9 באוגוסט | כולנו בני אותה משפחה

יש לי גישה לאלוהים באמצעות רוח הקודש

כִּי עַל־יָדוֹ יֵשׁ לִשְׁנֵינוּ מָבוֹא בְּרוּחַ אֶחָד אֶל־אָבִינוּ. (אפסים ב, 18)

בברית החדשה, המאמינים במשיח לרוב אינם מכונים "משיחיים" או "נוצרים". הכינוי הנפוץ ביותר למאמינים במשיח בברית החדשה הינו "אחים". הכינוי "אחים" מדגיש את השייכות שלנו למשפחה רוחנית אחת, כפי שכתב שאול:

כִּי עַל־יָדוֹ יֵשׁ לִשְׁנֵינוּ מָבוֹא בְּרוּחַ אֶחָד אֶל־אָבִינוּ. (אפסים ב, 18)

חשוב לשים לב ששלושת האישיויות של אלוהים מקבלות ייצוג בפסוק זה. באמצעות ישוע הבן, אנו מקבלים גישה לאב ברוח אחד.

המשך…

אני קדוש/ה

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

שאול אמר על המאמינים ברומא שהם "כָּל יְדִידֵי הָאֱלֹהִים וּמְקֹרָאִים לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים…" בשפה היוונית המקורית של הברית החדשה, המילה "להיות" אינה קיימת בפסוק הזה; פשוט כתוב "כָּל יְדִידֵי הָאֱלֹהִים וּמְקֹרָאִים קְדוֹשִׁים." המשך…

גופי הוא היכל של רוח הקודש פדוי, מטוהר ומקודש בדם ישוע

אוֹ הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי גוּפְכֶם הוּא הֵיכַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְלֹא שֶׁלָּכֶם אַתֶּם. (הראשונה לקורינתים ו, 19)

לדיאטה, משמעת או אורח חיים מסודר יש חשיבת רבה בחיים. כולם חיים תחת דיאטה מסוימת בין אם הם מכירים בכך ובין אם לא. ישנם סוגים שונים של דיאטות מומלצות, וביניהם צמחונות. פגשתי המון אנשים שהחליטו להיות צמחוניים. אין לי שום ביקורת כלפיהם; אני מכבד את החלטתם. אולם מכל מקום, אני חושב שישנם מספר דברים שהם צריכים לשים לב אליהם. אלה הם דבריו של שאול בעניין הצמחונות: המשך…

אני קדוש/ה. כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4) שאול אמר על המאמינים ברומא שהם "כָּל יְדִידֵי הָאֱלֹהִים וּמְקֹרָאִים לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים…" בשפה היוונית המקורית של הברית החדשה, המילה "להיות" אינה קיימת בפסוק הזה; פשוט כתוב "כָּל יְדִידֵי הָאֱלֹהִים וּמְקֹרָאִים קְדוֹשִׁים."

אלוהים סלח לי ושחרר אותי מחטאיי

אֲשֶׁר יֶשׁ־לָנוּ בּוֹ הַפִּדְיוֹן בְּדָמוֹ סְלִיחַת הַחֲטָאִים. (קולוסים א, 14)

קיום מצוות על-ידי מאמינים בישוע המשיח

כִּי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב לִירֹא… (רומים ח, 15)

את הדברים האלה נשא שאול בפני מאמינים שהיו מלאים ברוח הקודש. הוא הזהיר אותם לא לאפשר לשטן להשיב אותם לעבדות. מקריאת הפרק במלואו, זה ברור שהכוונה לסוג העבדות המסויים עליו שאול דיבר היה עבדות דתית – כפיפות לתורה שממנה הם נושעו כאשר ישוע מת על הצלב. המשך…

ישוע נגזר מארץ החיים כדי שאנו נחבור לאלוהים לנצח

מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח, וְאֶת־דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ; כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמו. (ישעיהו נג, 8)

אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן רוּחַ אֶחָד הוּא עִמּוֹ. (ראשונה לקורינתים ו, 17)

באיגרת אל הרומים ז, שאול כתב שנישאנו לאלוהים באמצעות התורה. התורה דומה לברית נישואים, והיא תקפה לכל החיים. למי – או למה היינו נשואים? היינו נשואים לטבע הבשרי שלנו. מהות התורה היא היכולת שלנו לשמור על החוקים הכתובים בה בכוחותינו. העשייה הזו תלויה לגמרי בטבע הבשרי שלנו. כאן גם טמון ההסבר לעובדה שזה אף פעם לא הצליח לנו. בני-ישראל מעולם לא הצליחו לשמור את התורה כראוי. המשך…

