4 סוגי אהבה

מראי מקום לפודקאסט

נִבְעָרִים מִדַּעַת וּבֹגְדִים אַכְזָרִים נֹטְרֵי שִׂנְאָה וְלֹא רַחֲמָנִים. (רומים א, 31)

וְזֹאת תֵּדַע כִּי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבֹאוּ עִתִּים קָשׁוֹת כִּי יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים אֹהֲבֵי עַצְמָם וְאֹהֲבֵי בֶצַע וּמִתְהַלֲלִים וְגֵאִים וּמְגַדְּפִים וּמַמְרִים בַּאֲבוֹתָם וּכְפוּיֵי טוֹבָה וְלֹא חֲסִידִים חַסְרֵי אַהֲבָה וּבוֹגְדִים וּמַלְשִׁינִים וְזוֹלְלִים וְאַכְזָרִים וְשׂנְאֵי טוֹב. (2 לטימותיאוס ג, 1-3)

לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהוָֹה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן. (דברים ל״ג, 12)

המשך…

שלום לכולם, תודה שהצטרפתם אלינו לשידור נוסף של "מבט לכתובים" תכנית הרדיו של דרק פרינס. אלוהים העניק לנו סמכות ועוצמה כמאמינים שבאמצעות תפילה יכולים לבוא לידי ביטוי. אנחנו לא תמיד מודעים לסמכות שאלוהים העניק לנו ולמקום שאלוהים נתן לנו במלכות השמים. אם רק נאפשר לדבר של אלוהים באמצעות רוח הקודש לעזור לנו לתפוס את המימדים של מה שנעשה נגיש עבורנו באמצעות המוות של ישוע הצלב ותקומתו מן המתים זה ישנה באופן דרמטי את חיי התפילה שלנו.   המשך…

26 באוקטובר | הלב והפה

נחזיקה בהודאת אמונתנו

וְעַתָּה בִּהְיוֹת־לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲלֶה מְאֹד אֲשֶׁר עָבַר אֶת־הַשָּׁמָיִם יֵשׁוּעַ בֶּן־הָאֱלֹהִים נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת אֱמוּנָתֵנוּ. (אל העברים ד, 14)

בפרק העשירי של האיגרת אל הרומים, שאול הסביר בבירור את הדרישות לקבלת ישועה. זה מתחיל כך:

אֲבָל מַה־תֹּאמַר קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר בְּפִיךָ וּבִלְבָבֶךָ הוּא דְּבַר הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבַשְׂרִים, כִּי אִם־בְּפִיךָ תוֹדֶה שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וְתַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁהָאֱלֹהִים הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים תִּוָּשֵׁעַ. (רומים י, 8-9)

המשך…

נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַתנו בַּל נִמּוֹט

נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת הַתִּקְוָה בַּל־נִמּוֹט כִּי־נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ. (אל העברים י, 23)

בהקשר לעיקרון של להחזיק בהודאה נכונה – בל נימוט, אני רוצה שנביט על אברהם כדוגמה, כפי ששאול תיאר אותו בברית החדשה. אברהם הוא הדוגמה הטובה ביותר לאיש שהחזיק באמונה.

וְלֹא רָפְתָה אֱמוּנָתוֹ בְּהִתְבּוֹנֲנוֹ אֶל־בְּשָׂרוֹ אֲשֶׁר הָיָה כַמֵּת בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן־מְאַת שָׁנָה וְאֶל־רֶחֶם שָׂרָה אֲשֶׁר בָּלָה. (רומים ד, 19)

אמונה אמתית מודה בעובדות. גישה המסרבת להביט על העובדות אינה מבטא אמונה אמתית. אברהם לא ניסה להשלות את עצמו; הוא לא דמיין משהו אחר ממה שבאמת היה. המשך…

21 בנובמבר | תחום בלתי משתנה

נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַתנו בַּל־נִמּוֹט

נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת הַתִּקְוָה בַּל־נִמּוֹט כִּי־נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ. (אל העברים י, 23)

קיים חוסר תיאום בין אמונה למראית עין. האדם הטבעי הולך לפי מראית עיניו, סומך על חושיו ומאמין למה שאומרים לו. לעומת זאת, בחיי האמונה, בחיים הרוחניים, אל לנו לבטוח בחושים הטבעיים שלנו.

כִּי בֶאֱמוּנָה נִתְהַלֵּךְ וְלֹא בִּרְאוּת עֵינָיִם. (2 לקורינתים ה, 7)

המשך…

נחזיקה בהודאת אמונתנו

וְעַתָּה בִּהְיוֹת־לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲלֶה מְאֹד אֲשֶׁר עָבַר אֶת־הַשָּׁמָיִם יֵשׁוּעַ בֶּן־הָאֱלֹהִים נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת אֱמוּנָתֵנוּ. (אל העברים ד, 14)

ישוע הוא הכהן הגדול של הודאתנו. (ר' אל העברים ג, 1.) הודאתנו מגייסת את ישוע ככהן הגדול שלנו. עם זאת, לצערי, גם ההפך הוא נכון. אם לא נמסור הודאה, אין לנו כהן גדול. זה לא שישוע חדל מתפקיד הכהן הגדול, אלא שאנחנו לא הענקנו לו כל הזדמנות לשרת ככהן הגדול שלנו.

