11 באפריל | הודיה

ישוע נפצע כדי שאנו נרפא

וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא־לָנוּ. (ישעיהו נג:5)

פוטנציאל אדיר טמון בהודיה לאלוהים. לא רק שזה מתיר את כוח הגבורה הניסי של אלוהים, גם כשההודיה נעשית אחרי שכוח הגבורה הניסי של אלוהים נכנס לפעולה, יש בכוחה לשים חותם על הברכה שנתקבלה מאלוהים. המשך…

31 בדצמבר | לעורר את הברכה

לָכֵן נַקְרִיב עַל יָדוֹ בְּכָל עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים

לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל־עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים הִיא־פְרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ. (אל העברים יג, 15)

שיא ברכת הכוהנים שאהרון ובניו הכריזו על בני ישראל מופיעה בדברים הבאים:

וְשָׂמוּ אֶת־שְׁמִי עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. (במדבר ו, 27)

לעתים קרובות, התפילות הכי אפקטיביות שאנו יכולים לשאת עבור אחרים, הן תפילות הלל והודייה, המעוררות את שמו של האדון על ראשם. כאשר אנחנו שמים את שם ישוע על אלו שאנו מתפללים עבורם, אנחנו מעוררים את ברכת אלוהים עליהם. מעטים מאיתנו מבינים עד כמה אנחנו מעודדים אנשים ברוחם כשאנחנו מהללים את אלוהים עבורם. זהו חלק ניכר מהשירות שלנו כמפגיעים. המשך…

לָכֵן נַקְרִיב עַל יָדוֹ בְּכָל עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים

לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל־עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים הִיא־פְרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ. (אל העברים יג, 15)

נוכחנו לדעת שהכרת תודה היא ציווי ישיר של הכתובים ואות חיוני לכך שאנחנו מלאים ברוח הקודש. עובדות אלה מובילות לשתי מסקנות מעשיות הנוגעות לכל אחד מאיתנו באופן אישי: הראשונה, מאמין כפוי טובה הוא מאמין הנוהג בחוסר ציות; השנייה, מאמין כפוי טובה אינו מלא ברוח הקודש. המשך…

לָכֵן נַקְרִיב עַל יָדוֹ בְּכָל עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל־עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים הִיא־פְרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ. (אל העברים יג, 15) כאשר שירתתי בצבא במהלך מלחמת העולם השנייה, הוצבתי במדברות צפון אפריקה. היבט אחד שלילי בתנאי המחייה במדבר הינו שהם נוטים לעורר מירמור והתלוננות. כך קרה גם לבני ישראל פעמים רבות, ולעיתים זה […]

27 בדצמבר | הלל מדבק

לָכֵן נַקְרִיב עַל יָדוֹ בְּכָל עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל־עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים הִיא־פְרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ. (אל העברים יג, 15) הבה נבדוק את הדוגמא של דוד בתהילים לד. בהקדמה למזמור הזה כתוב: לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת־טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ; וַיְגָרֲשֵׁהוּ, וַיֵּלַךְ. הוא הלך לחצר המלוכה של מלך זר בשביל למצוא מקלט, אך המלך הזה […]

26 בדצמבר | זבח עם מחיר

לָכֵן נַקְרִיב עַל יָדוֹ בְּכָל עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל־עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים הִיא־פְרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ. (אל העברים יג, 15) הבה נתבונן בפסוק מספר משלי העוסק בחשיבות הדברים היוצאים מפינו: מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן; וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ. (משלי יח, 21)

לָכֵן נַקְרִיב עַל יָדוֹ בְּכָל עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל־עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים הִיא־פְרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ. (אל העברים יג, 15) צלב ישוע המשיח מסיר את מחסום הריצוי העצמי וריצוי העולם. כך, אנו לא מושפעים יתר על המידה מהמתרחש בתוכנו, אנו חודלים מלהיות מושפעים בצורה משמעותית ממצבי הרוח שלנו, בעיות או עוינות המופנית […]

לָכֵן נַקְרִיב עַל יָדוֹ בְּכָל עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים הִיא פְרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ. (אל העברים י״ג, 15) האיגרת אל העברים נחתמת בהזמנה הבאה להודות: "לָכֵן נַקְרִיב עַל־יָדוֹ בְּכָל עֵת זֶבַח תּוֹדָה לֵאלֹהִים הִיא פְרִי שְׂפָתַיִם הַמּוֹדוֹת לִשְׁמוֹ." עבורי ההזמנה הזו היא ראויה מאוד ויפה מאוד משום שזה […]

16 בדצמבר | למלא את רצון האל

נָבֹאָה נָּא בְתוֹדָה

לָכֵן אֲנַחְנוּ הַמְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִמּוֹט נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה וְנַעֲבֹד בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ בִּצְנִיעוּת וּבְיִרְאָה, כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. (אל העברים יב, 28)

הודיה מהווה ביטוי לשלום המשיח המושל בלבנו, ביטוי לשפע הדבר של אלוהים השוכן בנו. צריכה להיות בבסיס על מעשינו. (ר' קולוסים ג, 15-17.) כעת נלמד שלושה פסוקים נוספים קצרים אך חשובים לא פחות. נתחיל מהראשונה לתסלוניקים ה, 16-18: המשך…

15 בדצמבר | להודות לאלוהים

נָבֹאָה נָּא בְתוֹדָה

לָכֵן אֲנַחְנוּ הַמְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִמּוֹט נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה וְנַעֲבֹד בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ בִּצְנִיעוּת וּבְיִרְאָה, כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. (אל העברים יב, 28)

הכתובים מצווים עלינו להודות; אם לא נודה, לא נציית. (ר' הראשונה לתסלוניקים ה, 18) בדומה לעוד גישות חשובות ביותר לחיי האמונה, גם הודייה מקורה ברצון ולא ברגשות. רגשותנו אינם קובעים את הודייתנו. הורים מלמדים את ילדיהם לומר "תודה". בבריטניה, הילדים לומדים לומר "תודה" עוד בטרם קיבלו דבר מה. זה פשוט עניין של התנהלות ראויה. המשך…