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי.
(גלטים ג, 13)

קבלת רוח הקודש אינה תלויה באדם המבקש לקבלה, אלא בקורבן המושלם שהוקרב על-ידי ישוע המשיח. באמצעות אמונה בלבד ולא מעשים, "…נִקַּח אֶת־הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה…" (גלטים ג, 14)

המשך…

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)

ברצוני לבחון שוב, יחד אתכם, את הפסוקים מגלטים ג:

המשך…

נָרוּצָה בְסַבְלָנוּת

לָכֵן גַּם־אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר־עֲנַן עֵדִים רַב כָּזֶה מְסֹבֵב אֹתָנוּ נַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ כָּל־טֹרַח וְהַחֵטְא הַמַּקִּיף עָלֵינוּ וְנָרוּצָה בְסַבְלָנוּת אֶת־הַמְּרוּצָה הָעֲרוּכָה לְפָנֵינוּ. (אל העברים יב, 1)

עלינו להבין את הכתוב באיגרת אל העברים יב, 1 "נַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ כָּל־טֹרַח" במובן של המרוץ הזה. הרץ במרוץ מרוקן את כיסיו ולובש את הבגד הקליל והגמיש ביותר שהוא יכול למצוא. הוא אינו נושא גרם אחד של משקל עודף. ישנם דברים שאינם נכנסים תחת הקטגוריה של "חטאים" ועם זאת הם מכבידים עלינו. הם מתישים אותנו או מפתים אותנו לבזבז עליהם זמן ותשומת לב מיותרים.

זכרו כי לא מדובר בספרינט קצר – זהו מרוץ ארוך ומחושב. הדרישה העיקרית לעמידה במרוץ הינה כוח סבל. אנשים רבים מתחילים את חיי האמונה בספרינט. לאחר זמן מה, הם עומדים ליד המסלול ומתנשפים; הם סיימו, למרות שהם בקושי החלו. דברי קהלת החכימו לומר:

שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת־הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה…(קהלת ט, 11)

הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה נִלְחָמְתִּי אֶת־הַמְּרוּצָה הִשְׁלַמְתִּי אֶת־הָאֱמוּנָה נָצָרְתִּי, וּמֵעַתָּה שָׁמוּר לִי כֶּתֶר הַצְּדָקָה אֲשֶׁר בַּיּוֹם הַהוּא יִתֵּן לִי הָאָדוֹן הַשֹּׁפֵט הַצַּדִּיק וְלֹא־לִי לְבַדִּי כִּי־לְכָל־אֹהֲבֵי הוֹפָעָתוֹ. (2 לטימותיאוס ד, 7-8)

שאול ידע שהוא ניצח במרוץ. הוא סיים את המסלול וידע שהפרס מחכה לו. זאת עדות מפוארת. היא יכולה להיות גם העדות שלי ושלך, אם רק נמלא את התנאים.

מהירות ועוצמה אינם נחשבים, אלא רק כוח הסבל נחשב.

תודה לך אדוני שאתה עוזר לי לרוץ. אני מכריז שאני "משליך מעלי כל טורח" בתכנון לסיים מרוץ ארוך ומחושב. ארוץ את המרוץ ולא אשבר. אמן.

נָרוּצָה בְסַבְלָנוּת

לָכֵן גַּם־אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר־עֲנַן עֵדִים רַב כָּזֶה מְסֹבֵב אֹתָנוּ נַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ כָּל־טֹרַח וְהַחֵטְא הַמַּקִּיף עָלֵינוּ וְנָרוּצָה בְסַבְלָנוּת אֶת־הַמְּרוּצָה הָעֲרוּכָה לְפָנֵינוּ. (אל העברים יב, 1)

דרישה אחת בסיסית להצלחה במרוץ הינה גישה מנטלית נכונה. שאול היווה דוגמה לכך כאשר הוא דיבר על מערכת היחסים שלו עם ישוע המשיח:

לָדַעַת אֹתוֹ וְאֶת־גְּבוּרַת תְּחִיָּתוֹ וְחֶבְרַת עִנּוּיָיו וּלְהִדַּמּוֹת לְמוֹתוֹ, אוּלַי אוּכַל לְהַגִּיעַ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. (פיליפים ג, 10-11) המשך…