9 במרץ | לבחור בחסד

אבריי, חלקי גופי, הינם כלי צדקה כנועים לאלוהים לשרותו ולכבודו

וְאַל תִּתְּנוּ אֶת אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים. (רומים ו, 13)

וְעַתָּה הִנְנִי מְעוֹרֵר אֶתְכֶם אַחַי בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר תַּגִּישׁוּ אֶת־גְּוִיּוֹתֵיכֶם קָרְבָּן חַי וְקָדוֹשׁ וְנִרְצֶה לֵאלֹהִים וְהָיְתָה זֹּאת עֲבוֹדַתְכֶם הַשִׂכְלִית. (רומים יב, 1)

זה עניין של החלטה רצונית, ולאחר מכן, כניעה, זה הסדר הנכון של הדברים. אם לא נהיה החלטיים עם הרצון שלנו, אז סביר להניח שנכנע לדברים הלא נכונים. אנו חייבים להפסיק לתת את הגוף ואת איברנו לחטא. כך עשינו משך תקופה ארוכה, לפני שהאמנו. אולם הגיע הזמן שנפסיק עם זה, שנאמר זהו זה! מרגע שהכנענו את הרצון שלנו לאלוהים, אנחנו לא חייבים עוד להכניע את אברינו לשטן. המשך…

אני קדוש/ה.

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

מה ההבדל בין ציות לאלוהים תחת התורה לציות תחת החסד? ציות הוא התכלית של שניהם (תורה וחסד), כל אחד בדרכו. ניקח לדוגמה מצווה פשוטה שניתנה בתורת משה וגם בברית החדשה באחת האיגרות. ניסוח המצווה זהה והיא תקפה בין אם אנו תחת התורה או תחת החסד.

אלוהים דיבר לבני ישראל באמצעות משה באומרו:

כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. (ויקרא יא, 45)

המשך…

28 ביוני | צדקה במתנה

אני נעשיתי צדיק באמונה

לָכֵן אַחֲרֵי נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה שָׁלוֹם לָנוּ עִם הָאֱלֹהִים בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. (רומים ה, 1)

המשך…

25 ביוני | צדיק/ה

אני נעשיתי צדיק באמונה

לָכֵן אַחֲרֵי נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה שָׁלוֹם לָנוּ עִם הָאֱלֹהִים בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. (רומים ה, 1)

אנו הוצדקנו דרך אמונה בדם של ישוע.

המשך…

ישוע סבל את העוני שלנו כדי שאנו נחלוק בשפע שלו

כִּי יֹדְעִים אַתֶּם אֶת חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה רָשׁ בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ עַל־יְדֵי רִישׁוֹ. (שנייה לקורינתים ח, 9)

מצד אחד, אין שום דרך להרוויח חסד מאלוהים על-ידי המעשים שלנו ומצד שני, אלוהים חיבר את ההבטחות שלו בתנ"ך ובברית החדשה לתנאים שעלינו לעמוד בהם אם ברצוננו לרשת את ההבטחות. את השפע של אלוהים לא נוכל להרוויח על-ידי מעשים מפני שהוא מציע לנו את השפע בחסד. למרות זאת, נדרשים מאיתנו מספר תנאים לקבלת השפע, דרך אמונה. אם לא נמלא את התנאים, אין ביכולתנו לבסס את אמונתנו על הדבר של אלוהים – מכיוון שהדבר של אלוהים מציב לנו תנאים. אמונה בהבטחה מסוימת שאינה מתייחסת לתנאים שהציב אלוהים היא השערה בלבד.

המשך…

ישוע סבל את העוני שלנו כדי שאנו נחלוק בשפע שלו

כִּי יֹדְעִים אַתֶּם אֶת חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה רָשׁ בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ עַל־יְדֵי רִישׁוֹ. (שניה לקורינתים ח, 9)

ישנם 3 עקרונות בסיסיים בחסד של אלוהים. הראשון אומר שלא ניתן להרוויח את החסד. לכן אם הרווחת את זה, זה לא חסד.

המשך…

15 בדצמבר | להודות לאלוהים

נָבֹאָה נָּא בְתוֹדָה

לָכֵן אֲנַחְנוּ הַמְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִמּוֹט נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה וְנַעֲבֹד בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ בִּצְנִיעוּת וּבְיִרְאָה, כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. (אל העברים יב, 28)

הכתובים מצווים עלינו להודות; אם לא נודה, לא נציית. (ר' הראשונה לתסלוניקים ה, 18) בדומה לעוד גישות חשובות ביותר לחיי האמונה, גם הודייה מקורה ברצון ולא ברגשות. רגשותנו אינם קובעים את הודייתנו. הורים מלמדים את ילדיהם לומר "תודה". בבריטניה, הילדים לומדים לומר "תודה" עוד בטרם קיבלו דבר מה. זה פשוט עניין של התנהלות ראויה. המשך…

14 בדצמבר | הודיה הכרחית

נָבֹאָה נָּא בְתוֹדָה

לָכֵן אֲנַחְנוּ הַמְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִמּוֹט נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה וְנַעֲבֹד בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ בִּצְנִיעוּת וּבְיִרְאָה, כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. (אל העברים יב, 28)

הבה נביט על מצב העולם באחרית הימים האלה. אנו כבר יודעים שהארץ עתידה לרעוש. (ר' אל העברים יב, 26-27.) אנחנו עדים גם לקריסה ערכית וגם להשחתת האופי האנושי ורמת המוסר של האנושות כולה. שאול אמר: המשך…

12 בדצמבר | תגובה הולמת

נָבֹאָה נָּא בְתוֹדָה

לָכֵן אֲנַחְנוּ הַמְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִמּוֹט נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה וְנַעֲבֹד בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ בִּצְנִיעוּת וּבְיִרְאָה, כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. (אל העברים יב, 28)

אם אנו רוצים להודות לאלוהים ככתוב בפסוק שצוטטנו (שהוא סוג של אזהרה חמורה) יהיה עלינו ללמוד קודם את הרקע לכתיבתו. המחבר מזכיר קודם לכן מקרה מסוים שבו אלוהים דיבר אל בני ישראל דרך משה: המשך…

11 בדצמבר | לעצור להגיד "תודה"

נָבֹאָה נָּא בְתוֹדָה

לָכֵן אֲנַחְנוּ הַמְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִמּוֹט נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה וְנַעֲבֹד בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ בִּצְנִיעוּת וּבְיִרְאָה, כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. (אל העברים יב, 28)

ישנם אנשים שמודים לאלוהים בכנות, עם זאת הם אינם לוקחים את הזמן לומר זאת לאלוהים. כיצד היינו מרגישים לו ילדינו לעולם לא היו מודים לנו על דברים שאנו עושים למענם? מה אם הם היו מקבלים כמובן מאליו את כל מה שעשינו עבורם כאילו הכל ניתן להם בזכות? המשך…