מלח הארץ – חלק ב' – מלח מעכב ריקבון

תפקוד נוסף של מלח בהקשר למזון הינו עיכוב תהליך הריקבון. בימים שקדמו לקירור המלאכותי, יורדי ים שלקחו איתם בשר למסעות הפלגה ארוכים השתמשו במלח כחומר משמר. תהליך הריקבון החל עוד קודם שהומלח הבשר. המלח לא סילק את הריקבון אלא השהה את התהליך למשך תקופת המסע. כך יכלו המלחים להמשיך ולאכול מהבשר זמן רב לאחר שאלמלא המלח בבשר הוא היה נעשה לבלתי אכיל.

נוכחותנו על הארץ כתלמידי המשיח פועלת כמו המלח בבשר. תהליך הריקבון (חטא) כבר החל. ניתן להבחין בכך בכל תחום מתחומי הפעילות האנושית – מוסר, דת, חברה ופוליטיקה. לא נוכל לסלק את הריקבון שכבר קיים, אלא יש ביכולתנו לעכב את התהליך עד שמטרות החסד והרחמים של אלוהים יושלמו. מרגע שהשפעתנו לא תורגש עוד, יגיע הריקבון לשיאו והתוצאה תהיה כליון חרוץ.

המשך…

אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ… (מתי ה, 13)

ישוע פונה בדבריו אלינו – תלמידיו. הוא משווה את תפקידנו בארץ לזה של מלח. להלן 2 שימושים מוכרים במלח בהקשר למזון:

מלח נותן טעם

מזון שאינו מעורר תיאבון שלעצמו נעשה טעים ורצוי כשמתבלים אותו במלח. איוב מנסח את העיקרון הזה כשאלה רטורית:

הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח? (איוב ו, 6)

המלח עושה את כל ההבדל באוכל. המלח מאפשר לנו ליהנות מאוכל שבלעדיו לא היינו אוכלים. תפקידנו כמאמינים הוא לתת לארץ טעם. הנהנה מהטעם הוא אלוהים. הנוכחות שלנו על הארץ הופכת את הארץ לרצויה לו. הנוכחות שלנו מפקידה את הארץ לרחמיו. בלעדינו לא יימצא דבר שיהפוך את הארץ רצויה לאלוהים. אולם מפני שאנחנו כאן, אלוהים ממשיך לנהוג בארץ בחסד וברחמים, במקום בחרון אף ובמשפט. הנוכחות שלנו עושה את כל ההבדל.

המשך…

אני איבר בגוף המשיח

 וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ. (ראשונה לקורינתים י״ב, 27)

הָעֵדָה… אֲשֶׁר הִיא גּוּפוֹ… (אפסים א, 23-22)

שאול מתאר בפסוקים האלה את מקומם של אנשי האלוהים עלי אדמות. שאול השתמש בדוגמאות מגוף האדם כדי להמחיש את העובדה שכמאמינים במשיח כולנו תלויים זה בזה; אנו זקוקים אחד לשני. המשך…

אני איבר בגוף המשיח.  וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ. (ראשונה לקורינתים י״ב, 27) הָעֵדָה… אֲשֶׁר הִיא גּוּפוֹ… (אפסים א, 22-23) שאול מתאר בפסוקים האלה את מקומם של אנשי האלוהים עלי אדמות. שאול השתמש בדוגמאות מגוף האדם כדי להמחיש את העובדה שכמאמינים במשיח כולנו תלויים זה בזה; אנו זקוקים אחד לשני. התיאור השלם והמוסמך ביותר […]

27 במאי | למצוא את מקומך

ישוע סבל את הדחייה שלנו כדי שלנו תהיה הקבלה שלו עם האב

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ׃ לִתְהִלַּת כְּבוֹד חַסְדּוֹ אֲשֶׁר־חָנַן אֹתָנוּ בִּידִידוֹ. (אפסיים א, 5-6)

שלב נוסף למימוש השאיפה לקבלה: קבלה בקרב אנשי אלוהים.

