דבר מהדבר | מחסה והגנה

פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה תהלים קה, 39 פסוק זה מתאר כיצד אלוהים הדריך והגן על עמו, ישראל, במסע בו הם חצו את מדבר סיני משך 40 שנה. הוא פרש ענן כמחסה מעליהם במשך היום ובמשך הלילה הוא נתן להם אש שסיפקה אור וחום. במהלך מלחמת העולם השנייה, ערכתי מסע בן מספר שבועות כחיל, […]

על אף שישוע אמר לתלמידיו, ״וְהַיּוֹם הַהוּא וְהַשָׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ…״ אני מאמין כי העת קרובה מאוד. אני לא אומר שהוא יבוא בהכרח במאה הזו, אבל למרות זאת, הוא יבוא מהר יותר ממה שרובנו מצפים. בכל אופן, האירועים שיקדימו את ביאתו יתרחשו לפי הסדר שאלוהים קבע בתנ״ך ובברית החדשה. תחילה יבוא המלקוש (שזהו כינוי לגשם האחרון בעונת הגשמים שמייצג בתנ"ך את הירידה העוצמתית של רוח הקודש בקץ העתים) ומיד אחרי זה הקציר (ישועה של המונים) ולבסוף, ביאת האדון ישוע.

אני מרגיש את הברכה של רוח הקודש על המסר הרציני הזה שאני כותב כעת. זהו מסר רציני מאוד. אני מאמין שרוח הקודש מושח את הדברים האלה מכיוון שמסר זה מהווה קריאה דחופה לכל מאמין במשיח ליטול חלק בקציר המפואר שמקדים את ביאת המשיח לכלתו, הקהילה. המשך…

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)

ברצוני לבחון שוב, יחד אתכם, את הפסוקים מגלטים ג:

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי׃ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא בִּרְכַּת אַבְרָהָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־הַגּוֹיִם לְמַעַן אֲשֶׁר נִקַּח אֶת־הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה. (13-14)

מה הייתה "ברכת אברהם"? אנו לא צריכים להעלות השערות לגבי זה, משום שזה מצויין בפירוש בכתובים:

וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל. (בראשית כד, 1) המשך…

12 באוגוסט | גישה באמצעות הרוח

יש לי גישה לאלוהים באמצעות רוח הקודש

כִּי עַל־יָדוֹ יֵשׁ לִשְׁנֵינוּ מָבוֹא בְּרוּחַ אֶחָד אֶל אָבִינוּ. (אפסים ב, 18)

הגישה שלנו לאלוהים לא יכולה להיות גדולה מזו שרוח הקודש מאפשר לנו, בגלל עיקרון מסוים אותו קבע אלוהים: מי שנשלח כשליח אלוהים חייב לקבל כבוד ממי שמבקש גישה לאלוהים. לפיכך, כאשר שלח האב את הבן, הוא קבע, "מעתה, איש לא יבוא אלי אלא דרך הבן. לא תוכל לעקוף את הנציג שלי מפני שאני מגבה את שליחי בכל מצב ובכל נסיבה."

המשך…

יש לי גישה לאלוהים באמצעות רוח הקודש

כִּי עַל־יָדוֹ יֵשׁ לִשְׁנֵינוּ מָבוֹא בְּרוּחַ אֶחָד אֶל אָבִינוּ. (אפסים ב, 18)

עובדה אחת חיונית שעלינו להפנים היא שרוח הקודש הוא אישיות. הוא לא רק אישיות, הוא גם אדון, בדיוק באותה מידה שאלוהים האב הוא אדון ואלוהים הבן הוא אדון. לרוח הקודש מעמד זהה לזה של אלוהים האב והבן. לפיכך ראוי שנגלה יראת כבוד כלפי רוח הקודש כפי שאנו נוהגים לגלות כלפי אלוהים האב ואלוהים הבן.

הָאָדוֹן הוּא הָרוּחַ וּבַאֲשֶׁר רוּחַ הָאָדוֹן שָׁם חֵרוּת. (שנייה לקורינתים ג, 17)

בפסוק הזה, אנו רואים את הניגוד המוחלט בין עבדות לתורה או למערכת חוקים לבין חירות. ישנה רק דרך אחת לחירות. במקום שבו נמצא רוח הקודש, שם החירות.

