22 בפברואר | שדה קרב רוחני

אין לשטן מקום בחיי, אין לו שליטה עלי, והטענות שלו נגדי אינן תקפות. הכל כוסה בדם ישוע!

מִי יַעֲנֶה בִּבְחִירֵי אֱלֹהִים הֵן אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק׃ וּמִי־הוּא יַאֲשִׁימֵם הֵן הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר מֵת וַאֲשֶׁר נֵעוֹר מֵעִם הַמֵּתִים הוּא מִימִין הָאֱלֹהִים וְהוּא יַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ. (רומים ח, 34-33)

הֵן הִתְהַלַּכְנוּ בַבָּשָׂר וְלֹא נִלְחַמְנוּ כַּבָּשָׂר, כִּי כְלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ לֹא שֶׁל הַבָּשָׂר הֵם כִּי אִם חֲזָקִים בֵּאלֹהִים לַהֲרֹס מִבְצָרִים. בַּאֲשֶׁר הֹרְסִים אֲנַחְנוּ תַּחְבֻּלוֹת וְכָל מָרוֹם מִתְנַשֵּׂא נֶגֶד דַּעַת הָאֱלֹהִים וְשׁוֹבִים כָּל מְזִמָּה לְמִשְׁמַעַת הַמָּשִׁיחַ. (השנייה לקורינתים י, 5-3)

מלחמתנו נגד השטן מתרחשת במרומים. לפיכך, כלי מלחמתנו רוחניים, בהתאם לזירת הלחימה. המשך…

אני איבר בגוף המשיח.  וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ. (ראשונה לקורינתים י״ב, 27) הָעֵדָה… אֲשֶׁר הִיא גּוּפוֹ… (אפסים א, 22-23) שאול מתאר בפסוקים האלה את מקומם של אנשי האלוהים עלי אדמות. שאול השתמש בדוגמאות מגוף האדם כדי להמחיש את העובדה שכמאמינים במשיח כולנו תלויים זה בזה; אנו זקוקים אחד לשני. התיאור השלם והמוסמך ביותר […]

22 במאי | מרפא לדחייה

ישוע סבל את הדחייה שלנו כדי שאלוהים יקבל אותנו

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ׃ לִתְהִלַּת כְּבוֹד חַסְדּוֹ אֲשֶׁר־חָנַן אֹתָנוּ בִּידִידוֹ. (אפסיים א, 5-6)

אני מאמין שהתוצאה העיקרית של הדחייה, היא חוסר היכולת לקבל או להעניק אהבה. אף אחד מאיתנו לא יכול להעניק אהבה, אלא אם כן קיבלנו אהבה קודם. יוחנן השליח הדגיש את הנקודה הזו בברית החדשה כאשר הוא כתב את הדברים הבאים:

אֲנַחְנוּ אֹהֲבִים אֹתוֹ כִּי הוּא קִדֵּם לְאַהֲבָה אֹתָנוּ. (1 ליוחנן ד, 19)

אני לא מאמין שמישהו יכול לאהוב מבלי שהיה אהוב קודם. לפיכך, אדם שמעולם לא חווה אהבה, אינו יכול להעניק אהבה. המשך…

לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת־עַמּוֹ

כִּי לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת־עַמּוֹ, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל; כִּי הוֹאִיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. (שמואל א יב:22)

חייתי בירושלים כאשר מדינת ישראל נולדה. אני זוכר כשצפיתי בדגל ישראל מתנוסס במרכז ירושלים. אמרתי לעצמי, אני בהכרח נמצא בעיצומו של אירוע יוצא מן הכלל!

שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה גּוֹיִם, וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק; וְאִמְרוּ, מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ. (ירמיהו לא:11)

לפני 2500 שנה אלוהים קבע שההצהרה המסוימת הזו תוכרז בכל הגויים. זה מתממש לנגד עיניכם ואוזניכם היום. עכשיו אנחנו יכולים לומר,

מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ. המשך…

נָרוּצָה בְסַבְלָנוּת

לָכֵן גַּם־אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר־עֲנַן עֵדִים רַב כָּזֶה מְסֹבֵב אֹתָנוּ נַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ כָּל־טֹרַח וְהַחֵטְא הַמַּקִּיף עָלֵינוּ וְנָרוּצָה בְסַבְלָנוּת אֶת־הַמְּרוּצָה הָעֲרוּכָה לְפָנֵינוּ. (אל העברים יב, 1)

עלינו להבין את הכתוב באיגרת אל העברים יב, 1 "נַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ כָּל־טֹרַח" במובן של המרוץ הזה. הרץ במרוץ מרוקן את כיסיו ולובש את הבגד הקליל והגמיש ביותר שהוא יכול למצוא. הוא אינו נושא גרם אחד של משקל עודף. ישנם דברים שאינם נכנסים תחת הקטגוריה של "חטאים" ועם זאת הם מכבידים עלינו. הם מתישים אותנו או מפתים אותנו לבזבז עליהם זמן ותשומת לב מיותרים.

זכרו כי לא מדובר בספרינט קצר – זהו מרוץ ארוך ומחושב. הדרישה העיקרית לעמידה במרוץ הינה כוח סבל. אנשים רבים מתחילים את חיי האמונה בספרינט. לאחר זמן מה, הם עומדים ליד המסלול ומתנשפים; הם סיימו, למרות שהם בקושי החלו. דברי קהלת החכימו לומר:

שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת־הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה…(קהלת ט, 11)

הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה נִלְחָמְתִּי אֶת־הַמְּרוּצָה הִשְׁלַמְתִּי אֶת־הָאֱמוּנָה נָצָרְתִּי, וּמֵעַתָּה שָׁמוּר לִי כֶּתֶר הַצְּדָקָה אֲשֶׁר בַּיּוֹם הַהוּא יִתֵּן לִי הָאָדוֹן הַשֹּׁפֵט הַצַּדִּיק וְלֹא־לִי לְבַדִּי כִּי־לְכָל־אֹהֲבֵי הוֹפָעָתוֹ. (2 לטימותיאוס ד, 7-8)

שאול ידע שהוא ניצח במרוץ. הוא סיים את המסלול וידע שהפרס מחכה לו. זאת עדות מפוארת. היא יכולה להיות גם העדות שלי ושלך, אם רק נמלא את התנאים.

מהירות ועוצמה אינם נחשבים, אלא רק כוח הסבל נחשב.

תודה לך אדוני שאתה עוזר לי לרוץ. אני מכריז שאני "משליך מעלי כל טורח" בתכנון לסיים מרוץ ארוך ומחושב. ארוץ את המרוץ ולא אשבר. אמן.

היום, בשלב הרביעי, נראה איך אלוהים יתערב באופן אישי לטובת ישראל בעתיד לבוא. ‎

ויצא יהוה ונלחם בגויים ההם כיום הלחמו ביום קרב…

כך הנביא זכריה מתאר את מה ‎שלאדם המודרני והמתוחכם קשה לעלות על הדעת. ‎מתי שלא תישאר למדינת ישראל כל תקווה להישרדות, אלוהים בעצמו יתערב במצב. ‎אלוהים גם יביא משפט על כל האומות שיתקיפו את ירושלים, והוא גם יגלה רחמים לישראל. ‎ההתערבות של אלוהים לא תהיה "צבאית" במובן הרגיל, אלא זאת תהיה מגפה על טיבעית ‎שתפגע גם במוחם וגם בגופם של הצבאות התוקפים. ‎

המשך…