הקשר ההיסטורי בין הדת ודבר אלוהים – חלק ה

לדרוש את אלוהים בבית מדרש או בתפילה? ישנו פער גדול בין האופן בו בני ישראל היו דורשים את הרצון של אלוהים בתנ"ך לבין האופן בו דרשו חז"ל לגלות את הרצון של אלוהים או של הכתוב אותו הם חקרו. חז"ל ערכו דיונים בינם לבין עצמם, וההכרעה לבסוף באותו עניין הייתה נעשית על-ידם. זוהי דרך מאוד אינטלקטואלית […]

יחסה של הדת לאירועים היסטוריים משמעותיים  שיבת ציון היהודים שבחרו לשוב מבבל בשיבת ציון (לאחר גלות 70 השנה בבבל), היו לרוב מעט ומשכבות האוכלוסייה החלשות יותר בעם. רוב היהודים בחרו שלא לעזוב את חיי הנוחות שלהם בבבל והקהילה היהודית בבבל גדלה ושגשגה ואף פיתחה מוסדות דתיים כמו בתי כנסת ובתי מדרש. בתקופה מאוחרת יותר התפתח […]


לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת עַמּוֹ

כִּי לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. (שמואל א יב:22)

אני מאמין שאלוהים דורש תגובה ממאמינים, למה שהוא עושה בישראל ובמזרח התיכון. איננו יכולים להישאר נטרליים, אפטיים או אדישים. אלוהים דורש תגובה. בספר ירמיהו, הנביא אומר לנו מה אלוהים דורש מאיתנו:

המשך…

גופי הוא היכל של רוח הקודש, מטוהר ופדוי באמצעות הדם של ישוע

אוֹ הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי גוּפְכֶם הוּא הֵיכַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלֹא שֶׁלָּכֶם אַתֶּם. (ראשונה לקורינתים ו, 19)

הגורל שלנו נקבע, לטוב ולרע, על-פי הקול שאנו בוחרים לשמוע לו. שמיעה בקול אלוהים וציות לדברו נושאת עמה ברכות. הבחירה להתעלם מקולו של אלוהים נושאת עמה קללות רבות. אי אפשר לציית לאלוהים מבלי לשמוע את קולו, מפני שקולו מודיע לנו על דרישותיו מאיתנו. המשך…

לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת־עַמּוֹ

כִּי לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת־עַמּוֹ, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל; כִּי הוֹאִיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. (שמואל א יב:22)

בתהילים קמז, 2-3, כתוב:

בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃ הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב; וּמְחַבֵּשׁ, לְעַצְּבוֹתָם.

אלו הן מילים יפות, אך מה שהכי יפה בהן זה שהן מתגשמות בדור הזה ממש, עוד בחיינו. המשך…

לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת־עַמּוֹ

כִּי לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת־עַמּוֹ, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל; כִּי הוֹאִיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. (שמואל א יב:22)

חייתי בירושלים כאשר מדינת ישראל נולדה. אני זוכר כשצפיתי בדגל ישראל מתנוסס במרכז ירושלים. אמרתי לעצמי, אני בהכרח נמצא בעיצומו של אירוע יוצא מן הכלל!

שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה גּוֹיִם, וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק; וְאִמְרוּ, מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ. (ירמיהו לא:11)

לפני 2500 שנה אלוהים קבע שההצהרה המסוימת הזו תוכרז בכל הגויים. זה מתממש לנגד עיניכם ואוזניכם היום. עכשיו אנחנו יכולים לומר,

מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ. המשך…

‎זכריה מכנה את צורר המשיח "רועה אליל". בברית החדשה קוראים לו: "איש החטאה", ‎"בן האבדון", "צר המשיח", וגם "החיה". ‎קשה לחזות את התפקיד המדויק שיגלם צורר המשיח בשלב זה של הדרמה שלנו. ‎הוא יהיה אדם בעל אינטיליגנציה וכריזמה יוצאות מן הכלל, והוא יגיע לעמדת שליטה ‎בפוליטיקה העולמית בנסיבות מוזרות ודרמתיות. ‎לצורר המשיח הזה תהיה יכולת מניפולטיבית מסתורית להשפיע על אנשים ואומות. ‎הוא ינהל משא ומתן כלשהוא עם ישראל כפי שכתוב בספר דניאל, שיאפשר להם לבנות ‎מקדש בינלאומי בירושלים. מהלך זה יגרום למיליוני יהודים בעולם להעריץ אותו. ‎בעצם בגלל הבניה המחודשת של בית-המקדש רבים יראו בו את המשיח ‎למרות שאין לזה כל בסיס בכתובים. ‎

המשך…

ממלכת כהנים – חלק 1

שלום לכולם, תודה שהצטרפתם אלינו לשידור נוסף של "מבט לכתובים" תכנית הרדיו של דרק פרינס. היום אנחנו רוצים לחלוק אתכם עקרונות בסיסיים מהכתובים שיבהירו לנו את הסמכות והעוצמה שאלוהים העניק לנו כמאמינים. נתחיל בדוגמא של ירמיהו על מנת להבין את האזרחות הכפולה שכל מאמין בברית החדשה מחזיק. אזרחות בארץ ובאזרחות בשמים. המשך…