ 7-6)

בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְהוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי. (תהלים ד׳ 9)

כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא. (תהלים קכ״ז 2)

אחת ההתגלויות הנפלאות בדבר אלוהים היא, ששינה היא מתנה. מתנה אישית שאלוהים מעניק לאלו שהוא אוהב. דוד המלך היה נתון תחת לחצים גדולים. הוא היה מוקף אויבים מכל עבר, וחייו היו בסכנה ממשית אינספור פעמים. במזמור שקראנו דוד אמר, "רִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי." אבל בתוך כל זה, הוא הצליח לישון בשלום, שינה מבורכת, ללא הפרעות.

המשך…

צעדים מעשיים לקבלת המרפא

בחלק הקודם הסברתי שאלוהים סיפק עבורנו מרפא לדחייה, באמצעות מותו של ישוע על הצלב. קראנו חלק מהנבואה של ישעיהו בפרק נג, על הצליבה של ישוע, נבואה שניתנה 700 שנה לפני שישוע הופיע בעולם. דרך הנבואה הזאת אנחנו לומדים שעל הצלב התרחשה החלפה שאלוהים תכנן מראש. ישוע על הצלב הפך להיות קורבן האשם שלנו. הוא לקח את הרע כדי שאנחנו נוכל לקבל את הטוב. ישנם הרבה היבטים להחלפה הזו, אני יזכיר רק מעט: ישוע נענש על החטאים שלנו כדי שאנחנו נוכל לקבל סליחה. הוא סבל חבורות כדי שאנחנו נוכל להירפא (בישעיהו כתוב: "בחבורתו נרפא לנו). הוא נעשה לקורבן אשם עבור חטאינו כדי שאנחנו נוכל להפוך לצדיקים בצדקתו. הוא הפך לקללה כדי שאנחנו נוכל לקבל את הברכה. המשך…

18 באוקטובר | בִּרְכַּת יְהוָה

הבה נשקוד

לָכֵן נִשְׁקְדָה נָּא לָבוֹא אֶל הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם. (אל העברים ד, 11)

שני פסוקים יפיפים בספר משלי שימשו כנר לרגלי. שניהם יחד מסכמים את התנאים לעושר איתי, או עושר שנשאר. האדון עצמו מילא את התנאי הראשון; את התנאי השני אנחנו ממלאים. עם זאת, הקיום של שני התנאים יחד הכרחי על-מנת להגיע לתוצאה הרצויה. התנאי שאלוהים מילא נקוב במשלי י, 22:

בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ.

המשך…

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)

ברצוני לבחון שוב, יחד אתכם, את הפסוקים מגלטים ג:

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי׃ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא בִּרְכַּת אַבְרָהָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־הַגּוֹיִם לְמַעַן אֲשֶׁר נִקַּח אֶת־הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה. (13-14)

מה הייתה "ברכת אברהם"? אנו לא צריכים להעלות השערות לגבי זה, משום שזה מצויין בפירוש בכתובים:

וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל. (בראשית כד, 1) המשך…

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)

ערכתי רשימה של שבעה סימנים שכיחים לקללה. רוב הקללה אינן פועלות רק אדם בודד אחד; אלא, הן בדרך כלל קשורות למשפחות או קהילות רחבות יותר. מאפיין המשותף לקללות וברכות המופיעה בכתובים הוא, שהן עוברות מדור לדור, אלא אם כן משהו קורה לעצור את ההמשכיות שלהן. עבדתי עם אנשים שהבעיות שלהן החלו מאות שנים קודם בהסטוריה המשפחתית שלהם. המשך…

8 באוקטובר | מנוחה אמתית

נירא נא מפני חוסר מנוחה

עַל כֵּן בְּהִמָּצֵא עוֹד הַהַבְטָחָה לָבוֹא אֶל מְנוּחָתוֹ נִירָא נָא פֶּן יֵרָאֶה אִישׁ מִכֶּם מְאַחֵר פְּעָמָיו. (אל העברים ד, 1)

בדברים כ״ח, אנו מוצאים רשימה של כל הברכות והקללות. רשימת הברכות מתחילה כך:

וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ… וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ. (פס' 1-2)

רשימת הקללות מתחילה במילים האלה:

וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ… וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ. (פס' 15)

הבחירה האם לשמוע בקול אלוהים או להתעלם מקולו – עושה את ההבדל בין ברכה לקללה.

המשך…

1 במאי | שחרור מקללה

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)

הבא נבחן את הטבע וההיקף של הישועה שלנו דרך ישוע המשיח. הפסוקים שלנו להיום הם מהגלטים ג, 13-14:

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי׃ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא בִּרְכַּת אַבְרָהָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־הַגּוֹיִם לְמַעַן אֲשֶׁר נִקַּח אֶת־הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה.

שאול התייחס כאן בדבריו לתורת משה, ובייחוד לספר דברים, היכן שאלוהים אמר שאם מישהו מוצא להורג בתלייה על עץ הוא תחת קללה. (המילה עץ מרמזת כאן גם על הצלב.) הראייה לכך שאדם שכזה נמצא תחת קללה היא שהוא תלוי על העץ לעיני כל. המשך…

30 באפריל | קללות וברכות, מציאות או שקר?

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)

המשיח נעשה לקללה על הצלב כדי שאנו נהיה כשירים לברכה ונוכל לקבל אותה. על מנת לקבל את הברכה הזו שאלוהים סיפק לנו, זה הכרחי שנבין את הטבע של הברכות והקללות. אם איננו מבינים את שני הכוחות האלה, לא נוכל לקבל את מה שאלוהים סיפק עבורנו. המשך…

אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5)

ישנו דפוס קבוע לפתויי השטן נגדנו. קודם כל הוא מפתה אותנו להטיל ספק בדברי אלוהים – שנסלחו כל חטאינו, שאלוהים אוהב אותנו, שאנו התקבלנו למשפחת אלוהים כילדיו, ששוחררנו מקללת התורה, שנכנסנו אל הברכה. מכת המחץ שהשטן מנסה להביא עלינו היא הפיתוי ללכת נגד אלוהים בחוסר ציות. המשך…