פדות וסליחה

דיברנו על כך שהרע הוא לא משהו אלא משהו. שטן, מלשין, תנין, רוצח ואבי השקר. באמצעות מותו של ישוע על הצלב הוא הביס את השטן. מותו של ישוע על הצלב מאפשר לנו לקבל סליחה וצדקה. הסליחה והצדקה שאנחנו מקבלים מישוע, שוללת את כלי הנשק העיקרי שהשטן משתמש בו נגדנו, אשמה.

המשך…

ישוע כבר הביס את השטן

בשני השידורים האחרונים הנחנו את היסודות להבנה מדוייקת, המבוססת על הכתובים, של הטבע של הרע. הדבר הראשון שאמרנו הוא, שהרע הוא לא משהו הוא מישהו. תאחזו באמת הזו. אל תתנו לאמת הזו לברוח מזכרונכם בשעת הצורך. בכל זמן בו אתם מתמודדים עם רע, מאחורי הרע שאתם רואים או מרגישים או חווים, יש מישהו, יצור רוחני, אישיות, מישהו שכתובים מכנים שטן, מתנגד, מלשין, מקטרג, או מאשים. אחרי זה עברנו על כמה תיאורים של השטן. הוא התנין שאמרתי שזה יותר נכון דרקון, הוא הנחש, הרוצח, השקרן, אבי השקר, הגנב. וישוע לימד אותנו שכאשר הוא בא לחיינו הוא בא לעשות שלושה דברים, לגנוב להרוג ולאבד. חשוב לזכור שהשטן לעולם לא בא כדי לעשות לנו טוב. הוא עלול לנסות להתעות אותנו עם דברים שעלולים להיראות לנו טובים, אבל מאחורי כל זה, יש לו רק מטרה אחת עיקרית: לגנוב, להרוג ולאבד. ואז הזכרנו את הדרכים העיקריות בהן פועל השטן. הוא מתעה, מרמה, הוא מפתה, הוא מונע בעדנו, עוצר אותנו, ומאשים אותנו. המשך…

מרפא האלוהים לדחייה

בחלק הקודם של מסר זה, דיברנו על שלוש דרכים עיקריות בהן אנשים בד"כ מגיבים לדחייה. הדרך הראשונה היא, כניעה- פשוט להרים ידיים, ומתוך הכניעה הזו, מתפתחת סדרה של רגשות וגישות שליליים:

הדחייה מובילה לבדידות, הבדידות לייסורים, הייסורים לרחמים עצמיים, הרחמים העצמיים לדיכאון והדיכאון לייאוש.

כתוצאה מהייאוש, דברים שליליים יוצאים מפינו; משפטים כמו: "בא לי למות", "נמאס לי מהחיים האלו". התבטאויות חמורות יותר כמו, "אני הולך לשים קץ לכל הסבל הזה," לעתים יכולות גם להוביל להתאבדות. המשך…

לימוד מקיף על ההיבטים השונים של ההחלפה שהתרחשה כאשר ישוע מת כקרבן הכפרה שלנו על הצלב.

המשך…

1 במאי | שחרור מקללה

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)

הבא נבחן את הטבע וההיקף של הישועה שלנו דרך ישוע המשיח. הפסוקים שלנו להיום הם מהגלטים ג, 13-14:

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי׃ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא בִּרְכַּת אַבְרָהָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־הַגּוֹיִם לְמַעַן אֲשֶׁר נִקַּח אֶת־הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה.

שאול התייחס כאן בדבריו לתורת משה, ובייחוד לספר דברים, היכן שאלוהים אמר שאם מישהו מוצא להורג בתלייה על עץ הוא תחת קללה. (המילה עץ מרמזת כאן גם על הצלב.) הראייה לכך שאדם שכזה נמצא תחת קללה היא שהוא תלוי על העץ לעיני כל. המשך…

30 באפריל | קללות וברכות, מציאות או שקר?

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)

המשיח נעשה לקללה על הצלב כדי שאנו נהיה כשירים לברכה ונוכל לקבל אותה. על מנת לקבל את הברכה הזו שאלוהים סיפק לנו, זה הכרחי שנבין את הטבע של הברכות והקללות. אם איננו מבינים את שני הכוחות האלה, לא נוכל לקבל את מה שאלוהים סיפק עבורנו. המשך…

29 באפריל | החלפה טוטאלית

ישוע מת את מותנו כדי שאנו נקבל את חייו

אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוֹתוֹ עַד מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם. (עברים ב, 9)

כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ… (ישעיהו נ״ג, 6)

את הפסוק שצוטטנו מישעיהו פרק נג ניתן לסכם במילה אחת: מרדנות. זהו החטא המשותף לאנושות כולה. הנביא ממשיך:

 וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ. (פס' 6)

"עוון" זה גם המרד שלנו באלוהים וגם העונש שמגיע לנו בעקבות המרד וכל תוצאות הנוראיות של המרד. על הצלב, ישוע, המחליף שלנו, אדם האחרון, נעשה למורד עם המרדנות שלנו וסבל את כל התוצאות הנוראיות של המרד שלנו. המשך…

ישוע מת את מותנו כדי שאנו נקבל את חייו

אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוֹתוֹ עַד־מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת־הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם. (עברים ב, 9)

כאשר אנו שומעים בתחילה על הצלב, אנו נוטים באופן טבעי להירתע מזה. הדבר שלרוב אנו לא מבינים בתחילה הוא שצלב המשיח זו דלת מבוא למקום סודי, שבעלי החיים אינם מסוגלים למצוא, ציפורים אינן מסוגלות לראות וכל שאר הבריאה אינה מכירה. (ר' איוב כח, 7-8.) זה נמצא בתחום הרוחני.