המשך…

16 בנובמבר | 7 פעמים

נִקְרְבָה נָּא לקֹּדֶשׁ

וְעַתָּה אֶחָי בִּהְיוֹת לָנוּ בִּטְחוֹן דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ… נִקְרְבָה נָּא בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבֶאֱמוּנָה תְמִימָה מְטֹהָרִים בְּהַזָּיַת לְבָבֵנוּ מֵרוּחַ רָעָה וּרְחוּצֵי הַבָּשָׂר בְּמַיִם טְהוֹרִים. (אל העברים י, 19, 22)

כתבי התנ"ך מספקים הקדמה למחיר שישוע שילם על מנת להעלות את הקורבן הסופי עבור חטאינו. ההקדמה הזו נמצאת בציווי של יום הכיפורים, המפורט בספר ויקרא טז. פעם אחת בשנה הכהן הגדול היה נכנס לקודש הקודשים – המקום הקדוש ביותר במשכן ולאחר מכן במקדש. הוא לקח איתו שני דברים:

המשך…

24 באוקטובר | ההודאה העדות והניצחון

נחזיקה בהודאת אמונתנו

וְעַתָּה בִּהְיוֹת־לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲלֶה מְאֹד אֲשֶׁר עָבַר אֶת־הַשָּׁמָיִם יֵשׁוּעַ בֶּן־הָאֱלֹהִים נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת אֱמוּנָתֵנוּ. (אל העברים ד, 14)

מילה נרדפת להודאה זו עדות.

וְהֵם נִצְּחֻהוּ בְדַם־הַשֶׂה וּבִדְבַר עֵדוּתָם וְלֹא־אָהֲבוּ אֶת־נַפְשָׁם עַד לַמָּוֶת. (חזון יוחנן יב, 11)

כאשר אנו מעידים באופן אישי על מה שדבר אלוהים אומר שדם ישוע עושה עבורנו – אנו מכריזים את הניצחון שלנו על השטן. עדות הינה דבר פשוט מאוד – זה עניין של לומר את המילים התואמות את הכתוב בתנ"ך ובברית החדשה. העדות מצילה אותנו; היא הגנתנו. אינני יכול להדגיש יתר על המידה את חשיבותה של העדות שלנו.

המשך…

22 באוקטובר | כהן הודאתנו

נחזיקה בהודאת אמונתנו

וְעַתָּה בִּהְיוֹת לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲלֶה מְאֹד אֲשֶׁר עָבַר אֶת הַשָּׁמָיִם יֵשׁוּעַ בֶּן הָאֱלֹהִים נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת אֱמוּנָתֵנוּ. (אל העברים ד, 14)

מעמדו של ישוע ככהן הגדול שלנו יהיה יחסי לאופן הודאתנו (הכרזת האמונה שבפינו). להלן שלושה פסוקים מהאיגרת אל העברים:

לָכֵן אַחַי הַקְּדוֹשִׁים חֲבֵרִים בַּקְּרִיאָה שֶׁל מַעְלָה הַבִּיטוּ אֶל הַשָּׁלִיחַ וְכֹהֵן הוֹדָאָתֵנוּ הַגָּדוֹל אֶל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. (אל העברים ג, 1)

המשך…

27 באוקטובר | אומץ

נחזיקה בהודאת אמונתנו

וְעַתָּה בִּהְיוֹת־לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲלֶה מְאֹד אֲשֶׁר עָבַר אֶת־הַשָּׁמָיִם יֵשׁוּעַ בֶּן־הָאֱלֹהִים נַחֲזִיקָה בְּהוֹדָאַת אֱמוּנָתֵנוּ. (אל העברים ד, 14)

לאורך הכתובים ניכר כי דברי פינו חורצים את גורלנו.

מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן; וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ. (משלי יח, 21)

הלשון תפיק מוות בחיינו – אם נמסור הודאה גרועה – או חיים – אם נמסור הודאה נכונה. בסופו של דבר, אנו נאכל מהפרות של דברי פינו.

וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־מִלָּה בְטֵלָה אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בְּנֵי הָאָדָם יִתְּנוּ עָלֶיהָ חֶשְׁבּוֹן בְּיוֹם הַדִּין כִּי מִדְּבָרֶיךָ תִּצָּדֵק וּמִדְּבָרֶיךָ תְּחֻיָּב. (מתי יב, 36-37)

המשך…