קדושה

אנחנו שמחים שהצטרפתם אלינו היום לפודקאסט נוסף של מבט לכתובים, תוכנית הרדיו של דרק פרינס. במהלך סדרת השידורים הזו, אנחנו לאט לאט מגלים, שכמאמינים בישוע המשיח, אנחנו מעורבים בקונפליקט עצום המתפשט לכל רחבי היקום מהשמים ועד הארץ- בקונפליקט הזה מעורבים אלוהים וכוחות הטוב מצד אחד, ומהצד השני, השטן וכוחות הרשע.

המשך…

אבריי, חלקי גופי, הינם כלי צדקה כנועים לאלוהים לשרותו ולכבודו

וְאַל תִּתְּנוּ אֶת אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים. (רומים ו, 13)

אנו מוסרים את איברנו הפיזיים לאלוהים, כאשר אנחנו אומרים: אלוהים, תעשה אתה שימוש בהם. לאחר מכן, זה באחריותנו לשמור על קדושת המקדש הזה. שאול כתב:

הַמַּאֲכָל לַכְּרֵשׂ וְהַכְּרֵשׂ לַמַּאֲכָל וְהָאֱלֹהִים אֶת־זֶה וְאֶת־זֶה יְכַלֶּה וְהַגּוּף אַל־יְהִי לַזְּנוּת כִּי אִם לָאָדוֹן וְהָאָדוֹן לַגּוּף. (ראשונה לקורינתים ו, 13)

הכתובים מכנים חוסר מוסריות מינית, שכולל בתוכו קיום יחסי מין לפני הנישואים, זנות. מכל מקום, איך שלא נקרא לזה, אלוהים מעולם לא שינה את גישתו כלפי החטא הזה. הגוף לא נועד ליחסי מין לפני הנישואים, אלא לאדון. והָאָדוֹן לַגּוּף. נכון שזה נפלא? אם ניתן את גופנו לאדון, אז האדון הוא לגופנו. המשך…

אני קדוש/ה

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

מה ההבדל בין ציות לאלוהים תחת התורה לציות תחת החסד? ציות הוא התכלית של שניהם (תורה וחסד), כל אחד בדרכו. ניקח לדוגמה מצווה פשוטה שניתנה בתורת משה וגם בברית החדשה באחת האיגרות. ניסוח המצווה זהה והיא תקפה בין אם אנו תחת התורה או תחת החסד.

אלוהים דיבר לבני ישראל באמצעות משה באומרו:

כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. (ויקרא יא, 45)

בהקשר הזה, המושג "קדושה" משמעו לשמור מערכת חוקים מורכבת ביותר כפי שהיא כתובה ביתר פירוט במהלך כל המשך ספר ויקרא. במקרה הזה, משיגים את הקדושה על-ידי דתיות: "עשה כך, אל תעשה כך…"

המצווה בברית החדשה ניתנה לאנשים שקיבלו את הפדות של ישוע למענם:

כִּבְנֵי מִשְׁמַעַת אַל־תִּתְנַהֲגוּ כַּתַּאֲוֹת אֲשֶׁר הִתְאַוִּיתֶם בְּעוֹד הֱיוֹתְכֶם בִּבְלִי־דָעַת׃ כִּי אִם־הֱיוּ קְדֹשִׁים בְּכָל־דַּרְכֵיכֶם כַּאֲשֶׁר הַקֹּרֵא אֶתְכֶם קָדוֹשׁ הוּא׃ כִּי עַל־כֵּן כָּתוּב וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. (ראשונה לפטרוס א, 14-16)

בגלל שפטרוס ציטט את ספר ויקרא, האם אתם חושבים שהוא מתכוון לומר שעלינו לשמור את כל חוקי התורה, כולל אלה שקשורים להקרבת בעלי חיים, סוגי העובש והפרשות הגוף? מה פתאום. לפיכך הוא וודאי מצפה מאיתנו למשהו אחר. קדושת התורה אומרת, "אני חייב לשמור את כל החוקים האלה." התגובה החלופית של אמונה היא, "אני לא שומר חוקים. אני מאפשר לקדושה של ישוע לחיות בתוכי ודרכי."

תודה לך ישוע שקראת לי. אני מכריז שקדושה לא באה בעקבות שמירת כל החוקים אלא בעקבות כך שישוע פדה אותי. ישוע הקדוש בתוכי ואני קדוש/ה. אמן.

27 ביולי | שטיפת מוח

אני קדוש/ה

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

בימי התנ"ך, לאחר הקרבת הקורבן, היו רוחצים את הקורבן המת במים טהורים. בברית החדשה כתוב "…יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לֹא בְּמַיִם בִּלְבַד כִּי אִם־בַּמַּיִם וּבַדָּם…" (ראשונה ליוחנן ה, 6) הדם הוא הדם המכפר של המשיח שנשפך על הצלב והמים הינם המים הזכים של דבר אלוהים. המשיח פדנו בדמו, ולאחר מכן הוא מקדש אותנו ומטהר אותנו על-ידי רחיצה במים הזכים של דברו. (ר' אפסים ה, 25-26.)

