בחלק הקודם של מסר זה, דיברנו על שלוש דרכים עיקריות בהן אנשים בד"כ מגיבים לדחייה. הדרך הראשונה היא, כניעה- פשוט להרים ידיים, ומתוך הכניעה הזו, מתפתחת סדרה של רגשות וגישות שליליים:
הדחייה מובילה לבדידות, הבדידות לייסורים, הייסורים לרחמים עצמיים, הרחמים העצמיים לדיכאון והדיכאון לייאוש.
כתוצאה מהייאוש, דברים שליליים יוצאים מפינו; משפטים כמו: "בא לי למות", "נמאס לי מהחיים האלו". התבטאויות חמורות יותר כמו, "אני הולך לשים קץ לכל הסבל הזה," לעתים יכולות גם להוביל להתאבדות. המשך…
יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ׃ לִתְהִלַּת כְּבוֹד חַסְדּוֹ אֲשֶׁר־חָנַן אֹתָנוּ בִּידִידוֹ. (אפסיים א, 5-6)
אני מאמין שהתוצאה העיקרית של הדחייה, היא חוסר היכולת לקבל או להעניק אהבה. אף אחד מאיתנו לא יכול להעניק אהבה, אלא אם כן קיבלנו אהבה קודם. יוחנן השליח הדגיש את הנקודה הזו בברית החדשה כאשר הוא כתב את הדברים הבאים:
אֲנַחְנוּ אֹהֲבִים אֹתוֹ כִּי הוּא קִדֵּם לְאַהֲבָה אֹתָנוּ. (1 ליוחנן ד, 19)
אני לא מאמין שמישהו יכול לאהוב מבלי שהיה אהוב קודם. לפיכך, אדם שמעולם לא חווה אהבה, אינו יכול להעניק אהבה. המשך…
יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ לִתְהִלַּת כְּבוֹד חַסְדּוֹ אֲשֶׁר חָנַן אֹתָנוּ בִּידִידוֹ. (אפסיים א, 5-6)
אני מאמין שהתוצאה העיקרית של הדחייה, היא חוסר היכולת לקבל או להעניק אהבה. אף אחד מאיתנו לא יכול להעניק אהבה, אלא אם כן קיבלנו אהבה קודם. יוחנן השליח הדגיש את הנקודה הזו בברית החדשה כאשר הוא כתב את הדברים הבאים:
