15 באוקטובר | חשיבות השקידה

הבה נשקוד

לָכֵן נִשְׁקְדָה נָּא לָבוֹא אֶל הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם. (אל העברים ד, 11)

ציינתי קודם לכן כי אזהרה זו מבוססת על החוויה של בני ישראל בדרכם ממצרים במדבר. מרביתם לא הגיעו לארץ המובטחת – ליעד ולמנוחה שאלוהים הבטיח להם – מפני ההתנהגות הלא ראויה שלהם וגישות לב בלתי הולמות. הם מתו במדבר. כתוב שגוויותיהם נפלו במדבר בגלל חוסר אמונתם ואי-ציות. (ר' במדבר יד, 29, 32.) תוך כדי חוסר השלמות באמונתם ואי-הציות שלהם, הם לא שמעו לקול אדוני. החזות החיצונית שלהם היתה בסדר, אולם היה חסר להם הדבר החיוני ביותר, המציאות הפנימית של אמונה אמיתית – שמיעה בקול אדוני.

המשך…

אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5)

ישנו דפוס קבוע לפתויי השטן נגדנו. קודם כל הוא מפתה אותנו להטיל ספק בדברי אלוהים – שנסלחו כל חטאינו, שאלוהים אוהב אותנו, שאנו התקבלנו למשפחת אלוהים כילדיו, ששוחררנו מקללת התורה, שנכנסנו אל הברכה. מכת המחץ שהשטן מנסה להביא עלינו היא הפיתוי ללכת נגד אלוהים בחוסר ציות. המשך…

גופי הוא היכל רוח הקודש, פדוי, מטוהר ומקודש בדם ישוע

אוֹ הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי גוּפְכֶם הוּא הֵיכַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלֹא שֶׁלָּכֶם אַתֶּם. (הראשונה לקורינתים ו, 19)

להלן מספר עצות לגבי טיפוח גופנו כהיכל רוח הקודש: המשך…

גופי הוא היכל של רוח הקודש, מטוהר ופדוי באמצעות הדם של ישוע

אוֹ הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי גוּפְכֶם הוּא הֵיכַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלֹא שֶׁלָּכֶם אַתֶּם. (ראשונה לקורינתים ו, 19)

הגורל שלנו נקבע, לטוב ולרע, על-פי הקול שאנו בוחרים לשמוע לו. שמיעה בקול אלוהים וציות לדברו נושאת עמה ברכות. הבחירה להתעלם מקולו של אלוהים נושאת עמה קללות רבות. אי אפשר לציית לאלוהים מבלי לשמוע את קולו, מפני שקולו מודיע לנו על דרישותיו מאיתנו. המשך…

אני נעשיתי צדיק באמונה

לָכֵן אַחֲרֵי נִצְדַּקְנוּ בָאֱמוּנָה שָׁלוֹם לָנוּ עִם־הָאֱלֹהִים בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. (רומים ה, 1)

כִּי כַּאֲשֶׁר בִּמְרִי הָאָדָם הָאֶחָד הָיוּ הָרַבִּים לְחַטָּאִים כֵּן בְּמִשְׁמַעַת הָאֶחָד יִהְיוּ הָרַבִּים לְצַדִּיקִים. (רומים ה, 19)

בעקבות פעולה יחידה של חוסר ציות, רבים – כלומר, כל צאצאי אדם הפכו לחוטאים. לעומת זאת, בעקבות פעולת ציות יחידה של ישוע, כל המאמינים בו נעשו צדיקים.

ההשוואה הזו חשובה כיוון שהאנשים שהפכו לחוטאים בעקבות חטאו של אדם, כולל אתה ואני, לא היו חוטאים רק בהגדרה, אלא גם בטבע ובמעשים. המשך…

26 בינואר | להתהלך באור

דם ישוע, בן האלוהים, מטהר אותי תמידית מכל חטא

אֲבָל אִם נִתְהַלֵּךְ בָּאוֹר כַּאֲשֶׁר הוּא בָאוֹר הִנֵּה נִתְחַבַּרְנוּ יָחַד וְדַם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ יְטַהֲרֵנוּ מִכָּל חֵטְא. ראשונה ליוחנן א, 7

מבחן ההתחברות הנו המבחן הראשון שבוחן את הליכתך באור. אם איננו נהנים מהתחברות טובה עם מאמינים אחרים ועם אלוהים, איננו מתהלכים באור, ודמו של ישוע אינו מטהר אותנו.

כיצד אנו מתהלכים באור?

התנאי הראשון הוא ללכת בציות לדבר אלוהים.

נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי. (תהילים קיט, 105)

התנאי השני מסוכם על ידי שאול באפסים ד, 15: המשך…

3 בינואר | הביטחון בציות

אני מעיד בפני השטן באופן אישי על מה שכתוב שדם ישוע השיג עבורי

וְהֵם נִצְּחֻהוּ בְדַם הַשֶׂה וּבִדְבַר עֵדוּתָם וְלֹא אָהֲבוּ אֶת נַפְשָׁם עַד לַמָּוֶת. (חזון יוחנן י״ב, 11)

בטקס הפסח, דם הקורבנות נאסף בכלים. לאחר שהדם נמשח על משקופי הבית, בני ישראל היו בטוחים מפני המלאך המשחית,  בתנאי אחד: צווה עליהם להשאר בתוך בתיהם. המשך…

נַעֲבֹר אֶל הַשְּׁלֵמוּת

עַל כֵּן בַּעֲזֹב כָּעֵת רֵאשִׁית דְּבַר הַמָּשִׁיחַ נַעֲבֹר אֶל הַשְּׁלֵמוּת וְלֹא נָשׁוּב לָשִׁית יְסוֹדֵי הַתְּשׂוּבָה מִמַּעֲשֵׂי מָוֶת וְהָאֱמוּנָה בֵּאלֹהִים. (אל העברים ו, 1)

תפקידו הייחודי של כהן בתורה היה להקריב קורבנות. לפיכך, בהיותו כהן, היה על ישוע להקריב קורבן. מפני שהוא לא היה משבט לוי, הוא לא יכול היה להקריב קורבנות על-פי התורה. לפיכך, הוא הקריב קורבן אחר – תפילותיו.

המשך…