ישוע התפלל כך עבור תלמידיו:

קַדֵּשׁ אֹתָם בַּאֲמִתֶּךָ דְּבָרְךָ אֱמֶת. (יוחנן יז, 17)

אחת הדרכים בהן דבר אלוהים מקדש אותנו היא על-ידי שינוי צורת החשיבה שלנו. קדושה מתחילה מבפנים ומשם יוצאת החוצה, לא ההפך. שוב, הדרך של הדתיים להתקדש היא להאריך את החצאית והשרוולים, לכסות את הראש, להסיר את האיפור וכד'. מכל מקום, הברית החדשה מציעה דרך אחרת:

וְאַל־תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם־הִתְחַלְּפוּ לִהְיוֹת לָכֶם לֵב חָדָשׁ לִבְחֹן מַה־הוּא רְצוֹן הָאֱלֹהִים הַטּוֹב וְהַנֶּחְמָד וְהַשָּׁלֵם. (רומים יב, 2)

לְהִתְחַדֵּשׁ בְּרוּחַ שִׂכְלְכֶם. (אפסים ד, 23)

כיצד רוח הקודש מחדש את שכלנו? המשך…

אני קדוש/ה

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

וְעוֹד אִם אֲבוֹת בְּשָׂרֵנוּ הָיוּ מְיַסְּרִים אֹתָנוּ וַנִּירָא מֵהֶם אַף כִּי נִכָּנַע לִפְנֵי אֲבִי הָרוּחוֹת וְנִחְיֶה. כִּי הֵמָּה יִסְּרוּנוּ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם לְשָׁעָה קַלָּה אֲבָל זֶה לְהוֹעִיל לְמַעַן יִהְיֶה לָּנוּ חֵלֶק בִּקְדֻשָּׁתוֹ. (אל העברים י"ב, 9-10)

הרצון של אלוהים הוא שאנו ניקח חלק בקדושתו. האיגרת אל העברים ממשיכה במילים הבאות:

רִדְפוּ אֶת הַשָּׁלוֹם עִם כָּל אָדָם וְאֵת הַקְדֻשָּׁה אֲשֶּׁר בִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן. (פס' 14)

בראשונה, עלינו לרדוף את הקדושה. שנית, על מנת  להגיע לקדושה, אני מאמין שעלינו לרדוף את השלום עם כל האנשים. עלינו להשתדל עד כמה שאפשר לחיות בשלום ולהמנע מויכוחים ומריבות ככל שאפשר. הפסוק הזה מכיל גם אזהרה חמורה: אנו לא נראה את האדון אלא אם נחלוק בקדושתו. פסוק נוסף בברית החדשה מבטא את רצונו של אלוהים בקדושת אנשיו:

"כִּי זֶה רְצוֹן הָאֱלֹהִים קְדֻשַּׁתְכֶם…" (ראשונה לתסלוניקים ד, 3)

תודה לך ישוע שקראת לי. אני ארדוף את הקדושה וגם את השלום עם כל האנשים על-מנת לקחת חלק בקדושתך, מפני שאני קדוש/ה. אמן.

גופי הוא היכל של רוח הקודש פדוי, מטוהר ומקודש בדם ישוע

אוֹ הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי גוּפְכֶם הוּא הֵיכַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלֹא שֶׁלָּכֶם אַתֶּם. (הראשונה לקורינתים ו, 19)

וְהָרוּחַ מַגִּיד בְּפֵרוּשׁ כִּי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָסוּרוּ מִן־הָאֱמוּנָה לִפְנוֹת אֶל־הָרוּחוֹת הַמַּתְעוֹת וְאֶל־תּוֹרֹת הַשֵּׁדִים׃ דֹּבְרֵי שֶׁקֶר בַּחֲנֻפָּה וְנִכְוִים בְּמַדָּעָם׃ אֹסְרִים לָקַחַת אִשָּׁה וּמֹנְעִים מִמִּינֵי מַאֲכָל אֲשֶׁר בְּרָאָם הָאֱלֹהִים שֶׁיֹּאכְלוּם בְּתוֹדָה הַמַּאֲמִינִים וְיֹדְעֵי הָאֱמֶת׃ כִּי כָל־בְּרִיַּת אֱלֹהִים טוֹבָה וְאֵין דָּבָר מְשֻׁקָּץ וּבִלְבַד שֶׁיֵּאָכֵל בִּבְרָכָה׃ כִּי יְקֻדַּשׁ בִּדְבַר אֱלֹהִים וּבִתְפִילָּה. (ראשונה לטימותיאוס ד, 5-1) המשך…

