הקשר ההיסטורי בין הדת ודבר אלוהים – חלק ו׳

דילמות מוסריות/דתיות לאור התורה כפי שציינו קודם המשנה והגמרא בנויים מדיונים. דיונים על דילמות יומיומיות ודיונים על דיונים שנועדו לפרשם. דילמות כאלה התעוררו גם בימי התנ"ך, אולם דרך ההתמודדות עם דילמות על פי הסטנדרט של התנ"ך היא שונה לגמרי. מרד קורח ועדתו דוגמא נפלאה לכך מופיעה בספר במדבר, הספר הרביעי בחומש. קורח ועדתו מרדו במשה […]

הושלמתי במשיח

בוֹ אַתֶּם נִמְלָאִים אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ כָּל־שְׂרָרָה וְשָׁלְטָן. (קולוסים ב, 9-10)

כִּי הוּא בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לָנֶצַח אֶת־הַמְקֻדָּשִׁים. (אל העברים י, 14)

בפסוק האחרון אנו מוצאים שני זמנים, שניהם משמעותיים: "כִּי הוּא בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לָנֶצַח…" אפשר לומר שהקורבן הוא מושלם באופן מושלם. בדיוק לפני האמירה הזו, המחבר כתב שהכהנים עמדו והקריבו פעם אחר פעם את אותם הקורבנות, מבלי שהייתה להם את היכולת להשמיט את החטא מהעם. לאחר מכן, כתב המחבר אודות ישוע כך:

המשך…

להיות משוחרר מהתורה

שחרור מהתורה

גלטים ב' 19-20

כִּי מַתִּי אֲנִי לַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה לְמַעַן אֶחְיֶה לֵאלֹהִים׃עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶחְיֶה עוֹד כִּי אִם הַמָּשִׁיחַ הוּא חַי בְּקִרְבִּי וַאֲשֶׁר אֲנִי חַי עַתָּה בַּבָּשָׂר חַי אֲנִי בֶּאֱמוּנַת בֶּן אֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲהָבַנִי וַיִּתֵּן אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדִי.

היחס שצריך להיות לנו לתורה הוא אחד הנושאים המוזנחים ביותר בלימוד של הברית החדשה.

מאמינים במשיח מרבים לשוחח על החיים ״תחת החסד״ בעודם חיים במעין אזור דמדומים שבין החסד והתורה מבלי ליהנות מהיתרונות של אף אחד מהם. לעתים מאמינים במשיח דוחים את תורת משה בעודם מאמצים לעצמם חוקים ומסורות שונים.

המשך…

אני קדוש/ה.

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

מה ההבדל בין ציות לאלוהים תחת התורה לציות תחת החסד? ציות הוא התכלית של שניהם (תורה וחסד), כל אחד בדרכו. ניקח לדוגמה מצווה פשוטה שניתנה בתורת משה וגם בברית החדשה באחת האיגרות. ניסוח המצווה זהה והיא תקפה בין אם אנו תחת התורה או תחת החסד.

אלוהים דיבר לבני ישראל באמצעות משה באומרו:

כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. (ויקרא יא, 45)

המשך…

מעבר מקללה לברכה

מראי מקום לפודקאסט

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא בִּרְכַּת אַבְרָהָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל הַגּוֹיִם לְמַעַן אֲשֶׁר נִקַּח אֶת הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה. (גלטים ג, 13-14)

כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ. (ישעיהו נ״ג, 6)

המשך…

2. כיצד ברכות וקללות עובדות?

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא בִּרְכַּת אַבְרָהָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל הַגּוֹיִם לְמַעַן אֲשֶׁר נִקַּח אֶת־הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה. (גלטים ג, 13-14)

דברים פרק כח

וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.

וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה  בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ יִתֵּן יְהוָה אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ יְצַו יְהוָה אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ

המשך…

משמעות הפסח

בסעודת פסח הראשונה, כפי שמוזכר בספר שמות פרק י״ב, אלוהים, דרך קורבן השה של פסח, דאג להגנה לכל בני ישראל. אך בני ישראל נתבקשו לעשות דבר מסוים עם השה ועם דמו: וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף […]

9 בפברואר | התוכנית להכשרת קדושים

באמצעות דמו של ישוע, התקדשתי, נעשיתי קדוש, הופרדתי אלוהים

בַּעֲבוּר זֹאת גַּם יֵשׁוּעַ עֻנָּה מִחוּץ לַשָּׁעַר לְמַעַן קַדֵּשׁ אֶת הָעָם בְּדָמוֹ. (אל העברים י״ג, 12)

התכנית של אלוהים עבורנו היא שנהיה קדושים. קדושה מהווה תכונה ייחודית מבין תכונותיו של אלוהים. לאלוהים תכונות רבות ונפלאות: אהבה, גבורה, חכמה ועוד. אולם כל אלה איכשהו משתקפים בחיים אנושיים במידה מסויימת. כולנו חווים אהבה מאנשים אחרים. אנו יודעים על קיומם של אנשים בעלי גבורה ושלטון. פגשנו אנשים חכמים. מן הסתם, התכונות האלה קיימות אצל בני אדם במידה זעומה ביחס לאלוהים, אולם לפחות יש לנו מושג לגבי המשמעות של כל אחת מהן. מכל מקום, לגבי תכונת הקדושה, אין לנו מושג. רק אלוהים קדוש.

המשך…

4 בינואר | להיפטר מהחטא

אני מעיד בפני השטן באופן אישי על מה שהכתוב אומר שדם ישוע השיג עבורי

וְהֵם נִצְּחֻהוּ בְדַם הַשֶׂה וּבִדְבַר עֵדוּתָם וְלֹא אָהֲבוּ אֶת נַפְשָׁם עַד לַמָּוֶת. (חזון יוחנן י״ב, 11)

במבט חוזר על טקס חג הפסח הראשון במצרים, עולה שאלה בוערת שברצוני להתייחס אליה היום:

כיצד אנו יכולים להעביר את הדם שנשפך, לאחר השלמת הקורבן, אל תוך ביתנו? המשך…

12 בדצמבר | תגובה הולמת

נָבֹאָה נָּא בְתוֹדָה

לָכֵן אֲנַחְנוּ הַמְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִמּוֹט נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה וְנַעֲבֹד בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ בִּצְנִיעוּת וּבְיִרְאָה, כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. (אל העברים יב, 28)

אם אנו רוצים להודות לאלוהים ככתוב בפסוק שצוטטנו (שהוא סוג של אזהרה חמורה) יהיה עלינו ללמוד קודם את הרקע לכתיבתו. המחבר מזכיר קודם לכן מקרה מסוים שבו אלוהים דיבר אל בני ישראל דרך משה: המשך…