לָכֵן אִם קַמְתֶּם עִם הַמָּשִׁיחַ בַּקְּשׁוּ אֵת אֲשֶׁר לְמָעְלָה אֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ ישֵׁב שָׁם לִימִין הָאֱלֹהִים. אֵת אֲשֶׁר לְמַעְלָה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם לֹא אֶת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. כִּי מַתֶּם וְחַיֵּיכֶם צְפוּנִים עִם הַמָּשִׁיחַ בֵּאלֹהִים. בְּעֵת הִגָּלוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא חַיֵּיכֶם גַּם אַתֶּם תִּגָּלוּ עִמּוֹ בְּכָבוֹד. (קולוסים ג, 1-4)

"כִּי מַתֶּם וְחַיֵּיכֶם צְפוּנִים עִם הַמָּשִׁיחַ בֵּאלֹהִים…" הפסוק הזה אינו מתייחס לחיים אחרי המוות, אלא לכאן ועכשיו. הכוונה בכך שחיינו צפונים עם המשיח באלוהים היא שאנחנו במקום מחבוא. הסוד הוא שישוע לא מת עבור עצמו; אלא עבורנו, כנציגנו, כאשר הוא לקח על עצמו את אשמתנו והרשעתנו. המשך…

26 באפריל | הדרך למעלה

ישוע מת את מותנו כדי שאנו נקבל את חייו

אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוֹתוֹ עַד־מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת־הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם. (עברים ב, 9)

כאשר אנו מביטים מעבר להזדהות של ישוע איתנו, אנו מגלים שבאמצעות אמונה ותשובה ממעשים רעים אנו גם יכולים להזדהות עם ישוע – לא רק עם מותו, אלא גם עם התקומה שלו  מהמתים שבאה אחרי מותו.

אֲבָל־הָאֱלֹהִים הַמָּלֵא רַחֲמִים בְּרֹב אַהֲבָתוֹ אֲשֶׁר אָהַב אֹתָנוּ, אַחֲרֵי הֱיוֹתֵנוּ מֵתִים בַּפְּשָׁעִים, הֶחֱיָנוּ עִם־הַמָּשִׁיחַ – בַּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם! וַיְעִירֵנוּ אִתּוֹ אַף־הוֹשִׁיבָנוּ בַּמְּרוֹמִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. (אפסיים ב:4-6)

זהו הצד ההפוך של ההזדהות. קודם כל, ישוע הזדהה איתנו, בני האדם הכושלים. הוא לקח את מקומנו, שילם את מחיר החטאים שלנו, ומת את מותנו. הוא כיפר על האשמה שלנו. לאחר מכן, כאשר אנחנו מזדהים איתו ועם מותו באמונה, אנו גם נעשים מזוהים עימו ועם כל מה שקרה עקב מותו. שלושה שלבים עיקריים בהזדהות שלנו עם ישוע מצויינים באפסיים ב, 2-4: המשך…

ישוע מת את מותנו כדי שאנו נקבל את חייו

אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוֹתוֹ עַד־מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת־הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם. (עברים ב, 9)

הבא נתבונן במספר פסוקים שמראים שלנו כיצד ישוע הזדהה עם המין האנושי וכיפר על האשמה שלו.

וְיַעַן כִּי הַיְלָדִים כֻּלָּם יַחְדָּו בָּשָׂר וָדָם אַף־הוּא לָבַשׁ בָּשָׂר וָדָם כְּמוֹהֶם לְמַעַן אֲשֶׁר יְבַטֵּל עַל־יְדֵי הַמָּוֶת אֵת אֲשֶׁר־לוֹ מֶמְשֶׁלֶת הַמָּוֶת הוּא הַשָׂטָן׃ וּלְהַתִּיר כָּל־אֵלֶּה אֲשֶׁר מֵאֵימַת הַמָּוֶת הָיוּ נְתֻנִים לְעַבְדוּת כָּל־יְמֵי חַיֵּיהֶם. (עברים ב:14-15)

כאשר אדם מרד, במקום להיות מלך הוא הפך לעבד – כבול לשטן, למוות ולשחיתות. הוא איבד את החירות שלו. אך על מנת לשחרר את בני האדם מהשעבוד הזה, ישוע לבש בשר ודם, את טבע אדם. הוא לבש את אותו בשר ודם שלנו יש כדי שבאמצעות מותו הוא יהרוס את זה שמחזיק בממשלת המוות – שזה השטן – ולשחרר את אלו מאיתנו שכל ימי חייהם היו משועבדים בגלל הפחד מהמוות. על הצלב ישוע לבש את הטבע הכושל של בני האדם ואת חטאיהם. את אותו הדבר אומר גם פטרוס באיגרת הראשונה שלו: המשך…