אני קדוש/ה

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

שאול אמר על המאמינים ברומא שהם "כָּל יְדִידֵי הָאֱלֹהִים וּמְקֹרָאִים לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים…" בשפה היוונית המקורית של הברית החדשה, המילה "להיות" אינה קיימת בפסוק הזה; פשוט כתוב "כָּל יְדִידֵי הָאֱלֹהִים וּמְקֹרָאִים קְדוֹשִׁים." המשך…

אני קדוש/ה

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

קיימת חוסר הבנה בסיסית בנוגע למשמעות הקדושה. מאמינים רבים מנסים להיות קדושים על-ידי כך שהם נמנעים ממעשים מסויימים. הם חושבים שאם הם לא יעשו כך או כך, זה יהפוך אותם לקדושים. עם זאת, אין קשר בין המעשים שלך לבין הקדושה שלך. אמנם יש דברים שאינך מסוגל לקחת בהם חלק כאשר אתה קדוש, אולם הטענה שאומרת שעליך לחדול ממעשים כלשהם כדי להשיג קדושה הינה שגויה בהחלט. קדושה איננה שלילית.

לָכֵן אִם מַתֶּם עִם הַמָּשִׁיחַ לְתִקּוּנֵי הָעוֹלָם לָמָּה תִשְׁתַּעְבְּדוּ לְחֻקִּים כְּאִלּוּ עֹדְכֶם חַיִּים בָּעוֹלָם. (קולוסים ב, 20)

מרבית האנשים מאמינים שקדושה משמעה מילוי הוראות או מצוות כלשהן. שאול ציין רשימת חוקים שאנשים מסויימים מקיימים בנסיון להשיג קדושה:

אַל תֹּאחֵז אַל תִּטְעַם אַל תִּגָּע וְהֵם עֹמְדִים לִכְלוֹת בְּתַשְׁמִישָׁם לְפִי מִצְוֹת אֲנָשִׁים וְלִמּוּדֵיהֶם הַנִּרְאִים כְּעֵין חָכְמָה בַּעֲבוֹדָה בְדוּיָה מִלֵּב וּבְשִׁפְלוּת רוּחַ וּבְעִנּוּי הַגּוּף שֶׁאֵין בּוֹ מוֹעִיל רַק לְהַשְׂבִּיעַ הַבָּשָׂר. (פס' 21-23)

במילים אחרות, הימנעות ממעשים מסויימים אינה הופכת אותך לקדוש/ה; זו לא הקדושה של אלוהים. ישוע הסביר כך את הקשר בין קדושה למעשים שלנו:

כֵּן יָאֵר אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם לְמַעַן יִרְאוּ מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וְשִׁבְּחוּ אֶת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם. (מתי ה, 16)

הכוונה במילים "כֵּן יָאֵר אוֹרְכֶם" היא למעשים טובים שמאפשרים לאנשים אחרים לראות את אלוהים. זה ממש לא אומר "אל תעשה" משהו. זהו כוח חיובי חזק מאוד. אני מאמין שקדושה הינה הכוח החזק ביותר שפועל ביקום שלנו. נסיגה לאורח-חיים המבוסס על מצוות שאומרות "אל תעשה… כך או כך" תהא תרמית. זה ממש לא מה שאלוהים מתכוון במושג "קדושה".

תודה לך ישוע שקראת לי. אני מכריז ש"יאר אורי" ככוח חיובי בחיי מפני שאני קדוש/ה. אמן.

אני קדוש/ה.

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

מה ההבדל בין ציות לאלוהים תחת התורה לציות תחת החסד? ציות הוא התכלית של שניהם (תורה וחסד), כל אחד בדרכו. ניקח לדוגמה מצווה פשוטה שניתנה בתורת משה וגם בברית החדשה באחת האיגרות. ניסוח המצווה זהה והיא תקפה בין אם אנו תחת התורה או תחת החסד.

אלוהים דיבר לבני ישראל באמצעות משה באומרו:

כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. (ויקרא יא, 45)

המשך…

16 ביולי | למצוא את מקומנו

אני איבר בגוף המשיח

 וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ. (ראשונה לקורינתים י״ב, 27)

כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ; כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ. (משלי כ״ז, 8)

ראיתם פעם ציפור שעזבה את קינה והתקשתה לחזור לשם? זהו ביטוי מובהק של חולשה ואומללות. התיאור הזה ממחיש במדויק את המהות של להיות מחוץ למקומך. פעמים רבות יעצתי לאנשים לעבור פיזית ממקום למקום. בדרך כלל אני אומר להם, "אחת הבעיות שלכם היא שאינכם נמצאים במקום הגיאוגרפי הנכון. זה לא המקום הנכון בשבילכם. אתם לא תשגשגו ממש עד שתמצאו את מקומכם." המשך…