זאת אומרת למצוא את מקומך בתוך גוף המשיח. המשך…

26 בינואר | להתהלך באור

דם ישוע, בן האלוהים, מטהר אותי תמידית מכל חטא

אֲבָל אִם נִתְהַלֵּךְ בָּאוֹר כַּאֲשֶׁר הוּא בָאוֹר הִנֵּה נִתְחַבַּרְנוּ יָחַד וְדַם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ יְטַהֲרֵנוּ מִכָּל חֵטְא. ראשונה ליוחנן א, 7

מבחן ההתחברות הנו המבחן הראשון שבוחן את הליכתך באור. אם איננו נהנים מהתחברות טובה עם מאמינים אחרים ועם אלוהים, איננו מתהלכים באור, ודמו של ישוע אינו מטהר אותנו.

כיצד אנו מתהלכים באור?

התנאי הראשון הוא ללכת בציות לדבר אלוהים.

נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי. (תהילים קיט, 105)

התנאי השני מסוכם על ידי שאול באפסים ד, 15: המשך…

25 בינואר | להביא חטא לאור

דם ישוע, בן האלוהים, מטהר אותי תמידית מכל חטא

אֲבָל אִם נִתְהַלֵּךְ בָּאוֹר כַּאֲשֶׁר הוּא בָאוֹר הִנֵּה נִתְחַבַּרְנוּ יָחַד וְדַם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ יְטַהֲרֵנוּ מִכָּל חֵטְא. ראשונה ליוחנן א, 7

ישנו אור במקום ההתחברות של המאמינים. מסיבה זו התחברות מאמינים זהו מקום בו אנו עומדים למבחן. טיב ההתחברות מעיד על טיב האור, עד שמגיעים למצב בו ההתחברות ריקה מפינות נסתרות. זהו מקום נטול צללים, שבו שום דבר אינו מכוסה, או מוסתר תחת השטיח. המשך…

דם ישוע המשיח, בן האלוהים, מטהר אותי תמידית מכל חטא

אֲבָל אִם נִתְהַלֵּךְ בָּאוֹר כַּאֲשֶׁר הוּא בָאוֹר הִנֵּה נִתְחַבַּרְנוּ יָחַד וְדַם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ יְטַהֲרֵנוּ מִכָּל חֵטְא. ראשונה ליוחנן א, 7

הבה נבחן יותר לעומק את הדברים המופיעים בפסוק הזה.

כבר ראינו כיצד שלושת האלמנטים הבאים קשורים זה בזה בדבר של אלוהים:

  1. הליכה באור
  2. התחברות אחד עם השני
  3. טיהור באמצעות דמו של ישוע המשך…

27 במאי | למצוא את מקומך

ישוע סבל את הדחייה שלנו כדי שלנו תהיה הקבלה שלו עם האב

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ׃ לִתְהִלַּת כְּבוֹד חַסְדּוֹ אֲשֶׁר־חָנַן אֹתָנוּ בִּידִידוֹ: (אפסיים א, 5-6)

שלב נוסף למימוש השאיפה לקבלה: קבלה בקרב אנשי אלוהים.

המשך…

נֵצְאָה נָּא אֵלָיו אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה

בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־יֵשׁוּעַ עֻנָּה מִחוּץ לַשָּׁעַר לְמַעַן קַדֵּשׁ אֶת־הָעָם בְּדָמוֹ׃ לָכֵן נֵצְאָה־נָּא אֵלָיו אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְנִשָׂא אֶת־חֶרְפָּתוֹ׃ כִּי־פֹה אֵין־לָנוּ עִיר עֹמָדֶת כִּי אִם־אֶת־הָעִיר הָעֲתִידָה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים. (אל העברים יג, 12-14)

בפרק טז בספר ויקרא, אנחנו קוראים על יום כיפור, בייחוד על שעיר לעזאזל. ביום הזה היו מעורבים שני עיזים. עז אחד היה חטאת (קורבן אשם), והוא נשחט. העז השני, שנקרא שעיר לעזאזל (ויקרא טז, 8), נשלח המדברה. הוא נשלח לאדמה שוממת לנדוד שם מחוסר תקווה ולמות מצמא. הוא לעולם לא שב משם. המשך…