מאמינים רבים מחזיקים בדעות שונות ומשונות בעניין מושג ה"חירות". יש כאלה האומרים "אם אנחנו לא רוקדים בקדמת הקהילה עד השעה 18:45 ביום שבת בערב, אין לנו חירות". או, "אם לא נמחה כפיים כולנו יחד, אין לנו חירות." יש אף מטיפים שחושבים שאם הם לא ירקעו על הבמה כשהם מטיפים, תוך כדי צעקות, אין חירות.

המשך…

10 באוגוסט | להגיע לאבא

יש לי גישה לאלוהים באמצעות רוח הקודש

כִּי עַל־יָדוֹ יֵשׁ לִשְׁנֵינוּ מָבוֹא בְּרוּחַ אֶחָד אֶל־אָבִינוּ. (אפסים ב, 18)

ישוע אמר, "…אנֹכִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים…" (יוחנן יד, 6) מאמינים רבים מרבים לצטט את הפסוק הזה; זהו פסוק אהוד במיוחד על מבשרי הבשורה. למרות זאת, חשוב שנעצור רגע ונחשוב על משמעותן של המילים האלה. אין כל משמעות ל"דרך" אלא אם היא לוקחת אותנו למקום כלשהו. דרך אינה מטרה בפני עצמה. לכן, כשישוע אמר "אנוכי הדרך", הוא הצביע על העובדה שהוא בא להוביל אותנו למקום מסוים.

לאן ישוע מוביל אותנו?

המשך…

4 באוגוסט | בגרות רוחנית

אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5)

אלוהים אינו חפץ שנשאר ילדים לעולם. יש לו תכנית לחנך אותנו, על מנת שנהיה מאמינים בוגרים. גם לשם כך אנו תלויים ברוח הקודש. בלי רוח הקודש, איננו מסוגלים לגדול ולהתבגר.

כִּי־כֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים יְנַהֲגֵם בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה. (רומים ח, 14)

המילה "בנים" בשפה המקורית של הברית החדשה, מתייחסת לאנשים בוגרים, אחראים, ששולטים על חייהם, שיודעים כיצד להתנהג, בעלי סמכות. המשך…

להיות משוחרר מהתורה

שחרור מהתורה

גלטים ב' 19-20

כִּי מַתִּי אֲנִי לַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה לְמַעַן אֶחְיֶה לֵאלֹהִים׃עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶחְיֶה עוֹד כִּי אִם הַמָּשִׁיחַ הוּא חַי בְּקִרְבִּי וַאֲשֶׁר אֲנִי חַי עַתָּה בַּבָּשָׂר חַי אֲנִי בֶּאֱמוּנַת בֶּן אֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲהָבַנִי וַיִּתֵּן אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדִי.

היחס שצריך להיות לנו לתורה הוא אחד הנושאים המוזנחים ביותר בלימוד של הברית החדשה.

מאמינים במשיח מרבים לשוחח על החיים ״תחת החסד״ בעודם חיים במעין אזור דמדומים שבין החסד והתורה מבלי ליהנות מהיתרונות של אף אחד מהם. לעתים מאמינים במשיח דוחים את תורת משה בעודם מאמצים לעצמם חוקים ומסורות שונים.

המשך…

אבריי, חלקי גופי, הינם כלי צדקה כנועים לאלוהים לשרותו ולכבודו

וְאַל תִּתְּנוּ אֶת אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים. (רומים ו, 13)

אִם כֵּן אֵפוֹא אַל־תִּשְׁלַט הַחַטָּאת בְּגוּפְכֶם אֲשֶׁר יָמוּת לְהַטּוֹת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי תַאֲוֹתָיו. וְאַל־תִּתְּנוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי־עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים. (רומים ו, 12-13)

לדרור נקראנו. החטא לא צריך לשלוט בידינו, רגלינו או לשונותינו. ההיפך הוא הנכון על פי דברי שאול. עלינו להכניע את עצמנו לאלוהים ואת איברנו ככלי צדקה לאלוהים. זוהי בעצם כניעה כפולה. המשך…

כִּי כֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים יְנַהֲגֵם בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה. (רומים ח, 14)

אז על מנת להתבגר, לגדול לכדי בגרות מילדות, אנחנו צריכים להיות מודרכים כדרך קבע על ידי רוח הקודש. אחרת, אנחנו פשוט נותרים מפגרים רוחנית. אנחנו יכולים להיות ילדים של אלוהים, להיוולד מחדש אולם לעולם לא להיות בוגרים.

המשך…