7 במרץ | כניעה לאל

אבריי, חלקי גופי, הינם כלי צדקה כנועים לאלוהים לשרותו ולכבודו

וְאַל תִּתְּנוּ אֶת אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים. (רומים ו, 13)

אִם כֵּן אֵפוֹא אַל־תִּשְׁלַט הַחַטָּאת בְּגוּפְכֶם אֲשֶׁר יָמוּת לְהַטּוֹת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי תַאֲוֹתָיו. וְאַל־תִּתְּנוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי־עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים. (רומים ו, 12-13)

לדרור נקראנו. החטא לא צריך לשלוט בידינו, רגלינו או לשונותינו. ההיפך הוא הנכון על פי דברי שאול. עלינו להכניע את עצמנו לאלוהים ואת איברנו ככלי צדקה לאלוהים. זוהי בעצם כניעה כפולה. המשך…

תפקוד נוסף של מלח בהקשר למזון הינו עיכוב תהליך הריקבון. בימים שקדמו לקירור המלאכותי, יורדי ים שלקחו איתם בשר למסעות הפלגה ארוכים השתמשו במלח כחומר משמר. תהליך הריקבון החל עוד קודם שהומלח הבשר. המלח לא סילק את הריקבון אלא השהה את התהליך למשך תקופת המסע. כך יכלו המלחים להמשיך ולאכול מהבשר זמן רב לאחר שאלמלא המלח בבשר הוא היה נעשה לבלתי אכיל.

נוכחותנו על הארץ כתלמידי המשיח פועלת כמו המלח בבשר. תהליך הריקבון (חטא) כבר החל. ניתן להבחין בכך בכל תחום מתחומי הפעילות האנושית – מוסר, דת, חברה ופוליטיקה. לא נוכל לסלק את הריקבון שכבר קיים, אלא יש ביכולתנו לעכב את התהליך עד שמטרות החסד והרחמים של אלוהים יושלמו. מרגע שהשפעתנו לא תורגש עוד, יגיע הריקבון לשיאו והתוצאה תהיה כליון חרוץ.

המשך…

אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ… (מתי ה, 13)

ישוע פונה בדבריו אלינו – תלמידיו. הוא משווה את תפקידנו בארץ לזה של מלח. להלן 2 שימושים מוכרים במלח בהקשר למזון:

מלח נותן טעם

מזון שאינו מעורר תיאבון שלעצמו נעשה טעים ורצוי כשמתבלים אותו במלח. איוב מנסח את העיקרון הזה כשאלה רטורית:

הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח? (איוב ו, 6)

המלח עושה את כל ההבדל באוכל. המלח מאפשר לנו ליהנות מאוכל שבלעדיו לא היינו אוכלים. תפקידנו כמאמינים הוא לתת לארץ טעם. הנהנה מהטעם הוא אלוהים. הנוכחות שלנו על הארץ הופכת את הארץ לרצויה לו. הנוכחות שלנו מפקידה את הארץ לרחמיו. בלעדינו לא יימצא דבר שיהפוך את הארץ רצויה לאלוהים. אולם מפני שאנחנו כאן, אלוהים ממשיך לנהוג בארץ בחסד וברחמים, במקום בחרון אף ובמשפט. הנוכחות שלנו עושה את כל ההבדל.

המשך…

אני איבר בגוף המשיח.  וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ. (ראשונה לקורינתים י״ב, 27) הָעֵדָה… אֲשֶׁר הִיא גּוּפוֹ… (אפסים א, 22-23) שאול מתאר בפסוקים האלה את מקומם של אנשי האלוהים עלי אדמות. שאול השתמש בדוגמאות מגוף האדם כדי להמחיש את העובדה שכמאמינים במשיח כולנו תלויים זה בזה; אנו זקוקים אחד לשני. התיאור השלם והמוסמך ביותר […]

אלוהים כבר הביס את השטן לפני 2000 שנה, כאשר ישוע המשיח נצלב. הצליבה של ישוע שללה מהשטן את כלי הנשק העיקרי בו הוא משתמש נגדנו: אשמה. אולם כעת על מנת שנוכל להינות מהניצחון של ישוע על השטן אנו זקוקים לכלי נשק רוחניים שרק אלוהים יכול לספק לנו. כלי נשק שבעזרתם אנו יכולים להשליט את הניצחון של המשיח על השטן בחיינו.

מי הייתה אסתר? אסתר הייתה נערה יפת תואר. יתומה שאומצה על-ידי דודה מרדכי, שהחזיק בתפקיד בחצר המלכות. בשלב מסוים אסתר הפכה להיות המלכה, אבל היא לא סיפרה מיד לכולם שהיא יהודיה. שונא יהודים אחד בשם המן זמם תחבולה, שביום אחד יהרגו את כל היהודים בממלכת פרס. ככל הנראה, באותו הזמן, כל היהודים בעולם, חיו בתוך […]

איש ואשתו, החיים יחד בהרמוניה אמיתית, זו אחת הברכות המתוקות ביותר שאלוהים העניק תחת השמים. ועם זאת, זה יותר מכך. זהו מבוא לתחום של סמכות רוחנית שבאופן יחסי מעטים בלבד זכו אי פעם להשיגהּ. בחנו כבר את המטרה לשמה ברא אלוהים אישה לאדם. כעת נקדים ונתבונן במטרה המקורית של אלוהים ביצירת המין האנושי: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים […]