תוצאות הדחייה

בחלק הקודם, ציטטתי את משלי יח פסוק 14:

רוּחַ אִיׁש יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ, וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה?

אפשר לומר גם, "רוח פצועה". והסברתי שפצע ברוח, הוא פצע שנמצא עמוק יותר מהתודעה שלנו. הוא עמוק מידי בכדי שנוכל להבין או לתפוס את טבעו עם הדעת שלנו. לעיתים זה נמצא עמוק מעבר לזכרון שלנו. זה יכול להיווצר בגלל משהו שחווינו בילדות, אבל הדעת שלנו לא יכולה להתמודד עם החוויה הזו ומדחיקה את זה החוצה, אבל זה נותר שם ברוחנו. המשך…

אני הבן/הבת של אלוהים

 וְהַמְקַבְּלִים אֹתוֹ הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ נָתַן עֹז לָמוֹ לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים. (יוחנן א, 12)

איני מסוגל לאמוד את כמות האנשים שניגשו אלי לעזרה, שמצאתי שהבעיה הגדולה ביותר שיש להם היא חוסר היכולת להעריך את עצמם נכונה. לכל האנשים האלה היה דימוי עצמי נמוך מדי שהוביל אותם ליגון רוחני ורגשי.

המשך…

ישוע נגזר מארץ החיים כדי שאנו נחבור לאלוהים לנצח

מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ? כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמו. (ישעיהו נ״ג, 8)

אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן רוּחַ אֶחָד הוּא עִמּוֹ. (ראשונה לקורינתים ו, 17)

פטרוס ביקש להגן על ישוע עם חרבו

לאחר שפטרוס שלף את חרבו בנסיון למנוע את המעצר של ישוע בגת שמני, ישוע אמר לו:

המשך…

27 במאי | למצוא את מקומך

ישוע סבל את הדחייה שלנו כדי שלנו תהיה הקבלה שלו עם האב

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ׃ לִתְהִלַּת כְּבוֹד חַסְדּוֹ אֲשֶׁר־חָנַן אֹתָנוּ בִּידִידוֹ: (אפסיים א, 5-6)

שלב נוסף למימוש השאיפה לקבלה: קבלה בקרב אנשי אלוהים.

המשך…

17 בדצמבר | לשאת את חרפתו

נֵצְאָה נָּא אֵלָיו אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה

בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־יֵשׁוּעַ עֻנָּה מִחוּץ לַשָּׁעַר לְמַעַן קַדֵּשׁ אֶת־הָעָם בְּדָמוֹ׃ לָכֵן נֵצְאָה־נָּא אֵלָיו אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְנִשָׂא אֶת־חֶרְפָּתוֹ׃ כִּי־פֹה אֵין־לָנוּ עִיר עֹמָדֶת כִּי אִם־אֶת־הָעִיר הָעֲתִידָה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים. (אל העברים יג, 12-14)

הפסקה הזו דנה ביחסנו וגישתנו אל העולם הנוכחי. בכוונתה להעביר אלינו את המסר כי ביתנו אינו בעולם הזה. אין לנו מושב קבע בעולם הזה. העולם דחה את ישוע. גירשו אותו אל מחוץ לעיר וצלבו אותו מחוץ לשערי העיר. המשך…